מעניין אם אני אדפיס את הבלוג מתחילו ועד עכשיו זה יצא מספיק עמודים לספר.

מעניין אם אני אי פעם אתגבר על העצלנות ואולי גם על עצמי, ואתיישב לכתוב משהו אמיתי ובעל עומק, ולא רק כמעט. מעניין אם לא עברתי את התקופה. משהו בי לוחש שהניגון הזה נזנח קצת לנצח, לפחות עד שאחזור לעצמי.

צבעתי לאדום אבל לא הספיק, ועכשיו השיער שלי בורדו מנומר בחום.

'מצד שני, אני תמיד אוהב אותך כמו שאת ואת תמיד רוצה לשנות.'

אני לעולם לא אצטרך להגיש עבודות! באמת. רק מבחנים. וזה בכלל לא עבודה, זה פאקינג ספר חפיפה (ומה עבודות? מה מבחנים? סיימתי י"ב לפני כלכך הרבה זמן, שזה כבר לא רלוונטי. כאילו, סיימתי סיימתי י"ב. הבנתם? לא משנה)

ובא לי ללמוד ולהעשיר את העולם שלי במלא דברים. ולצאת לטיול לבד.

למישהו יש רעיון למקום נחמד?

איזה הזוי זה שנגיד עוד חצי שנה מעכשיו ירד כאן גשם ויהיה לנו הכי קר?

היום ישבתי עם שניים בכיכר, ונזכרתי שבחורף ישבנו על הגג של הבית ספר. קפאנו למוות, לפחות אני. הם הכינו תה אבל זה לא הספיק. אחרכך עברנו לחימום של האוטו ונסענו ושמרלינג, לחיק השוקופלת המוכר והטוב.

והיום ישבתי איתם, מכנסיים קצרות, גופיה- ואיזה חום! ובכלל, ערב וכבר רוח קרירה, אבל הלחות הזאת.. לא קל להתרגל אליה אחרי שנה במדבר. (נשמע הרבה יותר דראמטי ממה שזה, כרגיל אצלי. ביומיים האחרונים אני פוגשת אנשים שנהנים מדברים שבי שבשנה האחרונה חשבתי שהם כלכך נוראים וכמעט התביישתי בהם- דיכוטומיה קלה, אי קשירות.. קצת שוכחת לפעמים שאפשר לאהוב אותי גם ככה, יחד עם מה שאני וגם בדרך לשינוי, וקצת מזועזעת מכמה אוויר לנשימה ניתן לי כשאני לא שם. מוזר)

מה שבאתי להגיד זה איזה הזוי שיום אחד יכול להיות חורף וקר?!

יופי, ביי.

ישרא בלוג בן 6. בדצמבר הקרוב לבלוג הזה ימלאו 5 שנים (!!!!!!!!!! יש ילדים שאני מכירה שיותר קטנים מזה). יעני שנה וחצי הפרש.

קטע פסיכי.

פרשה עלי את כנפיה מן עגמומיות אפרורית ממורמרת שממש קוראת יל הלשמיד את כל העבר שלי, לברוח מהבית, לצבוע את השיער לכתום, ולעבור לגור במקום חדש לחלוטין, ולהתחיל מחדש. קצת כמו העיר הקסומה הזאת מהספר על הערים הקסומות ההן.

אני צריכה ללכת לישון.

"וואו, מתי גילו אצלך את כל זה?"

"הפגישה אצל הרופא היתה לפני.. שבועיים?!"

ואיך ב18 יום החיים הספיקו להתהפך, להתהפך שוב, ושוב ושוב ובחזרה. והייתי אמורה בכלל עוד כמה שעות להתעורר לגיוס. מוזר

היי, אני כבר לא בש"ש בב"ש! אז איך יקראו לי עכשיו? מישהו זוכר איך קראו לבלוג הזה פעם?

"טוב, אני הולכת סופית"

"טוב, אפשר רק את הטלפון שלך?"

יפה לי מכנסיים קצרות.