זה היה הכי הרבה זמן שהייתי ללא חזייה ליד מישהו. בחור. אדם. גן נעול.

ובחלקו אפילו לא היתה לי חולצה.*

"אבל את חוששת"

"כי אני ילדה פחדנית"

"וכשאת לא פוחדת את הכי יפה בעולם"

"אני לא מבין, את אומרת גוף מוזר, גוף מוזר- ותראו מה את מסתירה מתחת לבגדים! מסתבר שאת כוסית!"

"אהבת את זה?"

שותק.

"טוב, אם לא אהבת את זה אז לא משנה! אני אשכב כאן, בשקט, בחושך, לא צריך."

"מה, את בסדר? כל הגוף שלי שידר, אהבתי את זה, כל הגוף שלי אמר שאהבתי אותך"

(עצוב לי שהוא אומר את זה. ואני לא)

*או מכנסיים.

עטור מצחך זהב שחור
(אינני זוכר אם כתבו כך בשיר)
מצחך מתחרז עם עיניים ואור,
(אינני זוכר אם חרזו כך בשיר)
אך למי שתהיי
חייו מלאי שיר.

חלוקך הורוד צמרירי ורך.
את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.
לא הייתי רוצה להיות לך אח,
לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
ורואה חלומות עגומים של קדושה
ולמולו את אישה...

את אוהבת להיות
עצובה ושותקת
להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק
ואני, שלא פעם אביט בך בשקט
אין קול ודברים
שוכח הכל על אודות אחרים.
שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
ושבויה בין כתלייך
ממני נפרדת
עת אני בגופי נפרד ממך.

פרוש חלומי כמרבד לרגליך
צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך
לבשי חלוקך הורוד לעת ליל
עוד מעט ואבוא אליך.

ומצחך העטור זהב שחור
יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר
אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור
כשיכור...
עטור מצחך זהב שחור.

---

הכל בסוג של.

"אגב, אני ממש מצטערת קודם כשהתחלתי לבכות בתחנה.. זה לא היה בשביל רגשי או משהו כזה"

"אני יודעת.. אגב, רציתי להגיד לך- היית כלכך יפה שבכית. השיער שלך היה בקוקו ובכית באצילות כזאת ונורא רציתי להגיד לך אבל זה לא היה במקום"

'אני לא יודע אם זה כי את מתביישת או שזה חוסר בטחון כזה, אבל חבל שאת לא נותנת לעצמך לדרוש שיחה, ולא רק "אם יבוא לך כאלה"... אם את רוצה בזה תעשי שזה יקרה. לילה טוב!'

'זורק אחריות, מה? טוב אני מניחה שאתה צודק'
'יותר בקשה שלי שנחלוק באחריות. אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה להרגיש שגם לך אכפת, ונראה לי שלפעמים את פוחדת להתחייב להפגנת רגשות. מה שתעשי זה מה שיהיה, אני מסרב להמשיך את השיחה הזאת בפלא, אז לילה טוב'

'לכל בנות הגרעין, בסמינר הזה לא שוכחים שמפו ומרכך!'

'השיער שלי קצר! :('

'מה?! מתי זה קרה? ואו זה בטח מדליק :)"

'אני מפחדת מהשיבוצים!'

'בטח שיש לך ממה לפחד הם נושכים ויש להם זנב'

(הו לא, רק לא זנב) המדריך שלי.

'הלוואי והייתי מגיע להיות איתך היום...'

'הייתי רוצה להיות אתכן היום. איזו שבת נהדרת. מי היה מאמין שזה יקרה באמת. נסיכותיי היום הפכו למלכות, איזה אושר! אוהבת גם מרחוק... ליבי תמיד יהיה אתכן. מקווה שאתן מתרגשות'

המדריכה שלי בי"א.

'אני לא יכול להגיע.. אבל בהצלח עם ההופעה.. ו.. מזל טוב וכאלה יא קומונרית צעירה =)'

'לילה קסום שיהיה לך'

'היה לי סופ"ש דיי זוועתי (אם מסתכלים על זה מזווית הראייה הפרנואידית שלי). אני אומרת לך, אני פסיכית. וסתם התגעגעתי אלייך'

'העולם האנושי הוא הבית שלך, הזדמנות.. אני יודע שאני לא שם איתך, והלואי והייתי יכול, אבל את לא לבד, ואני מאמין בך ובחלומות שלך. תנסי לדבר איתי כשאת יכולה..'

'לפעמים אני באמת מרגישה כאילו אין מי שמבין אותי חוץ ממך. ועכשיו את כלכך רחוקה. אוף אני בוכה'

'שמור לי זמן היום'

'תמיד'

'לילה טוב מתוקה'

'כתבתי לך מכתב. את תהיי בסופש? אני רוצה לראות אותך'

'אני מדריכה י"א'

'וואו.. אתגר. אבל הם ימותו עלייך 8)'

'נזכרתי! את עכשיו מתחילה להיות קומונרית! הא הא מיכל קומונרית' חניך לשעבר.

'אוהבת'

אמא.

'אני באמצע שיעור ספרות, ומשעמם ביותר. מה קורה?'

חניכה לשעבר.

'כל היום שיחה ממתינה אין לך אף פעם זמן אלי עכשיו לילה את ערה וגם אני אז תחזירי אס אמ אס שהכל בסדר'

שוב אמא, באמאשלי.

'נו יש כבר סיפור מעניין?'

'כרגע צילמתי דף ריק!!'

'אני קראתי הרגע קטע שלם על כמה דף ריק הוא מאיים ומאתגר.. :)'

'אני מבולבל וזאת אשמת שנינו. הלואי ונתראה בסופ"ש...'

'לילה טוב חמודים :-)'

י"בניק מהקן

'היי מיכל'

'מתי את באה לכאן? אני מתגעגעת =["

חניכה לשעבר אחרת!

אני שוב מבולבלת

(1 יבוא אחרכך)