ביום חמישי הלכתי עם אימא שלי לסלקום וקנינו פלאפון חדש, N95, וזרם. עכשיו לפחות לא נשלם 400 ומשהו שקל על הפלאפון שלי בחודש אלא 200 ומשהו על שניהם.
קצת תמונות:
היא נראית כול כך לא-ציפור-שמירה-שנושכת-כול-דבר בתמונה הזאת.
התמונה הראשונה שצילמתי עם הפלאפון שלי - השמים בכניסה לשכונה, כשירדתי מהאוטובוס.
התמונות לא ממש בשיא מבחינת האיכות, בגלל שצילמתי בתוך הבית בערב, בתאורה מאפנה.
זה סתם תמונות
תמונה אומנותית נוסח אביטל.
עם אביטל
ובלי אביטל
-
ולסיום סיומי - אחת התמונות הגדולות ביותר - חן הפרזיט, בכניסה לכיתה שלי. התמונה מכוונת לחלוטין, הוא לא באמת נראה ככה במציאות:
עד כאן להפעם.
היה יום מסריח, והכי לא זורם שבעולם וזאת אף על פי שהוא התחיל על רגיל ימין וקיבלתי שבחים מכמה מורים על דרך החשיבה שלי שלפי דבריהם היא מאוד מיוחדת ונדירה וכיוצא בזה... נחמד לשמוע דברים כאלו פעם בכמה זמן.
היציאות השבועיות של המורה באזרחות:
"תראה לי מנהיג אחד שלא נהיה חרא ברגע שעלה לשלטון"
"סגרו את כול ירושלים בשביל בוש הפוץ הזה"
"בוש הוא כמו כול אחד מאיתנו, כשהוא מפליץ זה גם מסריח"
המורה הזה שולט. תזכרו את מה שאני אומר.
סשן הציונים:
אנגלית - 37, 64, 80, ציון מחצית 78 וציון הגשה לבגרות 83
גיאוגרפיה - 90 ומשהו, הכי גבוה בכיתה אם אני לא טועה
פסיכולוגיה - 49 [לא זורם בכלל בכלל בכלל בכלל.]
חיבור - 75 [מצד אחד הפתעה מטורפת כי חשבתי שאני אכשל, אבל מצד שני עם כול ה'כתיבה' שלי הייתי אמור לקבל ציון גבוה הרבה יותר. אבל זורמים. או שלא.]
כאן אני אסיים את הפוסט, שבוע טוב לכול הזורמים והזורמות.
לכול הדה-זורמים - תזרמו לקבר ואז לעולם הבא ! [או במילים אחרות - תמותו.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
life-tester