testing

לצערי הרב בימים האחרונים הגעתי למסקנה שמגיל צעיר התחלתי ליצור לעצמי מנגנון הרס עצמי 'נסתר' כביכול. המצב הגיע לשיאו בסביבות ספטמבר - אוקטובר 2006, כשהנטייה שלי לבנות מגדלי ציפיות עצומים הייתה במלוא אונה, והנטייה שלי לגרום להם להתמוטט עליי - גם היא הייתה במלוא אונה.

מאז הייתה ירידה במצב אבל עדיין המשכתי לנסות ולהבין מה גורם לזה, כי אחרי כול פעם שאני מפתח ציפיות עצומות - והן מתרסקות לי מול העיניים - אני מרגיש יותר ויותר גרוע [בניגוד מוחלט למשפט שאומר 'הנפילה הבאה תהיה רכה יותר'] למרות שהציפיות לא היו גדולות כמו אז, בספטמבר ואוקטובר.

אולי חלקכם [או כולכם] לא הבנתם איך זה מתקשר להרס עצמי, אבל אני לא חושב שזה בדיוק הזמן המתאים כרגע לפרט את הסיבות. אומנם המחשבה על כך נמצאת אצלי בראש כבר זמן מה, אבל אני עדיין צריך 'לאשר' [פחח...] את התיאוריה הזאת.

מה שבטוח - הרס עצמי קיים כאן. עדיין לא ברור באיזה היקף וקנה מידה [לא משהו רציני יתר על המידה, זה בטוח...].

תוך כדי שרשמתי את כול הפיסקה הזאת, הרגשתי אגואיסט. מסיבה לא ברורה כולשהיא. וזה לא מוצא חן בעיני.

כמה דפוק אפשר להיות ?

אני מגעיל את עצמי כבר. לעזאזל.

עריכה- חבל שהפוסט ה 100 נראה ככה.

קניתי היום משקפי שמש חדשות סוף סוף. כאלו. [תתעלמו לרגע מהאיכות הנוראית {פלאפון}, ממני, מההיקי ומהחיוך המוזר]

400 שקל, של Julbo, ואני דווקא מרוצה בטירוף. חשבתי שאני אצא משם עם משהו שעולה 800 שקל. תודה לאימא, כרגיל.

בשעה 12 בערך לקחתי פעם ראשונה את הכדור הזה שקיבלתי נגד המצבי רוח הדיכאונים.

התופעות לוואי המוזרות שלו התחילו ממש 10 דקות אחרי זה, הייתי היפר כמו שלא הייתי מזמן והייתי במצב מוזר שבו דברים שכשאני חושב עליהם מדכאים אותי - לא עשו לי כלום בהשפעת הכדור. אולי חוץ מסוג של צביטה בלב.

מאוחר יותר זה עבר והייתי 'כרגיל', ממורמר. ><

אז לקראת שעה 2 ניהיתי עייף בטירוף, ואני כרגע במצב רוח מחורבן. אני לא מדוכא, ולא מבואס. באמת באמת שלא.

בעצם, כשאני חושב על זה, כמעט שום דבר לא יכול כרגע להשפיע על המצב רוח שלי. הוא מקובע במקום ולא זז אפילו טיפה. ההרגשה הפיזית לא מרנינה בלשון המעטה, אבל מסתדרים. חודש +- וזה יתחיל להשפיע כמו שצריך.

,While im melting in the rain, deep in pain

she is so far

זה לא הרבה מעבר לשתי שורות משיר של בלקפילד. למרות שחסר רק גשם.

זהו להפעם אמיגוס... המשך שבוע מהנה.

well, יש לי הרבה תוכניות לזמן הקרוב [לשבועיים הקרובים, אם כבר מדברים], שחלקן בטח כמו שאני מכיר את עצמי לא יצאו לפועל, אבל ניחא...

• חיסון לקייסי - 22.7
• לנסוע לקנות משקפי שמש [חדשות או חדשים ? ] עם אבא [!!!!] [כן, גם אני לא האמנתי.] - 23.7
• מכנסיים ובגד ים חדש, כנראה ב 24.7
• אולי תיאוריה, ב 25.7
• החל מה 26.7 - להתחיל להיפגש עם אנשים שלא ראיתי ממזמן [גם אנשים מהעיר וגם אנשים לא מהעיר ^___^]
• ללכת עם אלון לסנוקר השבוע
• ללכת לבאוליגנ השבוע או בשבוע הבא ><
• גם זה החל מה 26.7 - למצוא עוד תוכניות :P

תוכניות נוספות שאין להן תאריך:

• שעון חדש, לעזאזל !
• להתחיל לקחת את הכדורים בקביעות כדי להפסיק להיות מדוכא חצי מהזמן
• אולי אולי אולי להתחיל ללמוד נהיגה על אופנוע
• לשכנע את ההורים לצאת לסוף שבוע כדי שאני אוכל לעשות התנחלות קטנה בבית
• לנסות להשיג את המפתח של הגג
• סתם להיפגש כמה שיותר עם אנשים, כדי לא לשקוע בשטויות שלי. :)
• להתחיל לגלוש!!!!!!!!!
• KFC !
• iPod חדש, כי שלי מת ! :(

וזהו זה. אין לי הרבה לעשות בתכלס. ההורים שלי בזמן האחרון במצב רוח דיי טוב ומתחילים להזרים אליי כסף בקטנה... ["כמה אתה צריך ? אני אתן לך 20. רגע רגע, אתה צריך עוד ? קח עוד 20."]

ההתנהגות של ההורים שלי באמת השתנתה קצת לאחרונה. האוזניות האלו שקיבלתי בשבוע שעבר, ההבטחה לקנות משקפיים [שהגיעה מפיו של אבא שלי, אלוהים יישמור], זה מוזר, אבל זה אדיר. הלוואי שההתנהגות הזאת שלהם תימשך ככה כמה שיותר. אני אוהב כשהם מתנהגים אליי יפה וגם אני מתנהג אליהם יפה.

אז בנימה אופטימית [ומתגעגעת משהו] זו, בתקווה לכך שבזמן הקרוב כוווול התוכניות האלו יצאו לפועל, אני מסיים את הפוסט.

שבוע טוב מאדאפאקאז :P

יש לי אוזניות חדשות !!! DDDD:

אימא שלי החליטה חודש וחצי לפני היום הולדת לקנות לי אוזניות ב 580 שקל. 3> [אני לא מאמין שרשמתי את זה.] :)

חבל רק שהיו חסרים בקופסא כמה דברים... צריך להחליף. ><

oh well, גם ככה יש לי הרבה קניות לעשות היום, אז שיהיה. :)

סוף סוף סמירנוף!!!