testing

well well well

החופש הגדול 2007 הגיע לסיומו, ועדיין לא הפנמתי לגמרי שזה החופש הגדול האחרון במתכונת הנוכחית. או שכן הפנמתי ולא קלטתי. או שזה לא באמת מעניין אותי, אבל בתת מודע. איזה חפירה. אבל זה עוד כלום לעומת מה שמצפה בהמשך הפוסט.

אגב, זה רק אני או שאשכרה כול אחד מהפוסטים של אוגוסט התחיל ב 'well' ?!

כמו סטלן [או אידיוט] טוב, לא קניתי עדיין כלום ! לא ציוד, לא ספרים, לא תיק ולא נעליים ! [יש לי מנהג כזה לקנות נעליים חדשות לפני כול שנת לימודים]. כן כן, קוראיי היקרים. אוטוטו הראשון בספטמבר ועדיין לא קניתי כלום. לא נורא אבל, נסמוך על השביתה, ואם לא - נסמוך על המהירות שבה אימא תרצה לנסוע לקנות דברים ביום הראשון ללימודים. :)

בכול מקרה, מצד אחד זה היה אחד החופשים היותר כיפיים שהיו לי ומצד שני הוא היה אחד החופשים שלא היו בשיא. תחילתו הייתה טובה, היו ההתנחלויות אצלי על הגג [שנפסקו בגלל שנעלו את הגג] והיו ההתנחלויות אצל מיקה [שאין לי מושג למה נפסקו], היו כמה בגרויות שהוסיפו קצת עמבה לחופש [רק בגלל שאני שונא פילפל. הומור בשקל, מישהו ? ], והיו פה ושם יציאות למקומות כאלו ואחרים. אמצע החופש היה יבש ומשעמם פרט לאירועים בודדים, וסוף החופש [AKA השבועיים שלושה האחרונים] היו מהשבועיים הכיפיים והטובים שהיו לי. :)

יש לי כמה תמונות מאחת היציאות במשך החופש, כשאני ואביטל הלכנו לקניון, שזה היה ביום האהבה אם אני לא טועה, וכיאה לי ולאביטל התחלנו להשתגע ולעשות שטויות. אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן;

דבר פרוותי ומכוער כמו המוות שראינו בהפנינג, שקרע את אביטל מצחוק:

רעיון גדול של אביטל!

לפני:

ואחרי...

[אל תשאלו איך לעזאזל יצאו 3 בובות שלאף אחת מהן אין את הצבע של ההורים. אמרתי שזה היה רעיון של אביטל, לא ? :P]

והגרנד פינאלי...

אביטלימו! [אני מקווה שהבנתם, כי אם לא - אתם מפגרים]

יש לי תמונות גם מכמה אירועים אחרים, סתם אין לי כוח לשים כי זה היה אחד האירועים המצחיקים יותר.

ביום שני הקודם הלכתי עם יובל לדיזינגוף סנטר, שזה אחד הקניונים הכי מעצבנים שקיימים, אם יורשה לי לומר. ויורשה לי.

הפכתי את הקניון בחיפוש אחרי כרטיס זיכרון חדש ונורמלי לפלאפון, ובסופו של דבר מצאתי ! אבל זה אחר כך. הלכנו לבאג, וראינו שם כמה אופנועים עומדים בחוץ במסגרת איזה מסע פרסום. קבלו...

אני יודע שהתמונות של האופנועיים זוועתיות, אין צורך לציין את המובן מאליו. ככה זה כשיש לך מצלמה מסריחה בפלאפון ואתה במקום סגור אם תאורה חרא.

בכול מקרה, בהמשך לכרטיס הזיכרון... החלטנו בסופו של דבר לצאת מהמבוך הזה [שנקרא גם דיזינגוף סנטר], אני ויובל, והלכנו באיזה מעבר תת קרקעי מכוער שישן בו הומלס והתמזמזו בו שני פריקים. פתאום אני רואה עוד חנות מחשבים, והחלטתי לנסות שוב, על הזין. אני כבר רגיל לשמוע שאין להם כרטיסי זיכרון.

נכנסו, שאלתי, וההפתעה הראשונה הייתה שיש להם. ההפתעה השנייה הייתה שהוא עולה 50 שקל. 49, אם להיות דקדקנים.

הוצאתי מהאנרק שטר של 100 שקל, הבאתי למוכר, הוא הביא לי את הכרטיס ותקשיבו טוב לדבר הבא- הוא פתח את המגירה, הוציא משם מטבע של שקל, שטר של 50, ושטר אחר של 100! יענו, לא רק שקיבלתי את הכסף שלי בחזרה, קיבלתי עוד 51 שקל יחד איתו... P:

כדי שלא תחשבו שעבדכם הנאמן מניאק, הכנסתי קודם את השטר של ה 50 שקל, ואז את השקל, ואת השטר של ה 100 השארתי על הדלפק לרגע, במידה והוא ייקלוט מה הוא עשה. והוא דחף לי אותו לידיים ! אז לקחתי ואני ויובל הלכנו מהחנות כמה שיותר מהר בלי לרוץ. :X

יום חמישי שלאחר מכן יובל באה לנתניה, והפעם [וחבל שכך :ס] לא קרו אירועים חריגים כמו האירוע הנ"ל. יום ראשון שלאחר מכן יובל שוב באה לנתניה וגם הפעם לא קרו דברים כאלו :(

יום שני האחרון נסעתי לירושליים [מבשרת ציון, אם נהיה דקדקנים], וראיתי עד כמה שירושליים דומה לחיפה. מה כול ההרים האלו?! פור פאק סייקס. הרגשתי שאני בקווקז. ככה גם היה בחיפה, בצו הראשון שהיה לי ב 13/8, שעליו אני תכף ארשום.

בכול אופן, גם בירושלים היה ממש פנאן אבל גם שם לא קרו אירועים חריגים.

ביום חמישי האחרון יובל שוב באה, והיה כמו תמיד - ממש כיף אבל בלי אירועים חריגים כדוגמאת קבלת עודף יתר על המידה או משהו כזה. ><

היום הלכתי עם אלון הניגר [ע"ע אלון בלינקים] לשחק סנוקר ובאולינג. בסנוקר.. טוב, זה לא שניצחתי, זה שהוא הפסיד, כי הוא הכניס את ה8 פעם ראשונה, ובפעם השנייה הוא הכניס את ה 8 ואת הכדור הלבן. אז הלכנו לשחק באולינג וקרעתי לו את הצורה [כמו בערך כול פעם שאני משחק עם מישהו, וזה מוזר, כי בחיים לא חשבתי שאני טוב בבאולינג :X ], ובאחד מהמשחקים הורדתי את כול הבקבוקים במשך 8 תורות ! ואז בגלל שאלון התחיל לפתוח את הפה בשני התורות האחרונים לא הורדתי את כול הבקבוקים אפילו פעם אחת. פרזיט >:ם

בזה בעיקרון נגמר החופש. מחר, אולי, אני אסע לקנות סוף סוף את הציוד לבית ספר וביום ראשון ספרים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכול האנשים שבזכותם היה חופש כזה כיפי [ובמיוחד במיוחד ליובל :) ], ולהזכיר שאין עליכם. תודה !

אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכול האנשים שקילקלו לי קצת ימים בחופש [אני לא זוכר אם באמת היו אנשים שהרסו לי ימים שלמים בחופש, אבל בגלל שאני אשכנזי אני אעשה את זה. לכול מקרה :P] - הלוואי שיבוא יום והכלב יאכל לכם את המחזיק מפתחות שעליו היה ה disk on key שעליו הייתה עבודת הדוקטורט שלכם שלא הייתה מגובת בשום מקום אחר, ואז הכלב ייברח ולא יחזור לעולם !

ועכשיו לגבי הצו הראשון...

כוסעמק עם חיפה. מה ההרים האלו ? מה זה אמור להיות ? היה קשה להשקיע את כול זה בחרמון ?

הייתי בצו הראשון ועשיתי חצי ממנו. לא רצו שאני אעשה את המבחנים בגלל שלא הבאתי איתי את הטפסים של ההקלות והכול, כך שהייתי בלי פרופיל.

מעבר לזה, הכול הלך סבבה, נקבעה לי שיחה עם הקב"ן ל 22/11 בגלל הקטע עם המאניה דיפרסיה, ועדיין לא נקבע לי תאריך למבחן. כשהסתיים הצו, קלטתי שאחד מהנהגים עשה טעות ובעצם נתן לי חופשי חודשי לחיפה... זה היה ממש מגניב D:

התחלתי לעלות ולרדת על אוטובוסים בצורה רנדומלית וכך בעצם טיילתי לי שעתיים בעיר, ובסוף כשנמאס לי, נסעתי הביתה.

לסיום, הנה שני ציטוטי זהב שנאמרו בחופש - הציטוטים האלו קרעו אותי מצחוק.

כמובן ששניהם נאמרו בשיא התמימות ובלי להתכוון לשום דבר, והוצאו מהקשרם על ידיי D:

הראשון של יובל:

Youval. says:

איכ זה השפריץ עליי :(

השני של שרה, שנאמר כשהייתה אצלי מתישהו בשבוע שעבר:

"אוף נו, זה לא מפסיק לעמוד ! "

אני שוב אזכיר ששני המשפטים נאמרו בשיא התמימות בלי קשר לשום דבר... אה.. מיני, והוצאו מהקשרם על ידי :P

זהו זה ! הפוסט סוף סוף הגיע לסיומו המיוחל.

אני מאחל לכולם להצליח בלימודים וזה, וחגים שמחים וכך הלאה...

תגיבו ! אני כותב את הפוסט הזה כבר במשך כמעט שעה [עם מלא הפסקות באמצע.. :S ]

אליסה קראה את הפוסט והדבר היחיד שעניין אותה, מסתבר, זה...

עריכה, יום שבת בצהריים-

עכשיו גם נזכרתי שאני שוב צריך לחזור לאותה מתכונת מזדיינת של סוף השנה שעברה - להתעורר מהשעון המעורר המחורבן הזה או מסבתא שלי שתעיר אותי כאילו אני בפנימיה צבאית. בדיוק מה שהייתי צריך. ללכת לבית ספר עם מצב רוח קרבי במשך שנה שלמה. שייזדיינו.

well, 'מחלות' מגיעות תמיד בזמנים הכי לא צפויים.

אחרי ניסיון הרדמות כושל, הבטן פתאום התחילה להשתולל כמו שלא היה כבר מזמן. מעין חולשה כזאת, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

ואז קמתי, והידיים חלשות ורועדות. וכך גם הרגליים.

הפעם האחרונה שזה קרה, לפני משהו כמו 11 שנים אם אני לא טועה, אולי פחות, זה נגמר באישפוז וזה הספיק לי לכול החיים...

לפחות עכשיו זה קצת נחלש. נקווה שיעבור עד הבוקר, כי אם לא, מצפה לי ביקור אצל הרופא ביום שישי... -__-

[כאילו שלא מספיק שהוא גם ככה רוצה לשלוח אותי לבדיקות בבית חולים, בלי קשר לעניין הנ"ל :S ]

צפו להתפתחויות [?! ><].

happy day to all ^____^

עדכון - 30/8 19:53:

בסופו של דבר זה עבר כשהתעוררתי, למזלי. אני מרגיש עכשיו [אחרי יום כול כך טוב :) ] מעולה ואין זכר למה שקרה אתמול בלילה.

תודה על הדאגה, למי שדאג. ^^

ואת.

אני אוהב אותך. :)

פשוט ככה :)

well, אני חולה, וזה בא לי בזמן הכי לא מתאים... פספסתי בגלל זה את ההזדמנות האחרונה להיפגש עם דניאל מתחת לבית כי היא עברה דירה [אם ועד כמה שהבנתי....] כך ש... \:

מצטער \:

מעבר לזה המחלה הזאת באה בעיתוי נוראי בגלל שהיו לי בסוף השבוע הרבה דברים לעשות וכמעט כולם נדחו, וביליתי את רובו בלשכב במיטה. לאחרונה החלטתי להכריח את עצמי שהמצב יישתפר כך שבתכלס... אני פשוט עושה דברים למרות שאני מרגיש על הפנים. אולי אני אצליח לצאת לאן שהוא ברגע האחרון אפילו. חוץ מזה שהרופאה אמרה לי שאם זה לא יישתפר עד יום ראשון יכול להיות שהיא תשלח אותי לבדיקות בבית חולים... לא שבאמת יש לי תוכניות ללכת לבית חולים, אם זה לא יישתפר אני אמשיך לשבת בחיבוק ידיים עד שזה יישתפר. שום בית חולים ושום נעליים, זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו..

אני מבקש סליחה מכול המנויים לבלוג שקיבלו בסביבות ה 6 אימיילים על עידכונים בבלוג וכשנכנסו הופתעו לראות את אותו פוסט.. הפוסטים שרשמתי נראו לי פתאום לא מתאימים ודפוקים מסיבות כאלו ואחרות אז מחקתי אותם. הפוסט הזה יישאר [אני מקווה].

כאילו שאני לא נראה נורא מספיק גם ככה, הורדתי היום את הזקן אחרי קצת יותר מ 3 חודשים שלא נגעתי בו [בערך]...

אם לפני זה נראיתי נורא, אז עכשיו... טוב, עדיף שאני אנצור את פי. -__-

יום שני יש לי צו ראשון, ואחרי שהשגתי את האישור מהניורולוג [וזה היה מלחמה של שעתיים בגלל אירועים שקרו בבוקר אותו יום. באמת ובתמים הוא לא רצה לתת לי אותו בגלל האירועים האלו] כך שסביר להניח שמה שיש לי לא ישפיע על לאן ישימו אותי בצבא. לגבי התיאוריה אותו סיפור, כך שאני רק צריך למצוא עם מי ללכת לשם.

יעל הביאה לתשומת ליבי קטע מצחיק ברשימה של דברים שאני אוהב:

"פילוסופיה בכללי.
פילוסופית אלוהים.
פילוסופית חיים ומוות.
פיצה."

תעשו לעצמכם טובה ואם לא הבנתם - אל תשאלו אפילו.

לאור פרץ מוזה מוזר מאוד, החלטתי להתחיל לכתוב מחדש את הספר שכתבתי לפני כמעט שנה, או יותר נכון - להמשיך את הכתיבה. ^^"

וחוץ מזה... לא קורה הרבה. משעמם, משעמם, משעמם ושוב משעמם. סביר להניח שבשבוע הבא אני ארשם למכון כושר כולשהוא [חן תפסיק לחפור לי על זה] וסוף סוף לא יהיה לי עודף זמן פנוי.

עד אז... הנה תוצר קצר של העודף בזמן פנוי הזה. משהו קטן שכתבתי ביום חמישי בזמן שחיכיתי לתור אצל הניורולוג על פני מפית.

אני אוהב את החיוך שלך

המבט בעיניים

ההססנות לפני הנשיקה הראשונה

אני אוהב גם את ההרגשה הזאת

ששום דבר אחר לא יכול לתת לי

האופוריה, כהות החושים

המגע שמחמם מבפנים

זה דיי נגמר כאן כי בדיוק הניורולוג קרא לי להיכנס, ולא הייתה לי הזדמנות להשלים את זה באותו ערב... ועכשיו כבר אין לי מוזה. ^^"

נשאיר את זה כך, בכול אופן.

ודבר נוסף אחרון, זה שאני חייב לציין שהעולם ורוד יותר כשאתה מסטול. :]

[זאת תבונה שלמדתי לפני כמה ימים ואפילו הקדשתי לה את אחד מהפוסטים שמצאתי מיותרים... Oo]

לסיום, שיהיה לכולם סוף שבוע מהנה יותר מזה שמצפה לי. Adios amigos

ניקיתי היום קצת את המחשב מכול מיני שטויות ומצאתי קובץ .word שהיו רשומות בו בדיחות מטאל שמצאתי באינטרנט לפני יותר משנה... זה עדיין גורם לי לחייך קצת, אז הנה לכם. ^^

***אזהרה - זה לא יצחיק את כולם, על אחת כמה וכמה אנשים שלא ממש מודעים לז'אנרים השונים של המטאל. הבדיחות האלו בנוסף דיי ישנות אז יש כאלו שמכירים אותן וכדומה...***

יאללה...

Power Metal - המטאליסט מגיע רוכב על חד קרן לטירה, מציל את הנסיכה מהדרקון ומתנה עימה אוהבים ביער המכושף.

Trash Metal - המטאליסט מגיע, נלחם בדרקון, מציל את הנסיכה ומזיין אותה.

Heavy Metal - המטאליסט מגיע רוכב על הארלי דוידסון, הורג את הדרקון, שותה כמה בירות ומזיין את הנסיכה.

Folk Metal - המטאליסט מגיע עם עוד כמה חברים שמנגנים על מנדולינות, אקורדיאונים, יוקלייליי וכול מיני כלים מוזרים למינהם, הדרקון נרדם בגלל כול הריקודים, ואז הם עוזבים... בלי הנסיכה.

Viking Metal - המטאליסט מגיע, הורג את הדרקון עם הגרזן האיתן שלו, מבשל ואוכל אותו, אונס את הנסיכה למוות, שודד את הטירה ושורף אותה עד אפר.

Death Metal - המטאליסט מגיע, הורג את הדרקון, מזיין את הנסיכה, הורג אותה ועוזב.

Black Metal - המטאליסט מגיע בחצות, הורג את הדרקון ומשפד אותו על מוט בכניסה לטירה, אז מבצע מעשה סדום בנסיכה, שותה את הדם שלה בטקס פאגאני לפני שהוא הורג אותה, ואז הוא משפד את הנסיכה הלא בתולה.

GORE Metal - המטאליסט מגיע, הורג את הדרקון ומפזר את הבפנים שלו אל מול עיניי הנסיכה, מזיין אותה ואז הורג אותה. אז מזיין את הגופה שלה, משסף לה את הבטן ואוכל לה את הבפנים, אחרי זה הוא מזיין אותה שוב, ואז שורף את הגופה. ואז הוא מזיין אותה בשלישית.

Doom Metal - המטאליסט מגיע, רואה את גודלו העצום של הדרקון, ומבין שהוא לעולם לא ינצח אותו, נהיה מדוכא ומתאבד... הדרקון אוכל אותו ואת הנסיכה. סיפור עצוב, הא ?

Progressive Metal - המטאליסט מגיע ומנגן לדרקון סולו גיטרה שנמשך 26 דקות... הדרקון מתאבד מרוב שיעמום, אז המטאליסט עולה לטירה ומנגן לנסיכה את כול הטכניקות שלמד בשנה האחרונה בקונסרבטוריום... ואז הנסיכה בורחת לחפש את המטאליסט של ה Heavy Metal.

Glam Metal [למי שלא מכיר - הסגנון של אליס קופר, למשל] - המטאליסט מגיע - הדרקון צוחק על צורת הלבוש שלו ונותן לו להיכנס... המטאליסט גונב לנסיכה את האיפור ומנסה לצבוע את הטירה בגוון מקסים של ורוד.

Grind Metal - המטאליסט מגיע, צורח משהו בלתי מובן ובלתי צפוי לחלוטין במשך שתי דקות, והולך...

Orphaned Land - המטאליסט מגיע, קורא משהו מהתנך. הדרקון ממיר את דתו ליהדות והולך למליאת שחרית, המטאליסט מציל את הנסיכה, לוקח אותה לחופה ואז הם מתחתנים. ואז היא מתה.

Technical Metal - המטאליסט מגיע, מנגן סולו עם מיליון שבירות קצב וטרנספוזיציות, מבלבל את עצמו, הורג את הנסיכה ומזיין את הדרקון.

Nu Metal [כמו System of a down, Korn וכדומה] - המטאליסט מגיע בהונדה סיויק שלו ונלחם בדרקון אבל נשרף למוות כשמכנסי הבאגיז המיותרים שלו עולות באש.

Speed Metal - המטאליסטמגיעבורחמהדרקוןמצילאתהנסיכה.

Sludge Metal - ה.... מטאליסט.... מגיע.... ממשששששששששששש לאט..... מרים את עיניו... רואה את הדרקון.... ואז... ממש... ממש ... לאט... מוציא את האקדח... ובוהה אל... החשכה...

EmoCore - המטאליסט לא יגיע, לא ייתאהב בנסיכה, ועכשיו הוא בוכה בחדר המרוצף שלו בפוסטרים של בלינק 182 בזמן שהנסיכה מזיינת את הדרקון.

Opeth [כדי להבין את זאת צריך לשמוע כמה שירים של אופת'. ^^] - המטאליסט מגיע בחמת זעם ומסתער על הדרקון, אבל אז לפתע הוא נעצר ופורץ בבכי. אחרי כמה דקות שבהן הדרקון בוהה בו בהלם, המטאליסט נכנס להתקף זעם והורג אותו. אז הוא נכנס לחדר של הנסיכה רק כדי לגלות שהוא נמלא מלנכוליה בגלל הסיזיפיות של החיים. בזמן שהנסיכה מנסה לנחם אותו, הוא נתקף זעם והורג אותה. אז הוא מבין את שעשה, ושט בבכי כול הדרך חזרה לשוודיה.

Rap Metal - המטאליסט מגיע, נלחם בדרקון, נלחם בנסיכה, נלחם בממסד, נלחם במערכת, נלחם בטירה. ועוזב במרצדס שלו.

Electro Metal - המטאליסט מגיע לבוש בבגדי לטקס, מקבל מכות בטוסיק מהדרקון, נקשר על ידי הנסיכה ואז נאנס על ידי שניהם.

Mayhem - המטאליסט מגיע - כולם כבר מתים.

איך ? [לפחות חצי מהקוראים פה בטח לא הבינו כלום... אבל תגיבו לפחות, כולכם ! >< ]

שיניתי גם את העיצוב.. מה דעתכם ?