ארכיון דון קישוט:

Missiles are pounding the sandy shores and stony buildings, their bellows echo throughout the city. Rain is drizzling down the steely grey skies above, keeping out the sunshine. December 31^st 2008 is the date, the eve of a new year, a civil-ian year. The irony is not lost.

Still, a new year has more gleam than gloom – the kindling on a new hope. All seeds are small, some are microscopic, spawned by the thosands, most lost before ever having a chance to see light, and still they grow the mightiest of oaks.

I hope this year will be no different. Hope can never be extinguished, not because it's eternal, but because it needs so little to feed on – humane hearts most of all.

Some may wish for more money, others for warmer love, yet others, me among them, just crave for security – financial and military most of all.

So I beseech you all to celebrate, now tomorrow and as much as possible. Play, rejoice and be merry. Kiss passionately and promiscuously , for no other reason than celebrating life.... to renounce death.... and to rekindle a new hope to match this bonfire of vanities.

I had hoped, this year's toast will be different, more optimal, and I was badly disappointed, but not badly enough to stop hoping next year will be better.

happy new year to you all.

תרגוםTranlation

רקטות הולמות בחולות ובבתים, הקולות שלהם נשמעו במרחבי העיר כולה. גשם ניתך מעננים אפורים המרחיקים את אור השמש. ה31 בדצמבר, ערב שנה חדשה ואזרחית. האירוניה לא נעלמה מעיניי.

אך עדיין, בשנה חדשה יש יותר ניצוצות מקדרות – הניצוצות של תקווה חדשה. כל הזרעים הם קטנים. חלקם אפילו בלתי נראים, מפוזרים ברבבות, כשרובם נכחדים מבלי ראות אור. עדיין הם מצמיחים את האלונים החזרים ביותר..

אני תקווה שהשנה הזו לא תהיה שונה. את התקווה בלתי אפשרי לכבות. לאו דווקא משום שהיא נצחית, אך בגלל שהיא דורשת כה מעט כדי להתקיים – לבבות אנושיים בעיקר.

יש כאלה שיחלמו על יותר כסף, אחרים על אהבה לוהטת יותר. עם זאת אחרים, ואני בינם רק רוצים ביטחון – כלכלי ופיזי.

, לכן אני מפציר בכם לחגוג. כעת,מחר וככל שתוכלו. שחקו חגגו והיו שמחים. התנשקו בתשוקה ובמתירנות, ולו רק כדי לחגוג את החיים, להתנגד למוות ולהצית מחדש את התקווה כך שתשתווה למדורת ההבלים שמשתוללת באזור..

קיוותי שברכת השנה הזו תהיה שונה. אופטימית יותר, אך התאכזבתי קשות. למרות זאת, לא התאכזבתי עד כדי אובדן תקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר.

חג שמח לכולכם.