דווקא היום,
בגלל הבחירות,
בחרתי לכתוב על משהו שונה.
משהו שמנקר בי תקופה קצרה אך משמעותית.
זה לא העניין עצמו,
אלא מחול השדים שהתעורר סביבו:
בניית מעון לראש הממשלה.
ממשלת ישראל
החליטה, בימיה
האחרונים, לבצע
החלטה שערורייתית,
ולהקצות סכום של 650
מליון לבניית מעון חדש לראש הממשלה.
המעון אמור להיות בקריית הממשלה,
ועתיד להיות מרשים ונוצץ,
כמו ארמון. בנייתו
אמורה להימשך עשר שנים לפחות,
וכשתסתיים הבנייה אנו אמורים להצטרף
למועדון המדינות בהם לראש הממשלה יש מעון
רשמי: ארה"ב
והבית הלבן, צרפת
והשאנז-אליזה,
ובריטניה ומס.
10 בדאונינג.
מה שיותר
מעניין הוא התגובות שההחלטה הזו עוררה
בציבור, בעיקר
בזמן בחירות. רוב
העם, 99% מהטוקבקים,
יצאו במרץ כנגד ההחלטה.
הם הגדירו אותה כשערוריה שאין כדוגמתה,
שחיתות, ראוותנות,
נהנתנות ועיוורות,
בעיקר בתקופת משבר כלכלי כמו שלנו.
כצפוי בזמנים כאלה,
ההחלטה הזו התגלגלה למערכת הבחירות,
והגיעה לשיאה כשהמועמד המוביל לראשות
הממשלה, בנימין
נתניהו, הודיע
קבל עם ועדה, שההחלטה
הראשונה שהוא יעשה כראש ממשלה "תהיה
לבטל את ההחלטה האווילית הזו".
בנקודה זו לא יכולתי לסבול את מצעד
הצביעות הזה והחלטתי להגיב.
לא
באתי לערער את מנהגנו,
או את אמונתנו.
באתי לחשוף צביעות.
הצביעות נאמרה בכמה מישורים.
להלן ההסברים ששמעתי,
ודעתי עליהם.
אסור
לבזבז כסף בזמן של משבר:
זה
התירוץ הנפוץ ביותר ששמעתי.
זה
גם התירוץ הטיפשי ביותר ששמעתי.
המשבר
הכלכלי שנוצר בעולם הוא לא משבר שנגרם
מאסון טבע,
מלחמה
גרעינית או מגיפה עולמית.
זהו
אסון כלכלי שנוצר בבורסה אם תחשבו על זה
באופן אחר,
אין
שום משבר עולמי.
יש
בנקים שמסרבים להלוות לעסקים קטנים משום
שההשקעה בהם מסוכנת מדי.
לשם
כך גובשה חבילת סיוע כלכלית שדומה יותר
לפרק בER.
מזרימים
לבנקים כסף באינפוזיה,
עד
שהם ירגישו בריאים וחזקים,
ויוכלו
להאמין בעסקים.זו
דרך אחת לחשוב,
בעיקר
הדרך הכלכלית בה תומך ביבי.
דרך
אחרת לפתור את הבעיה,
היא
לחזק את ביטחון הבנקים בדרך שונה,
דרך
שתעודד אותם להשקיע:
פרוייקט
ממשלתי ענק שלא יתבטל בפתאומיות.
פרוייקט
שיימשך שנים,
שייצור
משהו משמעותי,
במקום
"חבילת
סיוע כלכלית לבנקים"
שממנה
נקבל מעט מאוד.
הכסף
ילך אלינו,
לעובדים,
לפועלים,
למהנדסים,
לנהגי
משאיות התובלה,
למזכירות,
למפעלי
המים,
החשמל
ובקיצור לכולנו.
זוהי
דרך לא פחות לגיטימית לטפל במשבר וישירה
הרבה יותר – אם המשבר הוא אבטלה,
הנה
לפניכם מאגר שלם של משרות.
מלבד
זאת,
דווקא
בזמן של משבר צריך לבזבז כסף.
כי
רק בזמן של משבר אפשר להשיג דברים בזול.
בין
אם זה עסק שפשט את הרגל,
ומוכר
את המלאי שלו בזול.
עובדים
מפוטרים שיהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך
יותר,
והנפט
הוא 40
דולר
לחבית ולא 120.
הרי
ברור שדיל טוב אפשר להשיג עכשיו,
ולא
כשהמשק ישגשג,
והכלכלה
תפרח,
מחיר
חומרי הגלם יעלה,
לעובדים
תהיינה אפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות והם
יעמידו מחירים גבוהים.
את
הבגדים הזולים קונים בסוף עונה,
והמשבר
הוא "הסוף
עונה"
של
הפרויקטים.
קשה
לי להבין איך אדם כמו ביבי שטוען שהוא
"חזק
בכלכלה"
לא
מבין את זה.
לא
צריך את זה:
תירוץ
מעט פחות נפוץ שאני שומע,
הוא
"למה
צריך לבנות מעון חדש לראש הממשלה".
התשובה
שלי היא פשוטה:
בעוד שרוב
מדינות העולם אוהבות לחיות בוודאות,
למדינת ישראל ובעיקר לישראלים החיים
בה, ישנו מנהג
מעצבן של חשיבת דבר והיפוכו.
אנו הצבא החזק בעולם,
אבל אנחנו עדיין חיים כמו
מדינה מסכנה מוקפת אויבים.
אנחנו הדמוקרטיה היחידה
במזרח התיכון,
אבל משלימים עם שחיתות של
רפובליקת בננות.
אנו אימפריה כלכלית,
אבל עדיין רוצים שמנגנון
השלטון שלנו יהיה כמו במדינת עולם שלישי.
חשבתם לרגע איפה התכנסו
בכירנו מאז ומעולם?
במטבחון!
אפילו לא מטבח,
מטבחון!.
וזה לא סתם אמירה.
זה הגיע מהתקופה של גולדה
מאיר, שבה
שר הביטחון, ראש
הממשלה, ושר
החוץ, ישבו
במטבחון של גולדה,
ודנו בענייני היום כשגולדה
בשלה להם.
הגיע
הזמן שהישראלים יפתחו את האוזניים ויקשיבו:
“הקמצן משלם פעמיים".
אתם מכירים את הבדיחה על
הקמצן שקבר את אבא שלו בחליפה שכורה,
כי זה היה זול יותר.
ואז כל החיים שלו שילם הרבה
יותר? זה
בדיוק הסיפור כאן.
במשך שנים לא היה מנהיג
שקבע את בבירור את מוסדות השלטון.
בית ראש הממשלה בעבר,
הוקם על אדמה חכורה מהכנסייה
הנוצרית, ויאסר
ערפאת ידע זאת,
וכתגובה על הלחצים על סגירת
האוריינט האוס,
ניסה להפעיל לחץ על הקהילה
הנוצרית בארץ,
שלא להאריך את הסכם החכירה.
תראו לכם את המבוכה אילו
היה מצליח. תארו
לכם מה היה קורה כשהיינו צריכים למצוא
דיור חלופי במהירות,
ללא תכנון,ומה
היה המחיר. זה
מה שקורה כשמסתפקים במה שיש ולא מביטים
קדימה.
ראש
הממשלה הוא לא אחד האדם.
ראש הממשלה הוא אדם שמעירים
אותו בלילה במקרי חירום.
שהבית שלו הוא מקום טקסי,
בו הוא מארח אנשים.
ראש הממשלה צריך לגור קרוב
ככל האפשר לממשלה,
לא רק לטובתו,
אלא לטובתנו.
שלא יחסמו לנו רחובות במקרי
חירום. שיהיה
מקום מסודר להפגין מולו,
בלי להפריע לאחרים,
בלי שיסגור את התריסים
(אפשר
לסדר את זה עם ארכיטקט טוב שמבין באקוסטיקה).
במעון רשמי ניתן לאבטח את
ראש הממשלה טוב יותר,
בלי להפריע לדיירים מסביב.
אפשר שהצוות והעוזרים יהיו
סביבו 24 שעות
ביממה. בקיצור
אין אדם הגיוני שיכול לחשוב שלא צריך מעון
ראוי לראש הממשלה.
מי שאומר את זה מודאג בגלל
הכסף, ואותו
אני מפנה לסעיף הקודם.
את
הכסף מהפרוייקט אפשר להפנות לאפיקים
אחרים:
נו
באמת,
יש
כאלה שמאמינים לזה?
הפרוייקט
עולה 650
מליון
.
למדינת
ישראל עד לא מזמן היה עודף תקציב של 10
מליארד,
יותר
מפי 10.
מה
אתם חושבים שהיא עשתה עם הכסף?
עזרה
לעניים?
לא
גבירותיי ורבותיי,
עם
הכסף היא הורידה את המע"מ,
ונתנה
הקלות מס לעשירים.
אני
בטוח שכולכם שמחתם שמעכשיו קיבלתם עוד
חצי אחוז זיכוי במס ערך מוסף:
מי
שהרוויח שכר מינימום קיבל 35
שקלים
שלמים למשכורת וחגג במסיבה פרועה לכבוד
"ההון”.
מי
שהרוויח שכר ממוצע במשק קיבל לא אחד,
לא
שניים,
אפילו
לא שלושה,
אלא
שמונים שקלים!!
והתפרע
על פלאפל כל חודש.
כמובן
שהעשירים קיבלו יותר,
הרבה
יותר,
אבל
היי!
מגיע
למסכנים האלה.
ואם
זה המקום שאליו הלכו 10
מליארד
שקלים כשלא היינו במשבר והיו עניים לרוב.
לאיפה
אתם חושבים שילכו 650
מליון
כשאנו כן במשבר?
לתוכנית
הבראה כמובן.
מהי
תוכנית ההבראה:
סיוע
לעשירים,
ואולי
בעתיד זה יחלחל גם אלינו,
כמו
שחלחל עד עכשיו.
האנשים
בממשלה דואגים רק לעצמם:
זה
נכון אבל מה הקשר בין מחט לתחת?
הרי
ברור מאליו שציפי לבני לא תהיה ראש ממשלה.
כמו
שגם ברור שהמעון יושלם רק בעוד 10
שנים,
אם
ייבנה.
מישהו
יודע מי יהיה אז ראש ממשלה?
הרבה
יותר כסף מתבזבז על דירת שרד ומזכירה לכל
ראש ממשלה ונשיא,
לכל
ימי חייו.
כן
אפילו לקצב,
למרות
שהודה.
בניגוד
לאלה,
את
המעון החדש ראש הממשלה לא ייקח אתו.
הוא
יפנה אותו מיד לראש הממשלה החדש.
הוא
יהיה בשימוש 100%
מהזמן
ע"י
ראשי ממשלה
פעילים.
זה
מחטף שנוגד את הדמוקרטיה:
כן,
זה מחטף.
אבל זה לא נוגד את הדמוקרטיה,
להפך.
אחד הדברים הבעייתיים
בדמוקרטיה הוא שצריך לשמור על אחוזי
פופולריות מסוימים,
ולפיכך נעשות החלטות
פופוליסטיות, רק
כדי לרצות את הבוחרים,
והרבה החלטות לא פופולריות
נדחות מהסיבה הזו.
הדבר הזה פוגם בתפקוד התקין
של המדינה, משום
שברור מאליו שצריכות להתבצע החלטות לא
פופולריות מסוימות.
אז מבחינה דמוקרטית ישנו ראש
ממשלה, שנבחר
אבל לא מתמודד,
שאין לו בעיות פופולריות,
והוא החליט להקצות משאבים
למטרה הכרחית לדעתו.
מצד שני ישנו ראש
אופוזיציה,שעדיין
לא נבחר, שיש
לו בעיות פופולריות,
והחליט לבטל פרויקט חשוב,
רק למען אהבת הציבור,
ועדיין לא הסביר לאן ילך
הכסף שיחסך. מה
אתם חושבים יותר דמוקרטי?
אלה הם התירוצים ששמעתי עד
עכשיו. מי
שרוצה להתווכח איתי...
אז לתגובות!
אם תהיינה תגובות טובות
אני אוסיף אותם לפוסט הזה בהמשך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
