בישראבלוג
ישנו מבצע לפורים,
בו כל בלוגר "מתחפש"
לבלוגר אחר.
הבלוגר אליו בחרתי להתחפש הוא בני.
בני הסכים
בטובו להרשות לי להתחזות אליו,
ולא הטיל כל מגבלות על תוכן הדברים.
ניסיתי לכתוב בסגנון שלו,
אבל בני יש רק אחד.
במקום זאת יצא לי פוסט קצת מעוות,
ודי גס. כל
אניני ואנינות הטעם,
ראו הוזהרתם,
זה לא פוסט שתאהבו,
אני גם לא חושב שזה פוסט איכותי במיוחד,
כי לא לכך התכוונתי.
בכל מקרה זכרו:
הקריאה היא על אחריותכם/ן
בלבד.
*******
שלום לכם
קוראים וקוראות יקרים,
זה שוב בני,
שכמו תמיד מפרסם פוסט ב 00:00
בדיוק, כדי
להיות הראשון ברשימת העדכונים ליום החדש.
אבל אל תדאגו,
כמו תמיד אני אעשה את זה בעדינות כדי
שלא תרגישו, ורק
אשב ואלטף את החתול הלבן שלי כמו הרשע
מסרטי ג'יימס
בונד, שרואה את
המזימה שלו מצליחה.
אתמול כמו
תמיד עליתי לאוטובוס.
האוטובוסים בירושלים,
העיר בה אני גר,
מלאים בדתיים.
זה מעצבן אותי לראות איך הדתיים שורצים
בירושלים כל הזמן,
הם נמצאים ברחובות ובכיכרות.
הם לא יודעים גבולות,
ואפילו מרשים לעצמם להיכנס לבתי כנסת
כאילו שזו איזו עיר קדושה בשבילם או משהו.
בכל מקרה,
לא רציתי לתת לזה להרגיז אותי יותר
מדי, כי אני
יושב בלילה לכתוב פוסטים,
במקום לעבוד על התיזה שלי,
ואם אני אהיה עצבני,
אני עלול להמציא תירוץ מפגר למרצה,
והוא יעלה עלי.
. לכן כדי להישאר רגוע אני מסתובב
בירושלים עם בקבוק מים קרים.
הבעיה היא
שבכל פעם שאני רואה דתי,
אני מתעצבן מחדש,
וגומר את הבקבוקון מהר מדי,
מאז הבקבוק גדל לג'ריקן
וגם זה לא הספיק.
עכשיו אני מסתובב עם בר מים מינראלים
באמצע ירושלים. זה
נכון שקשה להיכנס איתו דרך הדלת של
האוטובוס, אבל
לפחות הוא כל כך גדול שהוא מסתיר לי את
שדה הראיה ואני לא רואה דתיים.
גם זו נחמה.
לאחר שעליתי
לאוטובוס, באה
אלי ילדה חרדית קטנה שביקשה ממני להזיז
את בר המים המינראליים ,
כדי שסבתה הזקנה תוכל לשבת.
כל כך התעצבנתי על החוצפה שלה.
שמבקשת ממני להזיז מהכיסא בקבוק
שעבדתי כל כך קשה לסחוב,
רק בשביל שזקנה תשב.
שרציתי להראות לה מה זה,
שתלמד לא לבקש דברים מפגרים.
למזלי אני דתי לשעבר,
אז אני יודע איך לעצבן דתיים.
אמרתי לה שאם היא לא תזוז לי מהעיניים
תיכף ומיד אני מביא את טומי לפיד,
שיעשה לה מצעד גאווה בתחתונים וחזייה
בין הכיסאות של האוטובוס.
הילדה הסתכלה
עלי שנייה בשתיקה,
ואז צרחה בפאניקה,
ורצה להורים שלה בוכה.
חייכתי בסיפוק כשההורים שלה הסתכלו
עלי בכעס, אבל
אני לא נתתי לזה לעצבן אותי.
כשהאבא עמד להתקרב ולהרביץ לי ישר
אמרתי לו שאני לא מזמן אכלתי קלמארי עם
הידיים, וגם אם
אני אכניס לו בוקס אחד בפה,
הוא יבלה שבוע שלם בתענית.
הוא לא ידע מה לעשות ולבסוף הלך כשהוא
ממלמל את הקללה הכי גדולה שחרדי יכול לקלל
מישהו: " לא
אוכל חינם". כשהבת
שלו שמעה אותו מקלל ככה,
היא התחילה לבכות מחדש ואימא וסבתא
שלה ניחמו אותה. הם
התלחששו בינם, לבין
עצמם ולבסוף החליטו לעמוד.
כשירדתי
מהאוטובוס, הלכתי
לאוניברסיטה. בדרך
נכנסתי לשירותים ושמתי לב איך הניאגרה
כולה לבנה, ורק
הידית שחורה. עשיתי
את צרכיי, והתחלתי
לדפוק על הניאגרה,
אבל כלום לא קרה.
רק כשלחצתי על הידית השחורה,
פתאום המים התחילו לזרום.
זו עוד דוגמה למה תמיד אמרתי:
ככה הדתיים משתלטים על המדינה.למה
רק כשלוחצים על ידית שחורה,
פתאום דברים זזים?
הם צובעים את הידיות של הניאגרה בצבע
השחור שלהם בכוונה.
לאט לאט בלי שנרגיש,
כל הניאגרה תהיה שחורה,
ואז כל השירותים,
ואז כל האוניברסיטה,
ואחר כך כל הארץ אתם לא רואים שהדוסים
חותרים תחתיכם????
כל מה שאתם צריכים לעשות זה להסתכל
על הניאגרות !!
ישבתי בשירותים
מכונס בעצמי, מנסה
לתכנן איך להקים מחתרת שתהדוף את ההשתלטות
החרדית בארץ. זה
לא היה קל. הייתי
צריך למצוא מקום שהניאגרה לא תסתכל עלי,
ושם למצוא מקום להתחבא,
והמקום הזה צריך היה שיהיו בו שירותים
בלי ניאגרות.
רק אחרי זה
חשבתי גם מאיפה להשיג נשק,
ציוד אוכל והכי חשוב,
כמו כל מפקד ישראלי דגול,
איפה לעזאזל,
אני אמצא פקידה לשרלל בין פעולות
הגרילה. הוצאתי
את הפלאפון מהכיס ועברתי על רשימת הכתובות.
בגלל שאני
דתי לשעבר כל האנשים שם היו שייכים למחנה
השני. לא רציתי
לשכב עם האויב.התנשפתי
עמוקות . לא
הייתה לי ברירה.
הייתי חייב למצוא מישהי,
אז התחלתי לקרוא את הכתובות על הקירות
של השירותים ואולי למצוא.
הקיר היה מלא בשירבוטים.
היו שם את ה"תקווה
של שירי השירותים":
סטודנט יקר סטודנט חביב השתן באסלה
ולא מסביב. היו
גם יצירות נועזות קצת יותר,
במיוחד אהבתי איך הפכו את השיר קן
לציפור, של
ביאליק, לשיר
עם שתי ביצים ולא שלוש.
אבל זה לא עניין אותי,
הייתי חייב למצוא פקידה פלוגתית
למחתרת שלי. לבסוף
מצאתי מודעה מעניינת מאחורי:
היה כתוב בלב עם חץ:
“ If you wanna have a good time call 052-XXXXXX” .
התקשרתי
למספר, וענה לי
קול גברי.
זה הפתיע
אותי, וישר
פחדתי שנפלתי על קוקסינל.
לא רציתי להעליב אותו,
וחשבתי על דרך מתוחכמת,
וסופר גאונית לגלות על זה בלי שהוא
ידע שאני יודע :
"תגיד אתה חתיכת קוקסינל מסריח?”
שאלתי בעדינות.
הוא צחק “
אני לא קוקסינל",
הרגיע אותי .
נשמתי לרווחה והוצאתי את הפנקס והעט
ועמדתי לכתוב את הפרטים שלו.
“את הבולבול
חתכתי אתמול, ועכשיו
אני אישה לכל דבר אני רק צריך להוריד את
השיערות מהחזה".
נשכתי את הלשון,
ומרוב ההלם היפלתי את התוכניות למחתרת
האנטי חרדית לאסלה.
לא רציתי להוציא אותם,
גם ככה זה היה חרא של רעיון.
יצאתי מהשירותים
והלכתי למעבדה הביולוגית שלי.
האורות היו כבויים,
והיה חושך. זה
עצבן אותי לראות איך הדתיים ממשיכים
להשתלט על העולם.
עכשיו הם גם צבעו את החושך בשחור.
למה החושך לא יכול להיות לבן?
הסתכלתי בשעון וראיתי שמאוחר,
ועוד מעט ירד הלילה וכל העולם יצבע
בשחור חרדי. "אני
חייב להתכונן”.
חשבתי, שמתי
את הפלאפון בצד והתחלתי לתכנן מחדש את
המחתרת האנטי חרדית שאני הולך להקים .
במעבדה שלי
אין חלונות, ולא
שמתי לב, איך
בזמן שאני עובד על התוכניות יום אחרי יום
עובר, והתאים
בניסוי שלי התחילו לגדול להתפתח ולעבור
מוטציה מהקרינה של הפלאפון.
הפניתי את הראש רק כששברי זכוכית עפו
לי על הנייר, ופתאום
גיליתי עומדת מעלי בגלימה וטייץ,
דמות עם פנים של טומי לפיד,
גוף של מריה סולודקין,
וחוש הומור של אביגדור ליברמן.
“מי אתה?”
שאלתי אותו תדהמה?
"אני
שנקין מן", ענה
בחיוך. באתי
לעזור לך במלחמה שלך בדתיים.
רקדתי מאושר
כששמעתי את הדברים שלו.
יש! אני
סופסוף הולך לגאול את המדינה הזו מהחרדים
שמשתלטים עליה.
רצתי מקצה אחד של המעבדה לשני.
עשיתי סלטות באוויר,
ובטעות שברתי את כל המבחנות.
הנוזל שלהם נשפך עלי,
ופתאום התחלתי להרגיש שהגוף שלי
משתנה, ואני
מגדל זקן, והופך
לשחור, חרדי!
צעקתי בפניקה,
התחלתי להשתולל,
לדבר על איך אני לא אתן לאף אחד ליסוע
בשבת, ואיך אני
הולך להפריד בין בנים ובנות באוטובוס,
בבית ספר בבריכה,
והכי חשוב,
בפיצוציה של אבואלעפיה.
כששנקין מן שמע שאני הולך לגעת בפיצוציה
של אבואלעפיה הוא לא בזבז זמן,
התנפל עלי, קשר
אותי, והביא
אותי למשפט.
אני כותב לכם
מהכלא. בינתיים
ההשפעה פגה, וחזרתי
לעצמי, אבל בגלל
שבאתי כשאני נראה כמו דרעי,
גם המשפט הולך להימשך כמו משפט דרעי,
שבע שנים ובסוף אני אמצא אשם,
גם אם כולם יגידו שאני זכאי.
לכן, אם
מישהו מכיר עורך דין טוב,
או יכול לתת לי כמה סיגריות בזול,
בבקשה תעזרו לי,
נפל לי הסבון במקלחת ואני יום שלם לא
התקלחתי.... אני
חייב למצוא משהו לשחד איתו את השותפים
שלי.
הדתיים
המניאקים השתלטו גם על הכלא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
