ארכיון דון קישוט:

בין הסיפורים על נפילת הבורסות ב"אפקט דובאי”, פרס הנובל השנוי במחלוקת של אובאמה, פלישת IPHONE אל ארץ הקודש והבושות שעשתה מכבי חיפה בגביע אירופה לאלופות, ישנו סיפור אחד, אומנם גדול, אך כזה שלא זכה להד לו הוא ראוי. הסיפור הזה הוא פרשת CimateGate.

למי שלא שמע על הסיפור, להלן תקציר: במשך שנים אנו מוזהרים משואה אקולוגית. השואה האקולוגית הזו אמורה לשנות בשתי מעלות את האקלים הממוצע בכל כדוה"א. שינוי כזה אמנם יעלה את פני המים באופן כזה שערי חוף מסוימות תימחקנה, אך לרוב יהיה יהיה בלתי מורגש על ידנו, בני האדם. עם זאת ברמות הנמוכות יותר של שרשרת המזון: האצות, הצמחייה, החרקים וכו', הוא יגרום לשינויים הרי אסון. אחת התוצאות של השינוי הזה תהיה שפשוט יהיה פחות מזון ומכך נושפע כולנו. סרטים רבים נעשו על התופעות הללו. כל אחד מהם התמקד באספקט אחר. בין הידועים הם עולם המים עם קוין קוסטנר,מקס הזועם עם מל גיבסון ו"חמישה" עם פול ניומן.

הדרישות למניעת אסון כזה הן גדולות ויקרות: מניעת פליטת גזים בעייתיים, וצריכת פחות משאבים מהטבע.. זו הסיבה שחברות רבות מתנגדות להן: חברות הנפט, המפעלים צורכי האנרגיה, הנהגים בכבישים, תעשיית מיזוג האוויר שמשפיעה כמעט על כל מי שעובד במשרדים, וכמובן תעשיית הקוסמטיקה המייצרת תרסיסים. כל אלה העניקו ועדיין מעניקות מלגות ומענקים לכל מי שמוכן להוכיח כי האסון אינו כה גרוע, אך מתנה כמו פרשת CLIMATEGATE אפילו הן מעולם לא חשבו שתקבלהו.

בשבוע החולף התברר, שרבים מן המדענים זייפו חלק משמעותי מהנתונים שהציגו. חברות רבות כמו גם אנשים מתוסכלים רבים עטו על המציאה כמוצאי שלל רב. הם הציגו את המדענים – חלקם זוכי פרסי נובל – כרמאים ושרלטנים, וחלק מהם ביקשו אפילו הקלה בחוקי איכות הסביבה הנוקשים הנגזרים עליהם. היות ולמדענים הללו אין את הכסף לנהל מסע יחסי ציבור משל עצמם, החלטתי אני לומר מה אני חושב כל הפרשה.

ראשית,אף אחד, אפילו לא החברות, מעולם לא טען שהתוצאות אינן נכונות. התופעה שגורמת לאפקט החממה ידועה וקיימת במשך מאה שנים לפחות. היא הוכחה ונוסתה. הדבר היחידי עליו חלוקים המדענים היא העוצמה והמהירות של אפקט זה. זה נכון שהם הכניסו נתונים חמורים יותר מהמציאות בשטח, אך הדברים היו למטרה טובה: צמצום הזיהום. המדענים לא הרוויחו רבות מהמעשה הזה, ואילו היו רוצים להרוויח, היו יכולים להרוויח הרבה יותר אילו היו פונים לגופים המזהמים לקבלת מלגות ומענקים.

שנית, כמו בכל מערכת גדולה, לא כל המדענים זייפו את התוצאות. חלק מהמדענים, אפשר לומר שאפילו רובם, קראו את אותם המאמרים עם התוצאות השגויות, והסתמכו עליהם במחקריהם. עם זאת, זה עדיין לא אומר שהמחקרים שלהם אינם נכונים. ייתכן שהתוצאות עדיין נכונות, ייתכן שהזיהום באמת גובר, אך לא באותה דרגת החומרה שצוינה קודם לכן. מאמרים מסוג זה מהווים לפחות כמחצית מהמאמרים בתחום, ואסור לפסול אותם על הסף.

שלישית, וזה הדבר שמרגיז אותי מכל, הוא הציניות. אני הייתי מצפה שבמקום חריצת הדין הקולקטיבית של העולם, היו רואים בפרשה הזו כהזדמנות פז: אם הזיהום אינו כה חמור כפי שחשבנו, סימן שדווקא עכשיו זה הזמן להשתפר. דווקא כעת ההזדמנות לחזור אחורה מפי התהום גדולה יותר מבעבר. תארו לכם שאתם בחוב של מליון ש"ח בבנק, ולא יודעים מה לעשות. פתאום מגיע מכתב מהבנק שאומר שהם עשו טעות והחוב עומד רק על חצי מליון ש"ח. מה הייתם עושים? עובדים חזק יותר לסגירת החוב, או אומרים: "איזה יופי", עכשיו יש לנו עוד חצי מליון לבזבז", והייתם חוזרים לאורח החיים הקודם שלכם? לכן, הייתי מצפה שילחצו דווקא כעת על החברות התעשייתיות להקטין את הזיהום ולפתור את הבעיה, זאת במקום להעניק להם צ'ק פתוח להמשיך לזהם.

רביעית,נוצר הרושם כי הציבור צעד כצאן לטבח אחר המדענים הללו. על פי התגובות נדמה כי ברגע שמדען פלוני אמר שתיתכן קטסטרופה, כולנו, כל ששת מליארדי אזרחי העולם אחזנו בגרזנים ובמכושים והלכנו להרוס את המפעלים המזהמים עד שלא נותר מהם דבר. האמת רחוקה מאוד מכך. למעשה, כאשר קראנו את המאמרים הללו עשינו מעט מאוד בנוגע לכך. הדאגה הראשונה שלנו הייתה למקום העבודה שלנו, שאלא אם כן הייתם שחקנים, רקדנים או סופרים, זיהם באופן זה או אחר את הסביבה. נכון, הזדעזענו, נכון, פחדנו. אבל מעולם לא עשינו יותר מדי בנושא. עד היום 99% מכלי הרכב נוסעים על אותו הדלק המזהם כמו לפני מאה שנה. זאת למרות שקיימים בגדים חלופיים. היום, הרבה יותר מבעבר, מעסיקים עובדים מחוץ לעיר, הצריכים לזהם את הסביבה עד שיגיעו למקום עבודת. להזכירכם "ההגירה הזו" אינה מתבצעת מטעמי פיתוח הסביבה. רוב העובדים הולכים לעבוד מהפריפריה למרכז, ולא מהמרכז לפריפריה. הם עומדים שעות בפקקים ומזהמים את הסביבה אפילו מבלי שיזוזו. לאחר מכן, כשמגיעים הם לעבודה במקום לאפשר להם לבוא בבגדים קצרים לעבודה, אנו מתעקשים שיבואו בבגדים ייצוגיים ואירופאים, ולמזג את סביבת העבודה לקור כדי שלא יזיעו. כך במשך לפחות שליש מהיממה, כמעט כל השבוע. לאחר מכן הם עושים בדיוק את אותו המסלול המזהם חזרה לביתם. אם כך? איזה נזק גרמו המאמרים הללו בדיוק חוץ מלהפחיד אותנו כפי שמגיע לנו?

כדור הארץ גוסס. רואים זאת בכל מקום: תופעות שקרו פעם במאה שנה, קורות היום חדשות לבקרים. האנושות מתרבה ללא שליטה, ורמת החיים שלנו כה גבוהה, ומתבססת בעיקר על צריכת אנרגיה וחומרים כימיים שונים שמושלכים לאחר מכן. רובנו חיים בערים, מנותקים מן הטבע ללא כל מושג על ההשלכות של מעשינו: שכבת האוזון המתדלדלת גורמת לחור, ובמקומות הקרובים לו: אוסטרליה וניו-זילנד, מקרי סרטן העור גדולים מבעבר, אנשים החיים על יד מפעלים תעשייתיים לא מאריכים ימים, חלקם, כמו בחלקים תעשייתיים מסוימים בסין, בדרום אמריקה ובהודו נהנים מתוחלת חיים של 40 שנה בלבד לפני שהם מתים ממחלות נשימה. הקרחונים נמסים, הרי אשפה נערמים, מבלי שלאף אחד, אפילו כעת, אין כל מושג כיצד לסלק אותם. זהו מקור פוטנציאלי למחלות וזיהום עתידיים.

נכון, רוב התופעות האלה לא קשורות לשינויי האקלים, אך לא בשינויי האקלים מדובר, אלא בהוקעת "מדעני יום הדין", ובחשדנות ראשונית כלפיהם. אם זהו הזמן להפנות אצבע מאשימה למדענים, או לאותן החברות התוקפות אותן?