ארכיון דון קישוט:

כל מי שפתח את העיתונים הבוקר, גילה שאסון חדש נחת על המדינה. לא. לא כבשו אותנו הסורים, פיגוע גם לא התרחש, והבורסה בסדר, תודה ששאלתם. המשבר שעליו מתריעים עיתוני הבוקר, ו"ישראל היום" בראשם, הוא ש 1,059 עורכי דין עומדים להצטרף ללשכה.

על פניו, זה לא נראה אסון, אך עבור לשכת עורכי הדין, זהו אסון ממדרגה ראשונה. הם מסבירים שבקרוב יהיו בישראל 45,000 עורכי דין מורשים על 7 מליון ישראלים. רק לשם השוואה, סין, מדינה בת מיליארד וחצי תושבים, נהנית משרותם הנאמן של 150,000 משפטנים בלבד. בצרפת, מדינה בת 60 מיליון תושבים, יש בדיוק את מספר עורכי הדין שבישראל, ובגרמניה, מדינה בת 95 מיליון  אזרחים יש פי שניים.נטען כי  45,000 עורכי דין בישראל זהו  אסון כה גדול, עד כי לשכת עורכי הדין שוקלת לשנות את הליך הסמכת עורכי הדין. בין התוכניות שנדונו היו הקשיית המבחנים, הארכת תקופת ההתמחות והקמת גוף פיקוחי שיבטיח כי ההתמחות אכן תהייה התמחות ולא סתם עבודה פקידותית.

יותר משהטרידו אותי עוד 1,000 עורכי דין המצטרפים ללשכה הישראלית, הטרידו אותי מגוון הכשלים הלוגיים, עיוותי האמת וקיצורי הדרך בכתבה, כולם של קבוצת אנשים האמורה לעסוק בלוגיקה.

הדבר הראשון שלא הבנתי, הוא מדוע ריבוי עורכי הדין הוא בעיה כה גדולה. הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא שהריבוי מביא להורדה ברמה. הטענה הזו נשמעת הגיונית בדיוק כמו הטענה שאם בשנה מסוימת יש הרבה עגבניות, אז כל עגבנייה פחות טובה מעגבנייה הצומחת בשנת בצורת בה יש מעט. ההיגיון של שתי הטענות הוא בדיוק אותו ההיגיון. בשני המקרים מה שקובע את "איכות העגבנייה", אינו כמות העגבניות אלא תנאי הגידול. בדיוק כפי שהעגבנייה נהנית מאור שמש אינסופי, כך הסטודנט נהנה  מידע המתחלק ללא הגבלה (חומר באינטרנט או בספרייה). הדרך בה האיכות של שניהם תיפגע לא  תהיה אם יהיו יותר, אלא אם החומרים המשמשים לצמיחה: אור השמש/איכות המרצים, יהיו פגומים. החומרים האלה לא יושפעו מכמות הסטודנטים כמו שהם לא יושפעו מכמות העגבניות.

הטענה האמיתית היא ,ששנת הברכה ביבול המשפטנים תוזיל את המחיר. ברמה הפרטנית זו באמת בעיה לכל עורך דין שאינו יכול לאלץ את מרשהו לשלם מחירים גבוהים, אך ברמה הארצית זו אינה בהכרח בעיה. מחיר נמוך לעורך דין מגדיל את הנגישות של אזרחים מעוטי יכולת, ומחזק את יכולתם לקבל הגנה משפטית. מחיר נמוך לעורך דין מאפשר גם קבלת חוות דעת שנייה ושלישית ומניעה בעוד מועד של כשלים. באותם השנים בהם היו "יותר מדי עורכי דין", ראו כמה תביעות ייצוגיות הוגשו, כמה זכויות הוחזרו, וכמה צעדים פולשניים הוגבלו או נמנעו.

טענה נוספת שנשמעת לי תמוהה היא ההשוואה בין ישראל לגרמניה, וההצגה של המצב בישראל כהשתוללות חסרת אחריות. הרי ידוע שבגרמניה כדי לעסוק במשפטים צריך להיות דוקטור למשפטים, וכאן מספיק רק תואר ראשון. האם זה אומר בהכרח שהמערכת המשפטית בגרמניה טובה יותר? לאו דווקא! הרי בדיוק אותם דוקטורים למשפטים הקלו עם  אדולף היטלר לאחר ניסיון ההפיכה הכושל הראשון שלו, אותם דוקטורים למשפטים מצאו דרך חוקית להעניק לו אזרחות גרמנית, למרות שהיה בכלל אוסטרי, ואותם דוקטורים למשפטים, שמחו לעמוד בפינה ולתת לו לזרוק לפח את החוקה שהם עצמם כתבו. אם נשווה את מספר הדוקטורים למשפטים בישראל ובגרמניה, או מספר הדוקטורים למשפטים בין ישראל וצרפת, נגלה ש"חוסר האחריות" נמצא דווקא בצד השני ולא אצלנו.

באשר לסין, ההשוואה גם היא חסרת טעם. זאת משום שסין סובלת ממחסור במשפטנים. המחסור הזה מתקיים בה במשך שנים ארוכות – בעיקר על רקע הפריחה בתעשייה. המחסור שם כה חמור עד שלא רק עורכי דין, אלא שופטים מן המניין  ללא תואר אקדמי מאושרים במחוזות מרוחקים. האם למצב הזה אנו מייחלים בישראל?

מיהו הגורם שקבע שעודף בעורכי דין הוא מצב חירום? לדעתי מכל המקצועות עורך דין גרוע זהו המצב המסוכן פחות מכולם. בישראל ישנו עודף של רופאי שיניים... עקירה בלתי מוצדקת ואי אפשר להחזיר את השן חזרה. בישראל ישנה כמות עצומה של סטודנטים לפסיכולוגיה... האם יש לכם מושג כמה שנים לוקח לתקן נזק נפשי של טיפול לא ראוי? בישראל המספר הגדול בעולם של מהנדסים ביחס לאוכלוסיה. חשבתם פעם מהם הנזקים שיכול לגרום מהנדס בניין כושל? רמז: וורסאי, גשר המכבייה. מהנדס מכונות כושל? תחשבו על מעלית שהכבל שלה נקרע בקומות העליונות, או על עשרות אם לא מאות תאונות העבודה שמתרחשות בארץ. אני יכול לדבר גם על מהנדסי כימיה הגורמים לפיצוצים בגלל אכסון לא נכון של חומרים, או נזקים לנשימה. מהנדסי חשמל שגורמים לכשל ציוד חיוני במקרי חירום וכו' וכו'. כל הדברים הללו מתרחשים ללא יכולת ערעור או תיקון. אגב, למהנדסים אין לרוב סטאז'. דווקא במערכת המשפטית כל החלטה נבדקת והפיכה! מדוע אם כן, האינפלציה בעורכי דין מסוכנת יותר מהאינפלציה במהנדסים, רופאי שיניים, פסיכולוגים וכל השאר?

משום מה, אף אחד מהצדדים אינו מציע לצמצם את כמות המכללות, אלא רק "להאריך את המסלול". כנראה הסיבה לכך היא שהסטודנט למשפטים הוא מקור בל אכזב של כסף, שעליו הממשלה לא מוכנה לוותר, גם לא במחיר האיכות! קביעת תנאי סף גבוהים מעולם לא הייתה הוכחה לאיכות המתקבלים, אלא רק למצבם הכלכלי. מי שיכל, מימן לעצמו קורס פסיכומטרי ,שלקח לרוב יותר מפעם אחת, מורים פרטיים ושיפורים בבגרויות, ומי שלא יכל הסתפק במה שהיה לו והתפשר על מסלול הלימודים. כל עוד אפשר לבצע כל בחינה יותר מאשר פעם אחת, וכל פעם עולה כסף, סטטיסטית לכל היותר, אסור להשוות בין האוכלוסיות.

זה נכון שהרבה מעורכי הדין אינם עובדים במקצוע, אך זהו מצבם של רבים: פסיכולוגים, מורים, מהנדסים, רופאים... וכן, גם עורכי דין! זהו המחיר של פתיחת מדינת ישראל לסחר חיצוני. ההשכלה המשפטית תמיד הייתה האפשרות הטובה והיעילה ביותר להיחלצות מן העוני. אנשים משכבות מצוקה שהפכו לעורכי דין הפכו לנציגים בכנסת, ראשי ערים, לשגרירים ולשרים.  ההשכלה המשפטית היא גם הגנה מעולה כנגד שרירות לב של החזקים כנגד החלשים.  להקשות על בוגרי המשפטים משמעותו לסגור עוד שסתום בכור ההיתוך הישראלי שלנו... ומי יקבע האם השסתום הזה, לא יהיה הגורם לפיצוץ.