ארכיון דון קישוט:

יש משהו מחליא במקהלות. בקבוצה של אנשים שחושבים כאחד, מדברים כאחד, פוערים את הפה ומוציאים את אותו הצליל במה שאנשים קוראים לו... הרמוניה. זה גרוע דיו כשהמקהלה שרה נגדך. כשכל  אחד מהפיות הפעורים צועק מולך, הבודד, אך הסבל הזה מתגמד אל מול החוויה הקשה כאשר כולם שרים בעדך.

לפני זמן מה, החליט ראש ישיבת הסדר, להרצות בפני תלמידיו ולומר להם שמותר לסרב לפקודה כאשר הפקודה היא פינוי ישובים. זאת משום שלדעתו הפקודה סותרת את הדת. דבריו הרתיחו רבים, ואותם הרבים הצטרפו יחד למקהלה שדרשה לפגוע ברב זה על דבריו. לאחר חיפוש עמוק בדרכים ובאפשרויות בהן אפשר לפגוע באותו האדם נמצאה לבסוף הדרך. אם הרב לא יתנצל על דבריו, יבוטל מעמד ה"הסדר" של הישיבה, והלומדים בה יאלצו לחזור לצבא במקום ללמוד תורה ולהיקרא רק בעתות חירום.

רבים תמכו בכך. הם שרו את שבחיו של שר הביטחון אהוד ברק על המנהיגות החזקה שהפגין. זה לא שינה להם שמנהיג חזק באמת לא נכנע בקלות כה רבה לדעת הקהל. הם פשוט שמחו לצרף עוד קול למקהלה שלהם. כשראש הממשלה והרמטכ"ל גבי אשכנזי הצטרפו למקהלה, יחד עם נתח משמעותי מהכנסת, המקהלה לא ידעה נפשה מרוב שמחה ושרה בקול גדול. היום הצטרף למקהלה הזו גם האלוף (במיל) אלעזר שטרן.. דתי מוצהר.

הבעיה עם מקהלות מהסוג הזה, היא שכשהן גדלות יתר על המידה, מגלים שלא נשאר להן כלל קהל. שכולם, מגדול ועד קטן צווחים במקהלה בלי שאין אף אחד יקשיב וישרוק להם בוז כאשר המקהלה צורמת. אף אחד לא ימחא כף כאשר היא מזמרת. כל מה שמתקבל הוא מקהלה ששרה עד שהאולם הופך מקום בלתי נסבל להיות בו. לכן החלטתי, למרות שאני תומך בפינוי יישובים, להיות לקהל של איש אחד שיאמר דברים שצריכים להיאמר על הנושא.

 אני לא יודע אם שמתם לב, אבל מי שמתגייס הוא מעל לגיל 18. המעמד הזה מקנה לו אחריות על מעשיו. האחריות הזו היא אחריות מלאה בפני החוק, בפני הבנק ובאופן כללי בפני החברה. בני 18 ומעלה זכאים לכל הזכויות והחובות של אנשים בוגרים: הם רשאים להצביע, הם רשאים לעבוד, לקבל שכר עבודה מלא, לקיים יחסי מין עם כל מי שירצו ולקרוא את כל החומרים המצונזרים... את כולם. וזה כלל לא משנה אם צנזורה היא צנזורה בשל בוטות, גסות או פשוט חומר נפץ אידיאולוגי.

בשום מדינה ובשום דמוקרטיה אסור להעניש אדם על כך שהביע את דעותיו. בלתי מקובלות ככל שתהיינה. המקרה היחידי בו אפשר לשקול הגבלה היא במקרה בו נשקפת סכנת חיים מיידית משום שקדושת החיים גוברת על חופש הדיבור.

ראש הישיבה, הרב מלמד, הרצה בפני אנשים בגירים האחראים למעשיהם ואמר את דעתו : פינוי ישובים הוא הפרה חמורה של עיקרון דתי בסיסי. רבנים אחרים אמרו דברים אחרים. חלקם חולקים על מידת החומרה, אחרים חולקים על מידת האיסור, ויש אחרים החושבים שיש עקרונות החשובים יותר. האחריות למעשיהם של תלמידיו של הרב מלמד לא מוטלת על כתפי הרב מלמד אלא על תלמידיו. עליהם להחליט אם הם רוצים לאמץ את דבריו ולסרב פקודה, או שהם מעדיפים את שלמותה של המדינה ושל הדמוקרטיה.

על מדינת ישראל להעניש את הסרבנים על מעשיהם בפועל ולא את מעשיהם למפרע. אי אפשר שיסתמו לאזרחים את העיניים והאוזניים ויגידו להם למי להקשיב. גם החוק לא מעניק לאף אחד סמכות כזו.

מעמד ישיבת ההסדר הוא לא פרס. הוא צורך קיומי של קבוצה דתית שסוף כל סוף מצאה את שביל הביניים בין שירות המדינה לבין לימוד תורה. חבלה במעמד הזה משמעותה הפרת הסטטוס קוו, ופגיעה בכל הסדר עתידי בין דתיים לחילוניים. אף גוף דתי לא יסכים להניח את זכותו ללימוד בידי ויסות של גוף חיצוני וזר – בעיקר כזה המצנזר דעות לא פופולאריות.

אם היה קורה מעשה כזה בחברה החילונית שר הביטחון לא היה מעז לפצות פה. קחו את אוניברסיטת בן-גוריון. אחד המרצים הבכירים בה, ד"ר ניב גורדון, קרה לחרם בינלאומי על מדינת ישראל בשל ההתנחלויות. אני לא זוכר שמדינת ישראל החליטה להוציא משם את העתודאים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון או את אנשי הקבע הלומדים באוניברסיטה המכניסים כספים עצומים לתקציב שלה. המדינה אפילו לא אסרה על אותם האנשים ללכת לקורסים שמלמד ניב גורדון. (הערה: בתדפיס הציונים של אב"ג נכתב מי המרצה שלימד כל קורס).

 במה האנשים שהפקיד הצבא באב"ג שונים מהאנשים שהפקיד הצבא בישיבת ההסדר?  האם ניב גורדון, דוקטור בעל שם עולמי, צנחן עם 40% נכות שנפצע בלבנון, המטיף לחרם על המדינה משכנע פחות מרב? לדעתי הוא משכנע הרבה יותר. אני אומר זאת בין השאר משום שקראתי את דבריו ויכולת השכנוע שלו גדולה הרבה יותר מדברי הרב שהתנדפו ברוח.

זה נכון שאפשר להמציא הבדלים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמדינה החליטה לשבור את הכלים משום שהיא איבדה את היכולת שלה לשחק בהם. האם אפשר לחיות במדינה חסרת כלים? האם אפשר לחיות במצב בו כאשר אזרח מביע דעות לא פופולאריות המדינה תנצל את כל כוחה כדי למחוץ אותו? האם מדינה כזו תתקדם או תתנוון, תחליטו אתם.

אני רק מבקש מכולם לזכור, שבשלב מסוים אנשים מצטרפים למקהלה לא כי הם אוהבים את השיר, אלא כי הם מפחדים להישאר בחוץ. האנשים הללו יהיו הראשונים לברוח לכשיוכלו. זה יהפוך את הביטחון שמעניקה המקהלה הזו, לאשליה בלבד. חשבו האם על הביטחון הזה אתם מסתמכים!