אחד הספרים
החשובים במאה ה-20,
אולי בכל הזמנים,
הוא הספר 1984. הספר
שכתב ג'ורג'
אורוול מתאר את הפיכתה של חברה שמרנית
ומסורתית לחברה סופר פשיסטית כשהאזרחים
שלה משמשים כחומר הדלק.
הם החיילים שנלחמים באויבים,
הם סוכני המכירות שמפיצים את התעמולה
של המשטר החדש, הם
הידיים העובדות...
וכשהם מסיימים את תפקידם ואין בהם
צורך הם הופכים לשעירים לעזאזל – ובכך
תורמים לאחדות השורות.
הבעיה היחידה
ב-1984 היא שהוא
טוב מדי. הגיבורים
מעניינים מדי, הסמלים
חזקים מדי. אפילו
לאחר הקריאה הראשונה הספר כה מפעים,
כה מזעזע, עד
שמעטים האנשים שמסתכנים בקריאה שנייה.
כך, בצחוק של
הגורל, רוב האנשים
שוכחים את השרשרת שגורמת להפיכת מדינה
דמוקרטית לפשיסטית,
וזוכרים רק את הסמלים:
חדר 101, העכברושים
והאח הגדול. סמלים
אלה, לאחר שמשתמשים
בהם זמן רב מדי, הופכים
לשעשוע, וכך
קיבלנו את השעשועון "האח
הגדול".
אני דווקא
קראתי את הספר יותר מפעם אחת.
אפילו עשיתי זאת בשפת המקור,
וכשאני רואה מה קורה בפרשת ענת קם,
אני מזדעזע. זה
בדיוק 1984 מילה
אחר מילה. ראשית
גיבורהבספר הוא גם סוג של איש תקשורת
שתפקידו להפיץ ידיעות תעמולה על הצלחת
המערכת. הוא עושה
את זה תקופה ארוכה עד שהוא מרגיש שהוא לא
יכול לחיות עם עצמו,
ומתחיל לנהל חיים כפולים.
בסופם של החיים הכפולים הוא נתפס,
מעונה, ולבסוף
מבין שאין כל דרך לברוח ממלתעות השלטון..
אחד האלמנטים
המעניינים בספר,
ואולי הפחות ידועים הוא אלמנט ה"עסקה
החלומית".בחברה
המתוארת ב-1984, למדו
את הלקח מהעבר.
ומנהיגיה לא מעלימים את אויבים לנצח,
משום שבאופן הזה יהפכו לקדושים
מעונים. במקום
זאת, הם מנסים
להחזיר אותם לחברה דרך "עסקה
חלומית", משניאים
אותם על הציבור,
וגורמים לציבור להאמין בטוב ליבו
(המוגזם)
של השלטון, ורק
אז, כשהם משוכנעים
שלא נשארים להם יותר ידידים,
הם מאשימים אותם בבגידה ומעלימים
אותם סופית. גם
גיבור הספר, לאחר
שהוא נתפס בבגידה,
זוכה לעסקה חלומית:
"קידום מקצועי",
משכורת גבוהה יותר ועבודה קלה יותר,
וכשהוא מתדרדר,
בוגד בעקרונותיו והופך למעריץ של האח
הגדול הוא נתפס ונעלם.
כששמעתי על
פרשת קם מפורסמת בתקשורת,
הדבר הראשון שהקפיץ אותי היה אלמנט
ה"עסקה החלומית”.
מצפייתי במהדורות החדשות,
ראיתי שמדינת ישראל השרויה במצוקה
ביטחונית, מרשה
לעצמה לפזר עסקאות חלומיות על ימין ועל
שמאל. מה שעוד
יותר מעניין הוא שהתקשורת מציגה את הנאשמים
כבוגדים חסרי מצפון,
שלמרות שמציעים להם עסקה חלומית
שתפתור את כל בעיותיהם,
מעדיפים להפנות למדינה עורף בצחוק
מרושע.
קחו לדוגמה
את עיתונאי הארץ,
אורי בלאו כמדומני הוא שמו.
על פי הדיווחים בתקשורת,
הוצעה לו העסקה החלומית הבאה:
במקום לשבת בכלא,
כל מה שעליו לעשות הוא לתת את הלפטופ
שלו, המדינה תשרוף
אותו ותיתן ול לפטופ חדש דנדש.
רוני דניאל,
הפרשן, עוד
המשיך וסיפר, שהמדינה
אכן שרפה לבלאו את הלפטופ שלו,
והעניקה על חשבונה לו לפטופ חדש.
עם זאת, לאחר
שגילתה שבלאו בגד בעסקה החלומית שלו,
ולא סיפק את מבוקשה,
לא נותרה לה כל ברירה אלה לרדוף אותו.
כמעט כל מי
שישמע את הסיפור הזה,
לא יוכל אלא לשנוא את בלאו.
“איך הוא מסוגל לבגוד במדינה הזו,
לאחר שעשתה כל כך הרבה למענו",
הוא בוודאי ישאל את עצמו,
ויפסיק לשאול את עצמו אם בסיפור הזה
ישנו גרעין של אמת.
לי זו כלל לא נשמעת התנהגות סבירה של
כוחות ביטחון. ראשית,
אם הם קיבלו לרשותם את הלפטופ של בלאו,
מדוע להשמיד אותו.
הוא הרי ברשותם.
שנית, אני לא
זוכר שמישהו מכוחות הביטחון יאשר קניית
לפטופ חדש לאזרח שתרם לבגידה.
שתי אפשריות הנותרות אם כך הן:
האפשרות הראשונה,
שהסיפור הזה מצוץ לחלוטין מהאצבע,
ואין בו טיפה אחת של אמת.
האפשרות, השנייה
הסיפור הזה נכון לחלוטין,
אבל ההתנהגות הבלתי צפויה והנדיבה
של השב"כ נובעת
לא מטוב לב, אלא
מניסיון להסתיר משהו גדול הרבה יותר.
עכשיו בואו
נסתכל על התנהגותו של בלאו.
המדינה טוענת שהוא מסר לה את המסמכים,
אך לא את כולם,
וברח מהארץ. גם
הצד הזה בסיפור נשמע לי תמוה.
ראשית, אדם
שמנסה לבצע הונאה,
עושה את זה כדי להרוויח.
אני לא מסוגל לראות את הרווח במעשה
הזה. המקצוע של
עיתונאי כמו בלאו הוא כתיבה ודיווח.
כדי לעשות את העבודה הזו,
עליו להיות בישראל משום שרק בישראל
יש לו את הקשרים שמאפשרים לו לקבל סקופים,
ורק בישראל קוראים בשפה בה הוא שולט.
מדוע לו לברוח,
לאבד את יכולת הקיום שלו,
ועוד ללונדון? מה
הוא בדיוק יכול להרוויח מהמעשה הזה?
במיוחד אם במדינת ישראל חיכתה לו
"עסקה חלומית"
שבה הוא לא היה נפגע במאומה.
מסתבר שגם
לענת קם הציעו "עסקה
חלומית", לא
שמעתי מה הפרטים שלה בדיוק,
אבל כן שמעתי שהיא ביקשה מהאנשים
שתמכו בה, לא
לכתוב על הפרשה כדי לא לפגוע בעסקה החלומית
שלה. למרות זאת,
מסתבר שלמרות ה"עסקה
החלומית" שהוצעה
לה, והעובדה שענת
קםו שיתפה פעולה, היא
הואשמה בריגול חמור,
בדיוק אותם הסעיפים בהם הואשם מרגל
האטום וענונו. עונש
המינימום על המעשים שלה הוא 7
שנות מאסר, עונש
המקסימום הוא מאסר עולם.
התקשורת
הישראלית מתחלקת לשניים.
יש אלה המצדדים בענת קם ורוצים שאמת
יותר סבירה תצא לאור.
יש אחרים המצדדים במדינה ורוצים
שמרגלים, או נכון
יותר מרגלים לכאורה ייענשו.
בכל מקרה, הדבר
הפשוט והבסיסי ביותר לא התגלה:
המסמכים המדוברים.
אם הבנתי נכון את הדברים,
ענת קם טוענת שהיא העבירה כ-2000
מסמכים לפני כמה שנים לרשותו של אורי
בלאו. אורי בלאו
מסר חלק קטן ביותר מהם.
השאר מעולם לא פורסמו.
גם הטענה הזו
נשמעת לי בעייתית.
אתם מבינים, 2000
מסמכים מהווים בערך 20
כרכים. אנשים
שגונבים מידע כזה,
עושים זאת תוך כמה שניות או דקות כשאף
אחד אחר לא מסתכל.
תנסו אתם לקרוא 20
כרכים בני מאה עמודים.
תנסו לקרוא אפילו 20
כרכים של סופרים מעניינים,
ולא של מסמכים משעממים.
אני מבטיח לכם שזה ייקח לכם כמה שנים
טובות. אני די
בטוח שלא ענת קם, ולא
אורי בלאו קראו את כל המסמכים הללו,
ועדיין נדמה שרשויות הביטחון יודעות
בדיוק מהם המסמכים האלה שהועברו.
אני מזכיר לכם שהמסמכים האלה לא
נעלמו, הם
הועתקו, כך שהם
לא חסרו לאף אחד.
השב"כ
אפילו לא ידע שהם נעלמו,
משום שכזכור בעסקה החלומית של בלאו,
הוא קיבל ממנו כמות קטנה בהרבה של
המסמכים, וקיים
(לדבריו)
את חלקו בעסקה וקנה לבלאו לפטופ חדש.
כלומר הוא חשב שזה הכל.
כעת ,הוא
לא רק יודע שנעלמו הרבה יותר מסמכים,
לטענתו הוא יודע בדיוק מהו התוכן
שלהם, והכל על פי
חקירתה של ענת קם,
שהסליקה את המסמכים תוך כמה שניות
לפני יותר משנה. וגם
זה לאחר ש"בקשה
רשות" מקצינה
במקום, על פי דברי
התקשורת, ואף
קבלה מאותה הקצינה רשות.
רבים חושבים
שהקצינים בארץ עשויים מחומר אנושי ירוד,
אני לא רוצה
להכפיש אף אחד,
אבל אני לא
מאמין שקיימת הקצינה שתתנהג באופן בו
מציג אותה השב"כ.
משהו פה לא
מסתדר.
הלקח
החשוב ביותר של 1984,
שלמד וינסטון
סמית,
על בשרו בזמן
שנתפס ועונה היה שזה אולי קשה להסתיר את
האמת,
אבל הרבה יותר
קל למלא אותה בחצאי אמיתות ואולי אפילו
שקרים שיפייסו את הציבור.
רשויות טובות
לב שמעניקות עסקאות חלומיות,
ובוגדים חסרי
מצפון שלא מהססים לתקוע סכינים בגב.
לי הסיפורים
האלה,
כפי שסופרו
בתקשורת,
אולי נשמעים
מעניינים ורומנטיים להפליא,
אך לא נשמעים
לי סבירים כלל וכלל.
ייתכן שהם
נשמעים סבירים לכם.
כך או כך,
אני יודע שאיך
שלא חותכים את הסיפור הזה,
שני עיתונאים
עומדים בפני מאסר ממושך על כך שעשו את
עבודתם טוב מדי.
אם נמשיך בדרך
הזו,
לא רחוק היום
בו כולנו ניתפס ונעונה כדי להסתיר אמת
כלשהי,
ומכך כולנו
צריכים לחשוש!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
