להיות חבר
אופוזיציה הוא אחד הדברים הקשים בפוליטיקה
הישראלית. בניגוד
למדינות אחרות, שם
יש לאופוזיציונר הזדמנות להשפיע ולשנות
דברים, להיות
לשון המאזניים, לנאום
ולשלהב קהל, האופוזיציונר
הישראלי אינו יכול לעשות הרבה.
המסגרת בה הוא פועל,
הכנסת, היא
גוף מסורס ממילא,
שבמשך שישים ואחת שנות עצמאות הפך
למסורס אף יותר.
כולנו למדנו
בשיעורי אזרחות שישנן רק שתי דרכים בהן
יכולה הכנסת לפקח על הממשלה.
הדרך האחת היא שאילתות.
הדרך השנייה היא הצבעות אי-אמון.
שאילתה הינה חסרת יכולת אמתית לשנות,
והיא מהווה רק דרך להביך את הממשלה.
אולמרט, בשנות
שלטונו, אף היה
מצפצף על שאילתות הכנסת כדי להראות שהוא
“מנהיג חזק”. הצבעת
האי-אמון גם היא
סורסה כמעט לחלוטין,
משום שכעת, בכדי
להפיל ממשלה אין צורך רק בהוכחה שהכנסת
לא מאמינה בממשלה,
אלא באי אמון קונסטרוקטיבי.
כך נשאר האופוזיציונר הישראלי חסר
כח משמעותי ואם במשך יותר מקדנציה אחת
הוא נשאר ככזה, הוא
נדון להיעלמות: כמו
מר"צ ומפלגת
העבודה.
זו הסיבה
שחברי האופוזיציה הישראלים מתחלקים
לשניים: המשוחדים
והבלתי משוחדים.
המשוחדים יושבים וממתינים לרגע בו
יוכלו להיכנס לממשלה.
הם מחכים רק לסיבה לריב ולנתק את הקשר
עם עמיתיהם האופוזיציונרים.
ההסכמים הקואליציוניים שהם מקבלים
מלאים במשפטים מעורפלים שנועדו להסתיר
את העובדה כי מכרו את עקרונותיהם.
כל זאת כדי לשנות,
לשפר אך מעל לכל להשתמר.
הקבוצה השנייה של האופוזיציונרים
נוהגת בדרך מעט שונה.
הקבוצה השנייה
עושה שימוש במעט הכוח שניתן לה באופן
אגרסיבי, יש כאלה
שאומרים תוקפני, בכדי
להביך ולתקוף את הממשלה.
קבוצה זו תצא לשטח ותפגין.
תנאם בכוונה נאומים ארוכים כדי לעכב
תהליכים שהיא רואה בהם מסוכנים.
היא תעלה הצעות חוק שנויות במחלוקת
ששמות מראה בפני הצביעות של הקואליציה.
בדרך הזו הקבוצה זוכה למקום בתקשורת
ומשמרת את עצמה.
אתמול הגיעה
לשיאה פרשה שכזו.
לפני זמן מה חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
העלתה הצעת חוק שנועדה להגביל את שכר
הבכירים. העובדה
היא שבישראל באופן יחסי,
שכר הבכירים גבוה מאוד.
באופן יחסי הבכיר הישראלי דורש
את אותם התנאים של הבכיר האמריקאי,
זאת על אף שהמשק הישראלי קטן בהרבה.
לחבילת השכר הגבוהה ממילא מתלווים
תנאים נוספים כמו אופציות,
בונוסים, רכבים
וכדומה שמקפיצים את המשכורת אף יותר.
בעבר היו הצעות לדווח על שכר הבכירים,
אך לעולם לא הייתה הצעה להגביל אותו.
שלי יחימוביץ'
הייתה הראשונה שהציעה זאת.
ההצעה הזו הייתה שערורייתית בכמה
מישורים. המישור
הראשון הוא המישור החברתי:
למרות שהליכוד היא מפלגה קפיטליסטית
קיצונית, היא
עדיין מנסה לחשוב על עצמה כמפלגה חברתית.
רבים מהדרג הבינוני של חבריה,
תלויים בשכבות החברתיות למעמדם,
ולא יכולים להרשות לעצמם לדחות את
ההצעה. המישור
השני הוא שהיא בעצם אמרה אמת שכולנו
סירבנו להכיר בה:
הבכירים במשק הם אלה שקובעים את
המשכורות שלנו, אך
למרות שהם חיים מהכספים שלנו,
הם מסרבים שלנו תהיה שליטה על המשכורות
שלהן.
אין מה להגיד.
הפח ששמה יחימוביץ'
סביב ממשלתו של נתניהו היה כמעט מושלם.
אם היה מצביע בעד הגבלת שכר הבכירים
היה נתניהו שומט תחתיו את בסיס הכוח שלו.
אם היה מצביע נגד הגבלת שכר הבכירים,
הוא היה מוכיח שהוא לא מנהיג חברתי
אמתי אלא כלבלב של בעלי ההון.
כלבלב שנשלח כדי לבצע משימה,
ויקבל את העצם שלו כשיחזור לביתו.
לא היה לו שום סיכוי לנצח...
כמעט.
חברת הכנסת
יחימוביץ' שכחה
שאנו חיים במדינת ישראל,
גרסה מוקטנת של הודו,
בה מהלכות פרות קדושות בכל כביש
ורועות תחת כל עץ. זו
כנראה הסיבה שזובין מהטה אוהב אותה כל
כך. בישראל,
כל מה שצריך כדי להינצל מלינץ'
ציבורי הוא לחטוף פרה קדושה ולאיים
לשחוט אותה וכמו קהל מאמינים על הגנגס,
גם הציבור הישראלי יזדעק עד כדי כך
שהוא יהיה מוכן לוותר על הכל,
ובלבד שהפרה הקדושה תינצל.
כולכם מכירים
כמה פרות קדושות:
צה"ל,
השתמטות, גלעד
שליט, ציונות,
שואה. בשלוש
עשרה שנות קיומו הצליח ביבי להכניס פרה
קדושה נוספת לכרי המרעה הישראליים:
כלכלה. אם
פעם כשרצו לעשות קיצוץ בצה"ל
צריך היה לאיים בהפסד צבאי,
ביבי מאיים בהפסד כלכלי.
הדרך שאפשר לזהות את האיום הזה כאיום
על פרה קדושה הוא שהוא לא ממש מתאמץ להסביר
אותו. אם כל מה
שצריך לומר הוא ש"הגבלת
שכר הבכירים יהיה פגיעה אנושה בכלכלה
הישראלית", ואף
אחד לא מבקש הסבר נוסף,
הרי שמצאתם לכם פרה קדושה נוספת לדאוג
לה. כמצופה,
העם נבהל,
ויחימוביץ' וביבי
החליטו על הפתרון הישראלי ביותר:
ועדה. מעניין
איך הם יקראו לוועדה הזו:
חברה קדישא ?
כבר בהסברים
שנתנו נציגיו של ביבי התגלו סתירות:
מצד אחד הם אמרו שהגבלת שכר הבכירים
תפגע במשק, ומצד
שני הם אמרו שהיא לא תשנה ממילא כי אפשר
יהיה לעקוף אותה.
חשבו על זה לרגע קוראיי.
איך יכול להיות ששתי הטענות נכונות.
אם אפשר יהיה לעקוף אותה הרי שהיא לא
תשפיע ולא תפגע במשק.
אם היא תפגע במשק,
אי אפשר יהיה לעקוף אותה.
ונניח לרגע שלמרות שאני לא רואה דרך
בה שתי הטענות האלה יחד תהיינה נכונות,
כך הוא הדבר...
האם זה נראה לכם הגיוני שאותו הגוף
(בעצם אותו האדם)
יטען את שתיהן,
ועדיין יציג את עצמו כאדם הגיוני
ושקול? זה לא נשמע
לכם כמו פניקה או ירי לכל הכיוונים?
בעיה נוספת
בטענותיו של ביבי היא שההצעה לא הייתה
להקטין את שכר הבכירים אלא להגביל אותו.
פעמים רבות בדרגים הבכירים המשכורת
לא משמשת כאמצעי פרנסה אלא אמצעי להמחשת
יוקרה. יוקרה היא
דבר מסוכן משום שכשאחד מקבל שכר גבוה,
מבקש מיד השני שכר דומה,
וככה דרגות השכר קפצו למימדים בלתי
סבירים. קחו
לדוגמה את המשכורות שמשלמים לדוגמנים
ולשחקנים מובילי קמפיינים.
המשכורות האלה מנופחות למספרים בלתי
סבירים (מאות
אלפי שקלים) רק
כדי להעלות את היוקרה של אותם האנשים.
הגבלת שכר הבכירים במשק הייתה שמה קץ
לספורט הזה.
עכשיו בואו
נחזור לרגע לטענה שאפשר יהיה לעקוף את
החוק. הדרך היחידה
בה אפשר יהיה לעקוף את החוק הזה הוא להפוך
את שכר הבכירים לתלוי בגורמים אחרים במשק.
לדוגמה, לקחת
את חלק משכר הבסיס של הבכיר ולהפוך אותו
לבונוס. האם זה
דבר כל כך רע? הרי
את הבונוס יוכל לקבל הבכיר רק על עבודה
טובה ומכך כולנו נרוויח.
אם יהפכו את התוספת לאופציות,
בעלי המניות ולקוחות קרנות הפנסיה
ירוויחו מפעולה טובה,
ואם המנהל יהיה גרוע הוא לא יקבל דבר.
אם יהפכו את שכר המנהל הבכיר לכפולה
של שכר העובד הזוטר,
אז כדי שהמשכורת של הבכיר תעלה,
המשכורת של הזוטר תצטרך גם לעלות.
זו תהיה דרך נפלאה לעלות את שכר
המינימום. אגב,
בגרמניה שכר העובד הבכיר הוא פי 50
משכר העובד הזוטר.
בישראל הוא פי 375,
איכשהו מצליחה הכלכלה הגרמנית לא
להיפגע מכך אחרי הכל זוהי הכלכלה הרביעית
בגודלה בעולם.
כאן שלפו
עוזריו של ביבי את נשק יום הדין,
המילה שכל ישראלי פוחד ממנה:
Outsourcing, או בעברית קלוקלת חברות כוח
אדם. הנציגים שלו
הסבירו בתכנית לונדון וקירשנבאום,
שאם יתלו את השכר של הבכירים בגורמים
מסוימים (כמו
לדוגמה שכר הזוטרים),
הם יאלצו להעביר חלק מהפעילות לחברות
כוח אדם שתשלמנה לעובדים שכר זול יותר,
או רחמנא לצלן תצטרכנה להוציא חלק
מהפעילות לחו"ל.
עכשיו בואו
נסתכל על הטענה ברצינות.
האם עכשיו כששכר הבכירים לא מוגבל
אין Outsourcing? האם
עכשיו העבודה לא מועברת למזרח הרחוק?
או לחברות כוח אדם?
האם העלאת השכר של הבכירים היא אכן
הסיבה שתחרוץ לחסד או לשבט את העובדים
בארץ? האמת שונה
כמובן. אם העבודה
תועבר לחברות כוח אדם,
הבכירים בחברת כוח האדם יהיו אלה
שיקבלו את ה שכר גבוה,
ויאלצו לחלוק אותו עם העובדים שלהם
בהתאם להגבלות החוק.
אם העבודה תועבר לחו"ל,
צריך יהיה לפתוח בתשתית חוקית שלמה
כדי לייצר את המוצר.
ישראל היא
חלק מהאיחוד האירופאי במסחר,
ולכן על יותר ממחצית מעלות המוצר
להיות מיוצרת בתחום האיחוד האירופי.
זו, ולא אחרת,
היא הסיבה שלא הוציאו 100%
מן העבודה הישראלית למזרח הרחוק.
לא רק זאת, אלא
שבישראל מצאו טריק נוסף לעקוף את החוק.
טריק קצת ציני.
הבכירים נחשבים עובדים מן המניין,
ולכן המשכורות הגבוהות שלהם כלולות
בעלויות הייצור.
כלומר ככל שבכיר מרוויח יותר,
המשכורת שלו תופסת חלק גדול יותר
מעלות המוצר ומאפשרת להעביר חלק משמעותי
יותר מהעבודה לחו”ל,
ועדיין לעמוד במגבלות האיחוד האירופי
על כך ש-50% מהמוצר
ייוצר בתחומי האיחוד.
כעת קחו את עלויות המנהל+
עלויות עורכי הדין+
עלויות הפרסומאים +
אנשי המכירות...
כלומר ההנהלה הבכירה.
תניחו שזה 50%
מעלות המוצר,
והחצי השני הוא עבודת פועלים במזרח
שעובדת בסכום מגוחך.
כעת חשבו כמה פועלים במזרח הרחוק
יכולים לעבוד על המשכורות האלה,
ותבינו באמת את מי משרתת העלאה בלתי
פרופורציונית של שכר הבכירים.
למרבה האירוניה ייתכן שהגבלת שכר
בכירים דווקא תקטין את ה Outsourcing
ותשאיר חלק משמעותי יותר מהתעסוקה
בישראל.
עוד פתרון,
ישראלי אף יותר,
הוא שימוש במינויים כבכירים בתור
שוחד. בישראל
אסור לשחד, אך
בהחלט מותר לתת עבודות משתלמות בעלות שכר
של מאות אלפי שקלים.
קחו לדוגמה את הכתבה שהייתה לא מזמן
על השכר שגובה יורם טרובוביץ'
על "החלקת
עניינים". תבדקו
כמה משלמים לדירקטוריונים שבאים רק לשתות
קפה. האם הח"כ
לשעבר רענן כהן שיצפאן צחק על הטפשות שלו
באמת התאים לנהל בנק.
בנק שקרס כמעט מידית לאחר שרענן כוח
קיבל על עצמו את מינויו?
את המינויים של חברי מרכז מפלגה
למנכ"לים
בחברות גדולות גם אפשר להזכיר.
היום בישראל נהוג שבמקום לומר למישהו:
אני אתן לך חצי מליון ש"ח
שתדבר עם חבר שלך ותסדר לי את העניינים",
לומר: “אני
אמנה אותך ל'יועץ
או דירקטור' בשכר
של חצי מליון ש"ח,
ואתה תייעץ לי איך לפתור את הבעיה
עם החבר שלך".
אילו היו מגבילים את שכר הבכירים,
היו נעלמות עבודות ה"יעוץ".
כך או כך,
אמרה ההיסטוריה את דברה,
וההחלטה נתנה לוועדה לדיונים ארוכים,
וכנראה היא גם תיקבר שם.
ביבי ניצח פעם נוספת.
אנחנו הציבור נוכל לחיות בידיעה שעוד
פרה קדושה ניצלה עד לאיום הבא,
ובא לציון גואל.