ארכיון דון קישוט:

לפני הספירה או אחרי הספירה? שמישהו יסביר לי מתי בדיוק החלה התקופה בה הגברים החלו להפוך לכוסיות?

זה כבר כמה שבועות שאני עוקב אחרי בחירת העורכים בישראבלוג וכל מה שאני מוצא שם אלו הוראות לגבריות:  גברים שמסבירים לגברים אחרים מה נשים רוצות, ונשים שמנסות להסביר לנשים אחרות שזה בסדר להתחיל עם גברים. הן טוענות  שזה מקובל, שלא יסתכלו עליהן מוזר  ו כי זו "הפאקינג מאה -21”.

פוסט אחד כזה היה מהנה, שניים היו כבר מעיקים, שלושה הפכו לבלתי נסבלים! לאו דווקא בגלל רמת הכתיבה, אלא בגלל המסר. האם ההתפתחות, הפכה להתהפכות? האם הפכנו להיות להיות גזע בו הנשים רודפות אחרי הגברים ולא להיפך? האם מעכשיו על הגברים לשבת על  פלחי ישבניהם השעירים ולתהות מה יגרום לנשים להימשך אליהם?

אם נמשיך כך, לא רחוק היום בו נגיע לשלב בו הגברים יצבעו את ציפורניהם בלק – כן גם ברגליים – ילבשו שמלות חושפניות,ויצחקקו להן תחת מייבשי השיער האימתניים במכון היופי. אותם גברים גם ישבו ליד הטלפון ויחלמו על האבירה השרירית על הסוס הלבן שתקחח אותם אל הטירה שמעבר לשקיעה ולא תשכח להיילחם למענם בדרקונים ושאר מפלצות. והכל למה? כי מישהו החליט שכל הגברים בארץ צריכים להבין איך נשים חושבות.

יש לי חדשות בשבילכם, כן, גם בשבילכן. לא מעניין לי את עצם הזנב כיצד נשים חושבות! לא אכפת לי אם נשים אוהבות מניאקים, או רוצות בחורים מתוקים ורומנטיים. לא אכפת לי גם  אם נשים רוצות גבר חזק או גבר רך. הדבר היחידי שצריך לעניין גבר באופן הזה, חזק או רך, הוא נייר הטואלט שלו, בטח שלא האישה שלו.

קשר בין גבר לאישה אמור להיות לכל החיים. אין לי כוח לעשות הצגות לכל החיים. אני לא הושמתי על כדור הארץ הזה בכדי לשמש צעצוע מין או מושא לפנטזיות. אם אני יכול לקבל רק אישה אחת, אז מדוע אני צריך עדר של נשים שיזיל עלי ריר? בשום מקום בעולם אין משרד  רישום עם דליים ומשקולות שמודדים בו את כמות הריר שהזילו נשים על כל גבר. אז מה לעזאזל אכפת לי מה שלושה וחצי מליארד נשים רוצות?

רוצות מניאק? עלא כיפאק, לכו חפשו מניאק! אם אתן רוצות, תגידו לי ואני אתן לכן כמה מספרים של כמה מניאקים, אבל מניאקים ברמה(!!). כאלה שישאירו אתכן רועדות ובוכות במשך חודשים. כאלה שלא יהיה אכפת להם בשיט מה אתן רוצות וייעלמו ברגע שיקבלו מכן את מה שהם רוצים. רוצים גברים רגישים? גם עם זה אין לי בעיה. אני מכיר גם כמה סמרטוטים מהסביבה שלי, המסוגלים לבכות על עלה כותרת שנפל, וזחל שזחל וגמל נרקומן שלא נגמל. אבל תפסיקו לנסות להפוך אותנו לגברים האלה. אנחנו מה שאנחנו!

אנו גברים  והתפקיד שלנו הוא אינו לשמש כצעצועי מין לדמיון הפורה מדי שלכן, גבירותיי הנשים. רוב הגברים יושבים אפשהו על הסקלה בין רגיש לנבזה, כמו גם הנשים. את רוב הגברים באמת לא מעניין מה נשים רוצות ומה נשים חושבות, אלא כדי להכניס אותן אתם יודעים כבר לאן, ולאחר מכן הם יחזרו להיות אותם הבהמות שהיו. אז למה מנסים להסביר לנו באנלוגיות מגוחכות מהטבע ( כלבים רודפים אחרי ארנבים ולא אחרי אבנים), כיצד אנו הגברים צריכים להתנהג ?

אני אומר לכם מה גבר צריך להיות: גבר צריך להיות יותר חזק, יותר עשיר ויותר חכם. זה התפקיד שלו. הדברים האלה מקדמים את המין האנושי קדימה. מעל לכל גבר צריך אישה שתאפשר לו להיות יותר חזק, יותר עשיר ויותר חכם, גם אם זה אומר שהיא תצטרך להתאמץ יותר כדי להישאר עמו באותה הרמה.

גבר לא צריך אישה שבמקום למקד את הגבר שלה במירוץ תגיד לו לבזבז יותר זמן ומשאבים בבחינה עצמית עמוקה של נפשו ושל הקשרים שלהם. יש שלושה וחצי מליארד גברים בעולם, גבירותיי הנשים, ואם לא מצאתם את הגבר שאתן רוצות, אז במקום לנסות לשנות אותו תנסו גבר אחר עד שתהיו מרוצות.

בשמחה אשאיר לכן, גבירותיי, את השמלות והלק, את השיחות האינסופיות שלכן על מצב מערכת היחסים, את התהיות אם היקפיכן עברו איזשהו קו אדום שרק אתן מסוגלות לראות או שהצלחתן לעצור את מחוגי הזמן, באופן זמני כמובן. לכו לכן לסופר-פארם ותקנו את כל הקרמים שאתן רוצות, תסירו שיערות ממקומות שאני לא רוצה לחשוב עליהם, קחו קופסה של טישיו ותזילו דמעה על החתיך המסוקס בערוץ הדרמה שמחרף נפשו למען נשיקה על הלחי. רק אל תגררו אותי לשם.

במשך שני מליון וחצי שנים, התנתה אותי האבולוציה להיות קוף. היא התנתה אותי להגן על בנות זוגי וללכת ולאסוף את כל הפירות הנדרשים לה ולצאצאינו. כשירדנו מהעץ והתחלנו להלך על שתיים, אותה אבולוציה למדה אותי ללכת ולצוד ממותות, ובדיוק אותה אבולוציה, והרצון שלי להשיג נשים טובות, אילפה אותי – בשם אותם הצרכים המיניים שלי – ללכת וללמוד בבית הספר והאוניברסיטה כדי לפרנס את צאצאיי. זה לא יפה לומר, אבל האבולוציה מונחית מן החלציים (הביצים), ולא מהמוח.למרות זאת, תראו איך היא קדמה אותנו כמין אנושי. מעדת חיות שפחדו להיטרף הצלחנו להנחית אנשים על הירח.

מדוע, אם כך, יש לשנות דברים שכבר עובדים? נדמה שחזרנו למצבנו החייתי ובמקום להתקדם קדימה הפכנו להיות גושים רופסים שמבזבזים את משאבינו על ריחות ובדים. ניתוחים מסוכנים לשיפור המראה, ועל ספרי פסיכולוגיה ואומנויות פיתוי. האם הפכנו חזרה לעדת חיות שמסתכלות מאחורי הכתף כדי לדעת מה חושבים עלינו והאם חיית טרף מתבוננת עלינו באופן חשוד?

בואו נעשה עסקה: תפסיקו לספר לי מה נשים רוצות. נשים רק חושבות שהן יודעות מה הן רוצות. כל ספר של ג'יין אוסטין או האחיות ברונטה, מתחיל בכך שישנה מישהי שחושבת שהיא רוצה גבר מסוג א', ולאחר תלאות ייסורים ושברון לב הגיבורה מגלה לבסוף שמה שהיא באמת רוצה וצריכה זה גבר מסוג ת'. אני לא גבר מסוג א', ואני לא גבר מסוג ת'. אני היכן שהוא באמצע. נקרא לזה גבר מסוג ז'. אולי תהיינה נשים שבמסע הגילוי העצמי שלהן תעצורנה בי, אולי תהיינה נשים שתעבורנה דרכי הלאה במסע הגילוי העצמי שלהן, הרחק לגברים אחרים. ייתכן אפילו שתהיינה נשים שלא תגענה אלי, ותשארנה תקועות בדפוסים הקודמים שלהן. הנקודה היא שאישה היא בנאדם (או בת אדם). וכמו כל בנאדם היא עוברת מסלול של ניסיון, שגיאה והפקת לקחים. זהו המסע שלה, ואין שום סיבה שהגבר יילקח עמה במזוודה בתור מטען עודף וייזרק בהמשך הדרך.

מי שרוצה מניאקים, מי שרוצה רגישים, מי שרוצה להתחיל עם גברים, מי שרוצה להיות קרייריסטית או עקרת בית, כבודה במקומה מונח, ואני מאחל לה שתחייה חיים מלאים, מאושרים ומספקים. רק אל תנסי לומר שהתשובות שמצאת בגילך ( הגיל הממוצע של אנשי ישראבלוג הוא 25 כמדומני), הוא התשובה האוניברסלית ליחסי נשים גברים. כנ"ל לגבי הגברים אגב.

פרידריך ניטשה טען פעם שהדרך היחידה למשוך אישה חזרה לעולם ההיגיון היא לעבר אותה (להכניס אותה להריון). רק אז יחליפו שיקולים פרקטיים את עולם הערכים הרומנטי והאידאלי שבנתה לעצמה בראשה. למזלנו, אנו לא חיים במאה של ניטשה, והיום, העובדה שנשים צריכות ללכת ולפרנס את עצמן עוזרת יותר מכל להבנת זווית הראייה הגברית. אני רק מבקש שיבינו את נקודת מבטי, עד כמה זה נשמע לי מגוחך שאומרים לי ש: אתה נחמד מדי, לא היית מניאק מספיק, התייחסת אליה יותר מדי טוב. הרי זה הרבה יותר קשה להתייחס למישהו (או מישהי) טוב, מאשר להתייחס אליה רע.

אם זה גורם לבחורה להשתעמם, כל מה שהיא צריכה לעשות זה לבוא ולהגיד לי: “אני משועממת", אז אני אחייך ואתן לה כל כך הרבה עבודות (שעד עכשיו אני עשיתי במקומה), שהיא תיפול מהרגליים ואני אצטרך לגרור אותה למיטה. אם זה גורם לבחורה להרגיש לא בטוחה בזה שיש גבר שעושה מה שהיא רוצה, גם אז אין כל בעיה, רק תגידי, ואני יעשה את מה שאני רוצה.. עוד מעט יש תחרויות אתלטיקה שאני אשמח לראות בשקט. אין דבר קל מזה עבורי. אני מעדיף לשמור את אנרגיית החתול והעכבר שלי לדברים רציניים, לא לבחורות קלות דעת.

ראו הוזהרתן!