ארכיון דון קישוט:

יודעים הקוראים הוותיקים בבלוג ,וללא כל צל של ספק, שקריאה היא אחד התחביבים שלי. לקרוא בלוגים, ספרים, מאמרים ואפילו ספרות מדעית, אין דבר שמרתק אותי כמו קריאה. עברית או אנגלית, זה כלל לא משנה. למעשה, כל כך אוהב אני לקרוא , עד שאחד הפרמטרים שאני שוקל מראש בבואי ללמוד שפה חדשה, הוא העושר הספרותי הקיים בה.

אולם לצערי, גם קורא ספרים נלהב כמוני, נתקל בבעיה אותה איננו מסוגל לפתור. המדענים קוראים לזה חוק שימור החומר, אני קורא לכך המקום המתדלדל במדף הספרים שלי. דירה קטנה, חדר כוכוני, מדף ספרים מכווץ ובו מקומות שמורים מראש לספרי המחשבים, הפיזיקה, המתמטיקה, האנציקלופדיות והמילונים שלי, הפכו את ארון הספרות היפה שלי למדפון בו יושבים מכווצים מפחד שניים או שלושה ספרים מילדות.

גם הספרייה אינה פתרון לאנשים שכמותי , אלא רק אכזבה. מן התגרות של השבע ברעב. ספר לשבועיים? מי יכול לקרוא ספר ברצינות בזמן הזה. מי יכול לשבת ולהרהר על העומק הרגשי של הגיבורים, על הפרטים המרהיבים, משחקי הלשון והאירוניה עליהם עמל הסופר שנים. בשבועיים אפשר רק לרפרף, ואם כבר מרפרפים, אם כבר לא מתעמקים, לא עדיף לקרוא את התקציר תקציר ולחסוך זמן?

הרגשתי כמו נכה, אך לפני שנה חשתי לפתע עקצוץ בכפות רגליי. היה זה כשאופרה וינפרי הציגה בתוכנית האירוח שלה את הקינדל. מכשיר אלקטרוני היכול לשמור אלפי (!) ספרים ללא כל קושי, ולהציג את זה באופן החסכוני ביותר באנרגיה: ללא מסך מרצד, ללא כריתת עצים וללא תפיסת מקום. באותו היום ישבתי מול מעבד התמלילים הוותיק שלי, וכתבתי פוסט. בפוסט זה הפצרתי בשרת החינוך דאז, יולי תמיר, לסבסד מכשיר קינדל לכל תלמיד ולכל מורה, להוריד את מחירי ספרי הלימוד והספרים בכלל לרצפה, כפי שעשתה הסתדרות המורים לפני עשור וחצי עם הטלפונים הסלולריים, וכמותם, להפוך את הקינדל לנחלתו של כל ישראלי, כך שנוכל באמת ובתמים לקרוא לעצמנו עם הספר.

את הפוסט גנזתי. כן גנזתי! אילו היו יודעים הקוראים שלי את כמות הפוסטים אותם אני גונז, מפני שאינני חושב שהם טובים דיים, לא היו הם מתפלאים על הזמן הארוך החולף בין פוסט אחד למשנהו. אך התשוקה לקורא אלקטרוני משלי מעולם לא הרפתה ממני והשבוע התגשמה משאלתי וקניתי את ה"e-vrit" קורא הספרים האלקטרוני הראשון בעברית.

לא אלאה אתכם בסיפורים דביקים על האופן בו קניתי אותו. על המבט המשועמם של המוכר שלא הבין את ההתלהבות שלי, אך עדיין היה נלהב ופיקח דיו בכדי לנצל אותה. לא אשעמם אתכם בתיאורים על דפיקות הלב שהרגשתי בזמן שסחבתי אותו והביתה בשקית והרגשתי את גופי בוער, ולא יכולתי לחכות רק לקרוע את העטיפה, ולא אעציב אתכם במפח הנפש שלי כשגיליתי שעלי לחכות עוד שמונה שעות בזמן שהמכשיר ייטען. אני רוצה להמשיך את סיפורי אך ורק מן הנקודה בה המכשיר סוף כל סוף היה מוכן לפעולה, מן סקירה צרכנית בגרוש.

אחד היתרונות העיקריים ב"e-vrit" היא הגודל שלו. כל מוצר המתוכנן הוא זירה למאבק בין המעצבים, אנשי השיווק והמהנדסים. נדמה היה שבמקרה הזה המעצבים ואנשי השיווק נצחו. עיצוב נוח ומרשים בגווני שחור/לבן/אפור אלגנטיים, המתאים באופן מושלם לכף ידו של אדם מבוגר; מסך מגע מינימלי במקום מבולקה של כפתורי תפעול, הופכים את המכשיר תוך פרק זמן קצר למן שלוחה טבעית של הגוף. כך יוצא, שההחזקה שלו למשך פרקי הזמן הארוכים הדרושים לקריאת ספר הופכת לטבעית וללא מעייפת, וגורמת לעין של הקורא להתרכז במסך במקום במה שמסביב.

אך לניצחונם של אותם המעצבים ואנשי השיווק יש גם מחיר, והמחיר הוא התכנון ההנדסי הבעייתי. המכשיר משתהה ונתקע לתקופות ארוכות ככל שמספר הקבצים בקורא האלקטרוני עולה. כאשר המשתמש נתקל בהשתהות שכזו, הוא מוצא את עצמו אובד עצות אל מול מיעוט הכפתורים והאפשרויות שלו לתמרון אלתור ופתרון המצב בעצמו. הוא אינו יכול לנתק את המכשיר מהחשמל, משום שהוא כבר טעון, הוא אינו יכול לפתוח את המכשיר ולהוציא את הסוללה, ומסך המגע לא מספק מענה כשהמכשיר מקולקל. רק לאחר חיפוש מתיש ימצא המשתמש הקפדן נקב קטנטן לאתחול בגב המכשיר... וגם זה עם מכשיר חד, שהמתכנן יכול רק להתפלל שלא יתעופף לכיוונו בזעם.

ה"e-vrit" החליט להתבסס על האסטרטגיה השיווקית של הקינדל. הקינדל הוא פרי מוחו הקודח של מרק בזוס, מנכ"ל חנות הספרים המקוונת הגדולה בעולם, אמזון. באופן הזה קיווה בזוס לערבב שמחה בשמחה ולמכור את ספריו באופן קל הרבה יותר ללא עלויות משלוח ואריזה. יתרונו של הקינדל הוא בספריה העצומה העומדת לרשותו של בזוס וב"e-vrit" קיוו גם ללכת באותה הדרך. הוצאות הספרים הגדולות בישראל, יחד עם סטימצקי התאחדו ויחד עם השקת ה"e-vrit" השיקו גם ספריית ספרים אלקטרונית שתתאים לו. הם קיוו שהדבר ימנף אותם וייתן להם יתרון עצום בשוק. אולם הם טעו. כה דלילה הספרייה המקוונת אותה הם מציעים, והספרים בה כה יקרים (בממוצע כ"א עולה 50 ש"ח), שקשה להאמין שמישהו יטרח לקנות את הספרים שלהם במקום ללכת לחנות המקומית ולקנות שני ספרים במחיר אחד במבצע מקומי.

לא זאת בלבד, אלא שהמנהלים עשו טעות נוספת בכך שהעלו את מחירו של קורא הספרים האלקטרוני בעברית לפי 2 ממחירו של הקינדל. השגיאה הזו גרמה להתמעטות מכירות קורא הספרים האלקטרוני שלהם, ובעוד חודש כשאימפריית קינדל תנחת בחופנו, נגלה שהמאבק של המעטים אל מול הרבים, לא תמיד יזכה לסוף הרומנטי המיוחל.

אולם לא הכל שחור. קורא ספרים אלקטרוני אינו מחשב ולא צריך לעדכן אותו כל כמה שנים. הפורמט הבינלאומי לקריאת ספרים באופן כזה הוא epub. פורמט זה נתמך באופן מלא ע"י ה"e-vrit". גם בעוד שנים רבות ניתן יהיה להפוך כל קובץ לפורמט epub, ולקרוא אותו על קורא ספרים אלקטרוני זה. קיימות תוכנות המרה שכאלה בשוק כבר כעת, חלקם חינמיות, המסוגלות להפוך כל קובץ pdf לקובץ epub המסוגל להיקרא על ידי הקורא האלקטרוני.

את קורא הספרים האלקטרוני שלי, למרבה ההפתעה, עדיין לא יצא לי לנסות על windows, זאת למרות שכך ממליץ היצרן. הוא עובד על הלינוקס אובונטו שלי באופן כה מושלם שאינני רואה בכך כל צורך. בינתיים יש לי עליו שלושים ספרים. בחלקם התקדמתי משמעותית בקריאה, אחרים אפילו לא התחלתי, אבל זהו היופי בקורא זה... אין כל בעיה של מקום!

קורא אלקטרוני זה גם מסוגל להציג תמונות (בשחור לבן) ולנגן מוזיקת MP3... כמו גם להתחבר לאינטרנט. לפונקציות האלה לא מצאתי עדיין שימוש רב. אך אני מאמין שמשתמש יצירתי ימצא גם לכך שימוש. בינתיים אני מאושר... יש לי הרבה מה לקרוא, ואני נהנה מכך רבות היות שזמן רב נותרתי ללא גירוי ספרותי.

הניסיון מוכיח שההיסטוריה נכתבת יותר בדיו מאשר בדם. המצאת הדפוס, הסרט המדבר, המוזיקה הדיגיטלית והאינטרנט שינו את ההיסטוריה לפחות כמו כל אחת ממלחמות העולם. קורא הספרים האלקטרוני מהווה נדבך נוסף במהפכה הזו. הספרים לא ייעלמו, אך מעטים מהם יודפסו בעתיד. ה"e-vrit" הוא פיסת היסטוריה ישראלית וככזו משרת את תפקידו נאמנה. אינני יודע אם ה"e-vrit" ישרוד, אך הוא בהחלט לא ישכח.