ארכיון דון קישוט:
אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף? |
 כינוי:
בן: 19 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2010
תשובות לשאלון השבועי
- כמה אנשים שהכרתן כבר מתו?
המון המון, אני חושב שלפחות 30. ככה זה עם השנים. חלק מתו מזיקנה, חלק מפיגועים, חלק ממחלות. אני זוכר כל אחד ואחת, ועם השנים זה נהיה כואב יותר ויותר. זה מרגיש כאילו חלקים ממך נקרעים, עד שיום אחד נקרע חלק אחד יותר מדי, ואתה מפסיק להיות האדם שהיית.
- מה נראה לכן שקורה כשמתים?
במילה אחת: כלום. נעלמים, פוף ואנו לא עוד. קשה להשלים עם זה, אני יודע, אבל זוהי המציאות המרה. זה נחמד לחשוב שאנחנו הולכים לאיזה בית אבות בשמיים שנראה כמו גינה מטופחת או שאנחנו עושים עוד סיבוב בשכונה בגלגול נשמות, אבל המציאות היא שאנחנו פשוט נעלמים, וכל ההסברים, התיאוריות והסיפורים שממציאים אנשים, זו רק דרך שלהם להתמודד עם העובדה המאוד קשה והמאוד נכונה הזו.
- באיזה גיל אתן משערות שתמותו?
אני משער שאני אמות בגיל 55. רוב האנשים שחיו באופן דומה לשלי מתו באותו הגיל ועד כמה שאני אפשפש בעצמי, אני לא יכול למצוא דבר אחד שייחד אותי על פניהם. לא חייתי חיים בריאים יותר, אין לי אנשים מבינים יותר ברפואה או בסיעוד שידאגו לי מאשר היו להם, והחיים לא הולכים ונעשים קלים יותר.
השלמתי עם העובדה הזו, והשלמתי גם עם העובדה שהמדינה לוקחת מהמשכורת שלי פנסיה שקרוב לוודאי שלא אשתמש בה והיא תלך למישהו אחר, וכמובן אני גם מנהל את החיים שלי כדי שאוכל למצות אותם לפני ה-גיל הזה. אבל אם אני אמות לפני זה... גם אותי זה יבאס.
- ממה הייתן רוצות למות?
המממ... שאלה מעניינת. למות זה לא נעים אף פעם. הדילמה העיקרית שלי היא אם למות באופן מהיר וקל או באופן איטי ומייסר. מצד אחד לא רוצים לסבול והרצון העיקרי הוא לסיים את החיים עם חיוך. מצד שני, חיים אלו חיים.
אני מניח שעם הגב לקיר אצטרך לומר שאני הייתי רוצה למות בתאונה בזמן שאני עושה משהו חשוב. מציל יתומים או דבר בסגנון הזה, כדי שלמוות תהיה משמעות. לא כל כך מעניין אותי אם יזכרו אותי אח"כ בתור גיבור או לא, פשוט אם כבר צריך למות, אז לא סתם.
- ממה הכי לא הייתן רוצות למות?
זו שאלה קלה יותר. לא הייתי רוצה למות מעינויים, או ממחלה ארוכה שלא תוביל אותי לשום מקום. למות באופן כזה זה בזבוז של חיים ובזבוז של אוכל, אוויר, מים ומקום שהיה עדיף לתת למישהו חי עם סיכוי.
- אתן מפחדות מהמוות?
אני כבר מזמן לא מפחד מהמוות כמו שאני מפחד ממוות שבא טרם זמנו, מוות לפני שהספקתי לבצע בחיים את מה שאני רוצה לבצע בהם הוא הדבר העצוב באמת.
- יש אנשים שהייתן רוצות שימותו?, למה?
פעם היו הרבה כאלה..חחח.. היום כבר לא. עם הגיל מבינים שיש אנשים שיאהבו אותך, ולא משנה מה תעשה, ויש אנשים שישנאו אותך, ולא משנה מה תעשה, והדבר הכי טוב שאפשר לעשות בחיים הוא לא לבזבז אותם ולחיות על יד האנשים שאוהבים אותך במקום לשנוא את האחרונים ולבזבז את החיים הקצרים ממילא לריק.
- מה דעתכן על המתות חסד?
בעיני המתות חסד הן אוננות רגשית חסרת טעם של אנשים חלשים שלא מסוגלים להתמודד עם האמת. האמת היא שהחיים שלנו הם די חסרי משמעות מלכתחילה. מעטים מאיתנו יגלו, ימציאו, ישנו את מהלך ההסטוריה או את מסלול האנושות. רובנו פשוט נחיה ,נמות ונישכח.
אם כך, גם הסבל שלנו הוא די חסר משמעות ולקצר אותו או להאריך אותו או להקל עליו זהו דבר חסר משמעות באותה המידה. אם למישהו קשה לראות את הבן זוג שלו או ההורה שלו סובל, אז שפשוט לא ייכנס לבית החולים. אם אדם מסויים נועד למות בכל מקרה, אז פשוט לא עוזרים לו לחיות, אבל לקחת מישהו ובאופן פעיל להרוג אותו, כי זה קשה מדי לראות אותו חי באופן "פגום", זה רצח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
