ארכיון דון קישוט:
אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף? |
 כינוי:
בן: 19 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2010
תשובות לשאלון השבועי
האם את מאמינה במוסד הנישואין?
כשהייתי צעיר מאוד לא האמנתי בנישואין. זה נובע מהעובדה שאני בן יחיד ממשפחה גרושה ולא חזיתי בזוגיות מוצלחת, אני חושב. מידי פעם הייתי רואה זוגות מאושרים, אבל לאחר בדיקה מעמיקה יותר אפשר היה לראות סדקים. צד אחד היה תמיד דומיננטי יותר. לפעמים היה זה הגבר ולפעמים האישה, ומנצל את הצד השני.
עם זאת התבגרתי ושיניתי את דעתי. העולם הוא מקום קשה מאוד להיות בו לבד, ובן/ת זוג אחד/ת הוא המינימום הנדרש בכדי לצלוח את מכשולי החיים. כמובן שזה לא אומר שכל אחד או אחת מתאימים, אבל זה כן אומר שהניצול ההדדי בין בני הזוג בטל בשישים אל מול הייתרונות והאהבה שהם מעניקים זה לזה בקשר.
מתי לדעתך תתחתני?
שאלה מעניינת. אני לא רואה את עצמי מתחתן לפני שיהיה לי את המשאבים הכספיים לקיים משפחה. אינני יודע מתי אוכל לקרוא לעצמי "מסודר", ולהתפנות להקמת משפחה. ייתכן שבמציאות הכלכלית במדינת ישראל זה לא יקרה לעולם, ויתכן שזה יקרה מחר בבוקר.
מה שאני כן יודע הוא שהכסף, כמה יש וכמה אין, מי ישלוט בו ומי יביא אותו, מה יחסך ומה יבוזבז ומה ישמש לתענוגות ומה להכרח אחראי ל-90% מהמריבות בין בני זוג... גם אם הם בני הזוג המאוהבים ביותר שישנם, וזו הסיבה שאני רוצה להוציא את הפקטור הזה ממשוואת הזוגיות שלי לכשאתחתן.
האם תרצי להביא ילדים לעולם?
כמובן שארצה להביא ילדים לעולם. אינני יכול לתאר את עצמי ללא ילדים שימשיכו אותי. רק כאשר אדם הופך להיות להורה הוא עובר תהליך רגשי מסויים שבו הוא נחשב כבוגר אמתי. תראו את מדונה לדוגמה :)
מה דעתך על הסטטיסיקה לפיה שליש עד חצי מהזוגות הנישואים כיום מתגרשים?
לדעתי הסטטיסטיקה נמוכה מדי, לדעתי כ-60% מבני הזוג מתגרשים כיום וזהו דבר צפוי מאוד. פעם, כל מה שנדרש מבן זוג הוא שיהיה בנאדם טוב. היום זוהי רק דרישת סף. היום הוא צריך להרוויח פחות או יותר אותו הדבר כמו בן הזוג השני, שיהיו לו אותם תחומי עניין (והיום תחומי העניין מגוונים מאוד), עבודה באותו האזור כשהיום העבודות יכולות לקחת אותנו אפילו לקצה השני של העולם, להמשיך לגרות מינית את בן הזוג כשאנו מוצפים יום יום בתמונות מרוטשות בפוטושופ של אנשים כמעט מושלמים, להיות חבר, שק אגרוף ברגעים הקשים ומשענת. זה קשה מתיש וכמעט בלתי אפשרי. הנס היחידי שקיים כאן הוא שעם כל זאת רק כשליש עד חצי מהזוגות מתגרשים, וזה גורם לי להאמין בכוחה של האהבה.
האם אפשר לדעתך לחיות לנצח רק עם גבר אחד ולהישאר נאמנים?
אני לא ניסיתי לחיות עם גבר אחד ואני לא חושב שאנסה, אבל נניח שהשאלה מתכוונת לבן זוג אחד.
התשובה פשוטה: תלוי מהם הציפיות.
אם מישהו חושב שהוא יוכל כל החיים לראות בבן הזוג האחד שלו כמציאה הטובה ביותר נכונה לו אכזבה. תמיד יהיה מישהו יפה יותר, חכם יותר, עשיר יותר, מגניב יותר, משעשע יותר וכריזמטי יותר. אבל אם אותו האדם משנה את הציפיות ולא חושב במונחים קפיטליסטיים של היום קרי "האם זו מציאה", אלא "האם עם בן הזוג הזה אוכל לממש את עצמי בלי להרגיש מוגבל", הוא יגלה שבן הזוג שאיתו הוא נמצא יספק אותו למשך כל חייו משום שהוא יספק תמיכה נפשית, כלכלית, רגשית, ואפילו יחזק אותו כשהוא חלש.
לכן הנאמנות היא פונקציה של הציפיות. מי שמצפה שבן הזוג יגדיר אותו, יגלה שככל שיפגוש אנשים אטרקטיביים יותר כך תגבר האכזבה שלו מבן הזוג וההגדרה שלו לעצמו תקטן, ולבסוף הוא יאלץ לבגוד כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו , ובסוף ירגיש יותר גרוע.
לעומת זאת, מי שמצפה מבן הזוג שלו להיות שותף למסע, יגלה שהשותפות רק מתהדקת ויחד איתה האהבה והנאמנות.
כיצד את מדמיינת את החתונה האידיאלית שלך?
זו לא שאלה שאפשר לשאול גבר. אם זה היה תלוי בגבר הוא היה מנהל את החתונה שלו באחוזת פלייבוי או באמצע קפיצת באנג'י או בטיול אופנועים בסהרה, כשאיפשהו באמצע החותנת הולכת לאיבוד.
מה דעתך על חתונה אזרחית?
זוגות רבים בארץ התחתנו בחתונה אזרחית. לדעתי זה לא משנה אם נרשמים ברבנות או בעיריה. החיסרון היחידי בחתונה אזרחית הוא שחתונה אמורה להיות צעד של מחוייבות, קפיצה, איבוד שליטה והתמסרות למשהו גדול מכל אחד בנפרד ולעתים משני בני הזוג גם יחד. קצת קשה לי לראות את עצמי מתחתן באותו המקום שבו הוצאתי תעודת זהות ומרגיש את הרגשת הגדלות או הקדושה.
האם, לדעתך, יש לאפשר לזוגות חד מיניים להתחתן?
כמובן שצריך לאפשר לזוגות חד מיניים להתחתן כמו שצריך לאפשר גם לממזרים להתחתן , לעגונות להתחתן ולכל אחד אחר שנתקל בבעיה בירוקרטית. החיים קשים מספיק לחיות אותם לבד והצורך בבן זוג הוא צורך בסיסי כמו מים ואוכל. שלילת הדבר כמוה כעינוי לכל דבר ועניין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
