ארכיון דון קישוט:

כל דבר אחר שאדבר עליו היום, יהיה עלבון לזכרו. דומה שזכרו הוא הדבר היחידי שנשאר לנו ממנו. תמונה ממוסגרת לא יותר. איכשהו, כשסף הציניות הישראלית נמצא צעד קטן מרתיחה ופיצוץ, מגיעה תמונתו להרגיע אותנו ולהזכיר לנו שבני ישראל אחים זה לזה.

גלעד שליט. זהו שמו. שבוי שחותם היום שנה לשביו. ימים ספורים לאחר שפתחתי את הבלוג, נפלה עלי, ובעצם על כל ישראל פרשת החטיפה שלו, כרעם ביום בהיר. איכשהו זכיתי לראות, בהצצה נדירה, את הישראלי הישן הופך לישראלי החדש בסדרת מהלכים מפכחת ואכזרית. אביו, אדם שקט ופרטי, הבין פתאום, שגלעד שליט מעולם לא היה אדם, אלא חייל, רגלי על לוח שחמט עצום. ונחלץ להצילו. ערוגה אחרי ערוגה, מנסה האב מוכה הצער הזה להצעיד את הרגלי שגידל מינקות, במאמץ נואש להגיע לערוגה האחרונה, ואז אולי להכתרה, הדרגה הגבוהה ביותר עבור חייל—אזרח חופשי.

היום שחרר החמאס, הארגון שחטף אותו, הקלטה. למי שלא יודע, אחד הדברים שמאמנים חיילים לא לעשות, הוא להקליט בדיוק את אותו סוג ההקלטה שביצע גלעד שליט. הסיבה היא ,שזה נותן נשק תעמולתי בעל עצמה בידיים של האויב, ולכן באימונים של יחידות מובחרות לא בישראל, מועמד, שמסכים לבצע הקלטה כזו, מסולק מיד. אנו לעומת זאת איננו צבא מסוג זה, וגלעד מעולם לא היה חייל מיחידה מובחרת.

לפעמים אני חושב על השיחה האחרונה שלו. שם בעמדת השמירה כשישב, והביט אל תוך הלילה. חושך, שקט, ומשעמם . מה עושים? מדברים! מעניין מה תכנן לעשות אחרי הצבא, איזה טיול יעשה. הודו או דרום אמריקה? החלומות האלה קרוב לוודאי היו החוט המקשר שהחזיק אותו בין יום אחד למשנהו בשגרה הקשה והשוחקת של הצבא. אך אמרו לי להיכן יוכל גלעד שליט לטייל כעת כדי לשכוח את החוויה הזו. לא נראה לי שקיימת מדינה שיכולה להשכיח מקורבן זה 365 ימים של להרגיש עזוב ונטוש.

אילו הייתי עכשיו אהוד אולמרט, הייתי מאושר. הסיבה היא, שהחמאס עשו טעות. ומיד הייתי מנצל אותה. לצערי אני לא אולמרט, וראש ממשלתנו לא ניצל את הטעות. החמאס, שביקש בהתחלה להפוך את גלעד שליט למנוף לשחרור אסירים, מנצל עכשיו את גלעד שליט כיתד, שתשמור אותו במעמד של "רלוונטי". אולמרט ובעצם כל התקשורת, שלא הבינו זאת, שיחקו לידיים של החמאס. בימי שידור מיוחדים ומורחבים הפכו שוב את החמאס לרלוונטי. האם באמת היה צריך לקיים ימי שידורים ארוכים ומיוחדים, עבור הקלטה כל כך קטנה?

מה בעצם השתנה? האם לא ידענו איך הוא נשמע קודם? או האם זה כל כך משנה לשחרורו? האם אנו יודעים היכן הוא עכשיו ? האם אנו יודעים משהו על מצבו? שום דבר לא השתנה. מצבו של גלעד, הן מבחינת השחרור והן מבחינת הטיפול נשאר כשהיה , אלא שעכשיו חמאס הרוויחה עוד יום של שידורים, עוד יום של "להיות רלבנטי". קראתי בבלוגים השונים, שהיו אנשים שבכו, והזדהו עם משפחתו של גלעד שליט. חשבתם פעם לעצור ולשאול.... מיהם אלה שגרמו לכם לבכות? התשובה ברורה כשמש: החמאס! מה הרווחתם מהבכי? שום דבר, גלעד שליט לא יודע מזה, ומשפחתו שבעה מההיטפלות התקשורתית. אבל מי כן הרוויח מהאקט הזה? החמאס! עכשיו הוא יוכל לשחרר באופן מבוקר קלטות שמתארות את מצבו ההולך ומדרדר של גלעד שליט, ולגרום למדינה שלמה לבכות. ושאלה אחרונה לסיום... כשאתם בוכים, מה אתם חושבים שמרגישים החמאסניקים, כאב או שמחה?

אילו אני הייתי אהוד אולמרט, הייתי מונע מהם בדיוק את הדבר אותו הם רוצים, להיות רלוונטיים. הייתי דוחק אותם מהבמה, וכך או שיאלצו לשחרר עוד מידע משמעותי , או שישחררו את גלעד שליט לגמרי. בכל אופן, לא הייתי מרשה להם לעשות את המניפולציה הזו ברגשות הישראלים, טפטוף ידיעות. מניפולציה שאינה עוזרת בדבר, ושואבת את השראתה מהחיזבאללה, כולנו הרי יודעים כיצד זה ייגמר.

אמרו, שאני קשה לב, אמרו שאני אכזרי. אני אמרתי בעבר שצריך לשלם מחיר גבוה תמורת שחרורו. אך יש הבדל עצום בין לשלם מחיר גבוה תמורת משהו, ולשלם מחיר גבוה תמורת כלום.

גלעד שליט. רגלי יקר שכמותך, רגלי עצוב שכמותך. מי ייתן והמשחק יסתיים לפני שישתמשו בך פעם נוספת.