"סלח
לי אבי כי חטאתי. חלפה
שנה מאז הווידוי האחרון שלי"
"
בני,
ספר לי מה עשית"
"הדלקתי
מזגן כי היה לי חם ,
נסעתי באוטו כי אין תחבורה
ציבורית בשבת,
ועשיתי אמבטיה"
"טוב,
לך להופעה של Live
Earth, וקבל את מחילתי"
"זה
הכל אבי?”
"כן,
אני כומר,
לא סיפרו לך שמתחת לגלימה
אני בן אנוש כמוך,
ועושה את אותו הדבר?”
זהו פחות או
יותר הדיאלוג,
שמתנהל מחוסר דעת בננו
האנשים. כולנו
חוטאים, וכולנו
כמרים המוכיחים זה את זה על חטאינו,
קרי זיהום כדור הארץ.הכל
משחק ענק כיסאות מוזיקליים שבהם מתחלפים
בתפקידים אנו בני האדם,
בין המתוודים והמוחלים.
זה היה יכול להיות משחק
מאוד משעשע,
אילולא מאחורי המחילה הזו
לא היה עומד דבר.
כולם הרי יודעים שבסוף
הקורבן האמיתי יזדקר באקט של נקמה שיכחיד
את כולנו.
ההתחממות
הגלובלית הוא תהליך,שהתגלה
לפני כמעט 40 שנה.
באותה התקופה סברו האנשים
שזיהום אוויר הוא פשוט אבק או פיח.
ולכן כאשר נכנסו לשימוש
האזרחי תרסיסים חדשים,
שלא ייצרו אותם,
מדינות שלמות עברו להשתמש
בהם בגל של חזרה בתשובה.
מי הכיר אז מושגים כמו "חור
באוזון" או
"אפקט
חממה". עד
שגילו מושגים אלו התעשייה של חומרים
מזיקים אלו הייתה כה מפותחת,
שעל כל צעד ושעל הערימו
קשיים על החוקרים שגילו את אפקט הזיהום
והחממה. קשיים
כה רבים הוערמו בדרכם,
למרות חשיבות התגלית,
עד שרק לפני כ-10
שנים הם קיבלו פרס נובל על
תגליתם. הדבר
הזה מזכיר לי קצת את הדרך בה תעשיית
הטלפונים הסלולריים מנסה להערים קשיים
על החוקרים הטוענים שנשקפת מהם סכנה
לבריאות.
מופע ה-Live
Earth לדידי הוא מפגן התעמולה
המביש ביותר בעשור האחרון.
הסיבה לכך היא,
שהוא מאשים אותנו האזרחים
התמימים בזיהום כדור הארץ.
האמת רחוקה מכך.
הסיבה האמיתית לזיהום כדור
הארץ לא נשקפת מאזרח פשוט,
אלא מהמפעלים התעשייתיים
הגדולים. הסיבה
לסכנה היא משולשת.
הראשונה היא הגודל העצום
של הזיהום מהמפעלים,
העולה כמה מונים על יכולתו
של כל אדם בודד.
השנייה היא העובדה שהמפעלים
מתחרים אלו באלו,
ולכן אינטרס סביבתי לא
נמצא בראש מעיניהם,
והסיבה האחרונה היא,
שבעלי המפעלים הם כה עשירים,
שהם יודעים שבכל מקרה הם
יוכלו לקנות לעצמם בית/אזרחות
במקום לא פגוע,
ולכן הם לא מתייחסים לטינוף
הסביבה כפי שאדם מתייחס לטינוף ביתו שלו.
איכשהו מופע
ה-Live Earth עם
רבבות המעריצים המוטרפים,
לא כלל עובדות אלו.
בניגוד לשאר מופעי מחאה,
כמו לשחרור נלסון מנדלה,
הוא לא תקף את שתי המדינות
המזהמות ביותר:
ארה"ב
וסין. הוא
לא יצא למען אילוץ מפעלים להשתמש בפתרונות
אלטרנטיביים.
המנוגדים להגיונם הכלכלי
המעוות. אולי
כי אלה הם בדיוק המפעלים שמממנים או מחזקים
את מניות חברות התקליטים ששולטות בכוכבים.
מופע ה-Live
Earth תחת אצטלתו המפוארת
כלל הצהרה אחת מאוד פשוטה:”
אתם,
אזרחי העולם הם האשמים
העיקריים בזיהום,
ולכן עליכם מוטלת האחריות
לתיקון המצב”.
כמה נחמד כשאפשר להאשים
במצב אחרים.
לפני
זמן מה הופיע סדרה של כתבות בחדשות ערוץ
2 לגבי
המצב האקולוגי.
זוהי הייתה הראשונה בסדרת
כתבות של דני דויטש (החזאי).
וכבר בכתבות אלו נשקפה
הבורות המדהימה של התקשורת במצב איכות
הסביבה בארץ.
במקום לתקוף את בתי הזיקוק,
או רמת חובב,
או הסיבה מדוע לא בונים
רכבת תחתית בתל אביב,
שתחסוך עשן אלפי מכוניות
מידי יום, החליט
דני דויטש לתת במה פרסומית לבגיר,
חברת אופנה שקיבלה פרסום
רע על פיטורי אלפי עובדים והעברת העבודה
לאוקראינה, על
כך שהיא ייצרה חליפת עסקים מחומר ממוחזר,
שדורשת 10
מעלות פחות בכביסה.
אבל נשאלת השאלה מי בארץ
לובש חליפה באופן אינטנסיבי?
מעטים מאוד.
זה כמעט לבוש טכסי במדינת
ה T-SHIRT שלנו,
שבוודאי לא פותר שום בעיה
סביבתית. בטח
שלא בפרופורציה לכמות הפרסום שקיבלה
בגיר. מה
גם שעצם לבישת החליפה גורר הפעלת מזגן
שמוחקת את הרווח ה"זיהומי"הזה
פי כמה וכמה. שלא
לדבר על האנרגיה שבייצורה.
בכתבה זו גם ניסו לשכנע
את הציבור בכך,
שהוא אשם בבעיות הזיהום
משום שאינו שותל מספיק עצים.
ועל כך המציאו את הפתגום
"כוסות
רוח למת"
זוהי
בעצם מהות הבעיה.
לא תוקפים את המפלצת המזהמת
האמתית. בעיקר
משום שהמפלצת האמתית,
קרי המפעלים הגדולים,
היא תמנון עם זרועות בכל
מקום אפשרי בתקשורת ובפוליטיקה.
הסיבה לזיהום האוויר בעולם
היא פשוט שהזיהום כדאי
מבחינה כלכלית.
והדרך היחידה להיאבק
בזיהום היא להפכו לבלתי כדאי.
קחו
לדוגמה את ישראל.
כמעט כל אחד מאיתנו,
נאלץ ליסוע לעיר אחרת כדי
לעבוד. נכון,
המעסיק משלם לנו
עבור הנסיעות.
אבל
הוא לא משלם למדינה עבור הזיהום של הנסיעות
הללו.
זה
משתלם לו,
בשביל
הקמצוץ של היתרון בכך שימצא עובד מעיר
אחרת,
לגרום
לזיהום הסביבה גם בעשן וגם ברעש מידי יום
ביומו.
חשבו
על כמות הזיהום שהייתה נחסכת אם המעסיק
היה משלם אגרה נוספת על עובד מחוץ לעיר.
חישבו
על הזמן,
שאנו
היינו מרוויחים בחיסכון על זמני הנסיעה.
לנו
זה משתלם אבל המעסיקים יילחמו בשיניים
כנגד זה.
אבל
מדוע בעצם?
אף
אחד לא מונע מהם להעסיק אזרחים מחוץ לעיר,
פשוט
לפצות את המדינה על הזיהום שהם יגרמו
בהגעתם לעבודה,
שזה
דבר לגיטימי לחלוטין.
הדבר
מחמיר משום שעכשיו במקום לבנות מקומות
תעסוקה בכל עיר ועיר,
האסטרטגיה
היא להוביל את כולם למרכז ולשפוך אותם
שם.
לשם
כך נבנה בעצם כביש חוצה ישראל.
רכבת
מדימונה לתל אביב.
הכל
בכדי שמיליוני אנשים על בסיס יומי יחרשו
את הארץ לאורכה ולרוחבה :
ייסעו
לעבוד במרכז,
ולישון
בפריפריה.
אם
חס וחלילה הם ימצאו עבודה אצלם,
כספים
רבים יאבדו.
ולכן
אין גם אינטרס ליצור מקומות תעסוקה נוספים
בפריפריה.
תארו
לכם כמה מיליארדרים ממשקיעי חוצה ישראל
יאבדו את הונם אם אנשים ישתמשו בכביש רק
לאירועים חברתיים.
אני
מודה,
זהו
רק קצה הקרחון,
ובהחלט
דוגמאות בלתי מייצגות.
במקרה
אני מכיר את הנושא בצורה די טובה,
ויכולתי
לתת דוגמאות רבות על הדרך בה מטורפדות
השכם והערב יוזמות לאנרגיה נקייה.
הסיבה,
שהחלטתי
להימנע מכך היא משום שמרבית הציבור,
לא
בקיא ברקע הטכני של חידושים שונים,
ולכן
גם קל מאוד לנצל את חוסר ידיעתו,
כדי
לקנות זמן אוויר דרך יחצן ולשכנע אותו
שדווקא האדם המנסה להציל את הסביבה הוא
האוייב.
זו
הסיבה שפניתי למכנה המשותף הנמוך ביותר
ברמת ידע טכנולוגית,
כדי
להדגים,
שהבעיה
האמיתית בזיהום הסביבה,
הוא
לא מחסור במודעות,
הוא
לא מחסור בקונצרטים.
הבעיה
האמיתית היא שאנו כאנשים חסרי כוח.
המעשים
שלנו,
בונים
למעשה תרבות שדורשת
מאיתנו לזהם,
בקנה
מידה לאומי ובינלאומי,
זוהי
תרבות שמטפחת זיהום
ובזבוז.
וזו
תרבות שפוליטית אין
שום אפשרות לשנותה.
ניתן
לבקש מאדם בודד שיתנגד לתנאי הכלכלה
והשוק,
אבל
חברות המחויבות לבעלי מניות לא יעשו זאת.
ובהן
צריך לטפל.
משום
שאם אנו הבודדים נקטין את הזיהום הם רק
יגבירו את שלהן לאחר שירגישו במרחב התמרון
שיתאפשר להן.
אז
מה לעשות?
בתור
התחלה לומר את האמת בתקשורת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
