ארכיון דון קישוט:

משהו רקוב בישראל, משהו מסריח ודביק, ובלתי ניתן לנשיאה. ישנם אנשים שיאמרו שזה החום הישראלי, ישנם אלו שיאמרו שזוהי המנטליות, יהיו אפילו אלו שירחיקו לכת ויאמרו שזהו המצב הביטחוני. מה שבטוח הוא שאף אחד מהם לא ישנה דבר וחצי דבר בהתנהלות של הדברים. זהו פוסט ארוך טכני ומשעמם, מי שיעזוב כעת, לא אשמור לו טינה, אבל אישית אני חושב שזה שווה הדקות הספורות של הקריאה.

בזמן האחרון אנו מופגזים על מסך הטלוויזיה בפרסומות, שבהם מככב האינטלקטואל הלאומי, קובי מידן, המלמדות אותנו דרכים פשוטות ויעילות לחסוך בחשמל: לכוון את המזגן ל-25 מעלות, להשתמש במדיח כלים מלא לגמרי, דברים פשוטים שכל אזרח יכול לעשות. אני כאדם בעל הבנה גדולה יותר בחשמל מהממוצע הישראלי (מגמה בתיכון) , תמיד מברך על יוזמות אלו. אבל בד בבד עם הפרסומות הללו, שמציגות את החשיבות העצומה של החיסכון בחשמל, אני חייב להתפלא על ההתנהלות של המדינה בנושא הזה. התנהגות בלתי דמוקרטית ומסריחה תרתי משמע.

ראשית, לשר התשתיות שלנו, בנימין (פואד) בין אליעזר, אין שום ניסיון במשק האנרגיה. יתרה מזאת, בחודשי עבודתו הראשונים (בדומה לעמיר פרץ), פרץ משבר שהראה את האפסות של התפקוד שלו, כשהייתה הפסקת חשמל כללית בכל המדינה וכולנו סבלנו בחום, ובשום מקום לא נשמעו קולות הקוראים להתפטרותו. התירוץ שהשמיע שר התשתיות למחדל היה שהוא מכהן חודשים ספורים בתפקיד, אבל בשום מקום בתקשורת לא הוזכר שהוא כבר היה שר התשתיות בעבר, וחלק לא קטן מהמחדלים שגרמו להפסקות החשמל התכופות, ולפרסומות הקוראות לחיסכון, מפאת חוסר היכולת לספק את הביקוש, נכללו בתחום אחריותו.

היום לאחר אלפי פרסומות עם קובי מידן המחייך, שמתי לב שההפגנה באשקלון, המתנגדת להוספת תחנת כוח שניה פחמית, בקושי זכתה לאזכור עמום בחדשות עם עודד בן עמי. אלא דיווח יבש שכלל בעיקר הצגת מתנגדים מפגינים, ללא ראיונות המאפשרים להסביר את עמדתם בפני הציבור,רק צמד המילים הספורות שהם מתנגדים להחלטת ממשלה.

כעת להסברים. בשוק קיימים סוגים רבים של תחנות כוח, הבנויות בטכנולוגיות שונות. ישנן תחנות כוח גרעיניות, תחנות כוח הפועלות על אנרגיה מסכרים, תחנות כוח גזיות, ותחנות כוח פחמיות. תחנת כוח פחמית היא התחנה הכי מזהמת שקיימת, ובאשקלון כבר יש אחת ששמה אותה ברשימה אחת עם הערים הכי מזוהמות בארץ, למרות גודלה הקטן,כעת מבקשים לבנות אחת נוספת. לא סתם תחנת כוח נוספת, אלא תחנת כוח פחמית נוספת, הצהרה הגלויה של הממשלה, שהריאות של התושבים המקומיים, לא חשובות למדינת ישראל כלל וכלל מכעיסה עוד יותר, כשבעיר הסמוכה אשדוד, נבנית תחנת כוח ראשונה נקייה בהרבה הפועלת על גז טבעי. וחוסר הנגישות היזום של תושבי אשקלון לתקשורת, רק מציג את אחיזת החנק של הממשלה על התקשורת הכתובה, והמשודרת.

הסכנה הנוספת לתחנת כוח שניה באשקלון גדולה הרבה יותר מעצם העובדה שהיא תהיה תחת טווח הקסמים. זה עוד עניין שלא נערך בו דיון ציבורי מספק. כלומר במקום לפצות על כך שתחנת כוח אחת מרכזית למדינה באשקלון כבר נמצאת בטווח הקסאמים, ובמקרה של פגיעה מוצלחת , מלבד אלפי ההרוגים כתוצאה מהפיצוץ של חומר דליק (ולפעמים מסוכן), גם כל המדינה תסבול מהפסקת חשמל, לא נלקחו בחשבון. כעת כמות כפולה לפחות של משקי בית יסבלו מתרחיש דומה, משום שהתחנה החדשה תיבנה בטכנולוגיה חדשה שתאפשר לה הספק דומה אם לא יותר. להערכתי (הגסה) 40% ממשק החשמל של ישראל יעשה שימוש בחשמל מהתחנות הללו, ויהפכו את תושבי אשקלון והמדינה כולה לבני ערובה של משגרי הקסאמים. ובכך יתנו להם כוח הגדול עשרות מונים מכוחם האסטרטגי.

תחנת הכוח באשדוד, שאמורה להיות נקייה הרבה יותר, תופעל בגז טבעי ,עד כאן הכל טוב ויפה, אולם אליה וקוץ בה (בתרגום לעברית הינה הקץ'): הגז נקנה ממצרים. כן שמעתם נכון. ישראל הפכה את מצרים, לא אחת מהמדינות הידודיתיות כלפינו, לספק הבלעדי, של גז טבעי לתחנת כוח. לא רק זאת, אלא שמדינת ישראל נתנה למצרים ערבויות בשווי 250 מליון דולר שהיא לא תקנה גז מאף אחד אחר, החלטה זו התבצעה בתקופת ממשלת שרון, שאולמרט היה חבר בה, והסיבה שפרסמו את הקלטת נגד השר לשעבר פריצקי, הייתה, משום שהוא התנגד להחלטה, שהייתה הופכת את בעל העסקה: יוסי מימן, הבעלים של ערוץ 10, ומיליארדר למולטי מיליארדר (בכל זאת חוזה של 15 מליארד דולר לא מזיק לאף אחד). אם ניקח בחשבון, שבמקרה של סכסוך יפגעו הפלסטינים בשתי תחנות הכוח באשקלון, מצרים תוכל בקלות "לייבש" את התחנה השלישית באשדוד, ולהשפיע על המדיניות של ישראל ישירה.

כל הדברים שנאמרו כאן, לא לקחו בחשבון נתונים נוספים: משק החשמל בישראל ניזון משני מקורות עיקריים- פחם ונפט (מזוט), שני המקורות האלו הם מקורות שמלבד העובדה שעליהם להיות מיובאים לישראל במכלית, מה שמקל על האויבים שלנו ליירט אותם באמצע הים, וכלל לא לאפשר להם להגיע לישראל. גם מאפשר לאופ"ק- אירגון המדינות המייצרות נפט - לשלוט עלינו ועל דעת הקהל העולמית בעקיפין. אנו לא יכולים לקנות את הנפט שלנו ממדינות ערב, ובקושי ממדינות חבר העמים, לכן אנו נאלצים להיות תלויים בקו אספקה ארוך מאמריקה והחלקים המרוחקים של אפריקה.

כל הבעיות שציינתי עד עכשיו, הן רק קצה הקרחון, וזהו קצה קרחון שדורש אדם מקצועי. בדיוק באופן בו אנו מבקרים, את עמיר פרץ על כך שאין לו רקע בטחוני, נמנעת הביקורת מפואד על שאין לו שום ידע באנרגיה. במקרה הטוב הוא מקיף את עצמו באנשים בעלי אינטרסים כלכליים שונים ומובהקים. חברת החשמל לדוגמה מעוניינת שכמה שיותר אנשים ישתמשו בחשמל שלה כי זה מתורגם להכנסות, ולכן תמליץ נגד כל צעד המאפשר הכנסת יזמים פרטיים. משפחת עופר בעלת בתי הזיקוק, כמובן שתתנגד לשימוש בדלק אחר שלא יעבור דרך בתי זיקוק וכן הלאה. ובמקרה הרע הוא עושה זאת בכוונה נחמה פורתא.

הרבה אחרי שניפרד לשלום משר תשתיות זה, בעוד 20-40 שנה בערך, נכה על חטא על שלא בנינו תשתית המספיקה לטיפול בבעיות העולם כבר עתה . הנפט כמעט יעלם בקצב שממשלת סין שורפת אותו. מחירם של הפחם והגז הטבעי יהיה כה גבוה, שיהיה עדיף לנו מבחינה כלכלית לשבת בחושך ולהדליק נרות. ורק שרי הממשלה דהיום, ישבו ויהנו מהפנסיות והתנאים המפליגים שלהם- ופואד בן אליעזר בתוכם.

שוודיה כבר עכשיו הפעילה תכנית חירום להשתמש במקורות אנרגיה אלטרנטיביים, למרות שאין לה אויבים, והמדינה שלידה: נורווגיה, היא מדינה עשירה בנפט שיכולה לספק את כל מחסורה. כנראה שיש סיבה למהלך, ואנו הישראלים שזיהינו בשנות ה50 וה-60 את ההיי טק והתחלנו להשקיע בו, דבר שהשתלם כעת, דווקא אנו , בעלי נתיב האספקה הכל כך בעייתי של מחצבים, מסרבים להשתמש בתכניות חלופיות.

עתידנים (מומחים העוסקים בחיזוי מדעי של העתיד) טוענים כי המלחמות הגדולות בעתיד יתרחשו בגין שני משאבים עיקריים. אנרגיה (נפט פחם גז), ומים. כבר עכשיו בקשה ממשלת ירדן, כי יופנו אליה 150 מליון קוב מים מהכינרת כחלק מהסכמי השלום. ואני שיושב כאן וכותב על המחשב את הפוסט הזה מרגיש שכמעט בכל מדינה, ולצערי גם לאויבותינו, יש שרים בעלי חזון גדול יותר מלנבחרי הציבור שלנו.

אני יודע שהתפקיד של שר התשתיות ושר התחבורה הם תפקידים פוליטיים שניתנים לשרים בכירים לשעבר שדעך כוכבם, כדי לפייס אותם. אבל המחיר שכולנו משלמים הוא במשק אנרגיה פרימיטיבי ומיושן, בהפסקות חשמל תכופות מחירים גבוהים, ותאונות דרכים (במשרד התחבורה). זהו הזמן למנות אנשים עם חזון, ולא סתם עם רקורד צבאי שלא קשור לתפקיד המדובר.