ארכיון דון קישוט:

קראתי היום שח"כ דוד רותם, מציע הצעת חוק חדשה, והיא שאזרחות ישראלית תהיה מותנית בהצהרת נאמנות למדינה ושירות צבאי. בניגוד למרבית הכתבות שמתפרסמות ברשת, התגובות לכתבה זו חולקו לשני חלקים – בעד ונגד. ראיתי כי 250 איש הגיבו בעד, ואילו רק 90 הגיבו נגד. במבול כזה של תגובות ספק רב אם מישהו כלל היה טורח לקרוא את תגובתי, בלי כמה קללות עסיסיות בתוכה, ולכן בחרתי לרשום כאן את דעתי, ולשמוע מה אתם, הקוראים, חושבים לאחר שתקראו אותה.

מרבית האנשים חושבים, שההצעה הזו היא הצעה שקשורה לשירות בצבא. אבל זוהי מחשבה מטעה. נהפוך הוא. דווקא ההצעה הזו תקטין את שיעור המשרתים בצבא, היות והיא תיתן בידי כל אזרח מתבגר את הבחירה – לבזבז שלוש שנים בצבא, או לוותר על אזרחות ולהסתפק בתושבות. כשחושבים על כך, מהם בעצם היתרונות של אזרחות ישראלית על פני תעודת תושב? זכות להצביע? דרכון ישראלי? האם זו באמת עסקת חליפין הוגנת? הרי ברור ממילא שרוב האנשים יעדיפו לקבל תעודת תושב קבוע/ארעי וללכת פעם בשנה לחדש אותה. שעה טרטורים במשרד הפנים היא כאין וכאפס לעומת שלוש שנים צבא וחודש בשנה מילואים.

הפועל היוצא מכל זה, הוא שבעוד שעכשיו ישנם 25% מהאזרחים שמבצעים בפועל עבירה על החוק, ופשוט בדמות רישום כוזב לגבי סיבה לפטור, ופשוט חסרים משאבים כדי ללכוד אותם, בעתיד יהיו 50% משתמטים חוקיים לחלוטין. בתקופת השלטון העות'מני, החלוצים, טובי בנינו סירבו לקבל על עצמם אזרחות תורכית, בכדי לא להתגייס לצבא וחיו פה שנים על גבי שנים, כך שאנו כעם כלל לא זרים ל”טריק” הזה. זהו התרחיש האופטימי. התרחיש הפסימי גרוע יותר. מה שיקרה הוא שכל אזרח ישראלי, יישאר בדרגת "תושב" ופטור מגיוס עד אשר הוא ירגיש שהוא "מימש את עצמו” ובאמת זקוק לאזרחות. המימוש הזה, יהיה דומה למימוש בחברה הדתית בימים עברו. כלומר אדם יבוא זמן קצר לפני סוף גיל המילואים, ויכריח את צה"ל דרך בג"ץ לגייס אותו. צה"ל יהיה חייב לעשות זאת, למרות שאין לו כל שימוש. בפני צה"ל תעמוד בפניו ברירה פשוטה, האם לבזבז עליו הכשרה, עם הידיעה שממילא לא יהיה במערכת זמן רב לפני הפרישה, או פשוט להעניק לו את כל הזכויות של האזרח, ולשחרר אותו כעבור חודשים ספורים עם כל ההטבות. מה שיתקבל הוא צבא המורכב מאנשים בגיל העמידה, או מנפלים, שאין דרך אחרת לומר את זה "אין להם שום דבר טוב יותר לעשות". או במילים אחרות משתמטים באצטלה אחרת

אם עתה כל כישרון בולט בארץ בתחום השירה/ריקוד/דוגמנות צריך היה לעשות שמיניות באוויר בכדי לצחצח מעצמו את הכתם של אי שירות בצבא, כעת הוא יוכל להרים את ראשו בגאווה. הוא לא יאלץ להתחתן בחתונות פיקטיביות, להמציא רשרושים בלבו, לבדות בעיות כמו דסקיות בגב, או לגלות את הדת שבועיים לפני הצו הראשון. הוא פשוט ינטרל את כל הביקורת הזו בכך שיצהיר הוא כבר נענש. הוא לא קיבל אזרחות. מי יוכל לטעון משהו כנגדו? עכשיו מגזר זה קיבל מטח ביקורות עז, בשל העובדה שהוא משמש דוגמה ומעודד אחרים להשתמט, בעתיד הוא ישמש דוגמה לעקיפה חוקית של החוק, ויעשה את זה ללא כל ביקורת ציבורית שהיא.

דבר נוסף וחמור לא פחות שהדבר יעשה, הוא שבשלילת האזרחות מישראלים בעלי זיקה לרוב היהודי בארץ. יעלה כוחם הפוליטי של המגזרים הלא יהודים או אלה שהם בעלי זיקה בלתי ציונית. המגזר הערבי, שמראש צה"ל מוותר על שירותיו, יהיה זכאי לאזרחות אוטומטית, ובהיעדר מצביעים ישראלים כוחו יעלה מ-20 מנדטים בכנסת ל-40. כך גם כוחו של המגזר הדתי, שלמרות שהוא לא מקבל פטור אוטומטי, יש לסמוך על מנהיגיו שימצאו הסדר חלופי, כפי שעשו במשך שישים שנה ע”ע חוק טל. ובכל מקרה, הוא משופע בכל כך הרבה בעיות סוציאליות (ילדים רבים, קרבת משפחה וכו') שממילא הוא לא ימלא אף תפקיד לחימה.

אם כן לאור כל האמור לעיל, מהי בעצם התועלת שבחוק הזה. התשובה טמונה בפסקה הראשונה. החוק הזה מזכיר לי פעולה שרובנו מכירים מגן הילדים. ילד שרוצה לריב, אבל שיודע שהצד השני יגמור אותו במכות, עושה הסדר עם החברים שלו. הוא ישתולל וישחק אותה משוגע, והחברים שלו ידאגו להחזיק אותו, באופן כה אמין שכלל לא יובך. וכך הוא יזכה לשני שולחנות. הוא לא יחשב פחדן, והוא לא יקבל מכות ( או אחריות על דבריו). באקט הזה ישראל ביתנו והסיעות הימניות נוקטות פעולה דומה. הן יודעות שבסופו של דבר הן ירוסנו על ידי חבריהם, מהספסלים של השמאל. ולכן הם מרשים לעצמם לצעוק, לדפוק על החזה ולאיים, הם יודעים שלעולם לא יצטרכו לשאת באחריות של מעשיהם.

כמעט פי 3 תגובות בעד מאשר נגד. תארו לכם איזה קהל עצום בעם מייצג מדגם קטן זה. לכשירוסנו, יוכלו מפלגות הימין להאשים את השמאל בכך שהוא חיבל במאמצים האלה. הם יוכלו להציג חברי כנסת מתלהמים במשכן, ולבקש יותר ויותר כוח. כי אין בעולם דבר חזק יותר מקדוש מעונה, כולנו יודעים היטב את כוחו של קדוש יהודי מעונה.