ארכיון דון קישוט:

היום הגיע! האולפן החדש של חדשות ערוץ 2, נחשף סופסוף בטקס חגיגי. כל כך הרבה אנרגיה הושקעה באולפן הזה, כל כך הרבה כספים ופרומואים, שיכלו ללכת ללקוחות משלמים, והכל לשם מה? תפאורה לבנה? האולם הלבן הזה, הנוצץ, כמעט הטהור הזה, היה תפאורה הולמת לבאות.על רקע הלובן הזה, ניתן היה לראות את הכתמים השחורים.

הכתם הראשון היה הסרת הפיקוח על מחיר הלחם. הממשלה בלטה בשתיקתה. למרות שהציגה תכנית מהפכנית חדשה, טובי המוחות והפרסומאים של "קדימה" “ש"ס" וה"עבודה", ידעו שאפילו במדינת ישראל לא קיים אדם פתי טיפש דיו להאמין שהתכנית תעשה משהו למען לעניים.

את הסיבה האמתית לעליית מחירי הלחם לא אמרו, אולי מבושה. בכל אופן, אחשוף אותה כאן. הסיבה האמתית לעליית מחירי הלחם היא עליית מחיר הנפט. הנפט היגיע למחיר של 100$ לחבית, וברמה הזו הוא כנראה גם יישאר. במחירים אלה, משתלם למצות נפט ממקורות אלטרנטיביים, אחד המקורות הללו הוא תירס. אנשים שגידלו עד עכשיו חיטה, מפסיקים ועוברים לגדל תירס בשדותיהם. הפועל היוצא הוא שמחיר החיטה עולה, ואתו מחיר הלחם והמזון לצאן והבקר מה שגורם גם לעליית מחיר החלב. או בקיצור כל מוצרי המזון הבסיסי שהורגלנו אליהם .

ייתכן שישנם כאלו מבין קוראיי שיודעים דברים אלה, וייתכן שלא. אך מה המעניין הוא שבשום כלי תקשורת, לא נאמרה ההצהרה הבאה: “תשתמשו בתירס" או במילים אחרות, לא קמה תנועה להעברת הסובסידיה/פיקוח אפילו,למוצרי היסוד למוצרים הזולים יותר. גם בחדשות לא נאמר לאותן משפחות ברוכות ילדים "אולי הלחם הרגיל עולה, אבל לחם התירס כנראה יירד". ומדוע בעצם? מדוע לא מספרים את הסיפור המלא לכל כך הרבה משפחות במצוקה.

הסיבה היא שמשפחות במצוקה הם עסק משתלם. תחשבו על זה. יש כל כך הרבה מהן, וגם המשפחה שיושבת ורושמת במכולת, בסופו של דבר תשלם את המחיר המלא של המוצר. הרישום, שמציגים כטובה, הוא לא יותר מאשר אמצעי אשראי. ומאשראי תמיד מרוויח המלווה. הקושי שיש למשפחה מתגמד אל מול העובדה, שבסופו של דבר המדינה, בעל הסופר, ובעצם כל הציבור, עומד להרוויח מהם, והרבה. אין שום סיבה שיעודדו במדינה שלנו מאות אלפי אנשים לצרוך מצרך אחר, ולהרוויח פחות, ובדרך לייקר את מחירו לכל השאר.

עוד אירוע, שהאולפן החדש שימש לו זירה, והבליט את הכיעור שבו ביתר שאת, היה הנאום של תא"ל במילואים גל הירש. אני מודה שאינני בקיא בתנועת הכוחות בלבנון, או בשיחות שהתנהלו בבורות בקרייה. קטונתי. אבל היה משהו שצרם לי בנאום הזה.

צרמה לי העובדה, שגל הירש מציג את עצמו כצדיק. כאדם הנקי מכל תחבולה. קדוש מעונה שהוקרב על חטאיהם של המושחתים. בעיקר זכרתי את משפטיו הראשונים:” המצב נפלא" “העסקים בסדר גמור". זה לא נשמע לכם מוזר? אדם יוצא מהצבא בקלון, ותוך שנה מקים עסק משגשג?

עסק בשנה הראשונה שלו הוא דבר שבקושי עומד. אחד מכל עשרה עסקים חדשים יתמוטט בתוך 5 שנים . מחצית מהנופלים יהיו בשנה הראשונה. ואילו גל הירש, מרגיש את עצמו חופשי ובטוח. הוא כבר ביסס עסק חזק כסלע, וכל זה תוך כשנה? וגם אם כל זה היה נכון, האם אדם שהקים עסק שפועל במשך כשנה בלבד, יכול להרשות לעצמו לצאת כנגד האנשים החזקים במדינה? אנשים ששולטים במכרזים של מליארדים לחסד או לשבט? האם הוא באמת עד כדי כך בטוח?

כמובן שהתשובה לכל אלה היא שלילית. אני מודה שאינני מכיר את גל הירש, ואני מניח שיכול להיות שאני טועה, והמצב הוא באמת כפי שהוא מתאר אותו – כפתור ופרח , אבל לדעתי הרבה יותר סביר התרחיש הבא:

גל הירש, היה בתפקיד צבאי בכיר – גנרל. ולא סתם גנרל, אלא גנרל הממונה על יחידה חשובה ויוקרתית – עוצבת הגליל. אין אדם, ובעיקר במדינת ישראל של היום, היכול לקבל תפקיד כזה ללא קשרים. למעשה אני חושב שבדרגות נמוכות מאלה בהרבה, מתחיל הקשר לפוליטיקה. אין זה אומר שגל הירש אינו מפקד גיבור וראוי, אך אני גם בטוח ששאר המועמדים לתפקיד לא הרטיבו במיטתם.

ייתכן שראו בו את ההבטחה הבאה בפוליטיקה, בעסקים, במכרזים של צה"ל, מי יודע? אבל אין ספק שהוא היה במסלול לקידום מהיר. ייתכן שאילו נסראללה היה מחליט לבצע את החטיפה כמה חודשים מאוחר יותר, היה הוא מקודם , ומאלה המפנים את האצבע המאשימה למחדלים, אך מי שמנווט בסבך ההיסטוריה לפי המצפן של אם ואולי, לעולם לא יצא מהסבך.

בסופו של דבר, הכיסא שהוא ישב עליו נשמט, והותיר אותו בודד במערכה, עם המוצא היחידי הפתוח לפניו לפתוח עסק עצמאי. אבל עסק, ובמיוחד בשנה הראשונה זה דבר קשה. צריך קשרים, במיוחד קשרים חזקים. יד רוחצת יד, הוקעה תמורת עזרה. ולפני שאנו מספיקים לומר ג'ק רובינסון, עומד תא"ל במיל. גל הירש, ומצהיר על כך שאצלו הכל בסדר, שהוא מעוניין רק בטובת המדינה ובטובתנו, וכל חפצו זה להציל אותנו מעצמנו. הוא האביר הלבן עם הכובע הלבן על הסוס הלבן באולפן הלבן, שנלחם במלחמות הרשע והשחיתות והאינטרסים.

אולי הוא צודק, כפי שאמרתי, אינני מכיר אותו.אבל אני לא מאמין לסיפור האביר הלבן על הסוס הלבן באולפן הלבן שהוא ניסה למכור. "לא!” רציתי לצעוק לו, "אמור את האמת!” זו הדרך היחידה להציל את העם. "הקרב עצמך!” אמור:” זה מה שעשיתי, וזה מה שעשו כולם.” אל תנסה להציל את עצמך. ספר על כל הפוליטיקאים שאתה, נפגשת אתם. את כל הידיים שאתה לחצת. את כל המסיבות שאתה השתתפת בהם. ומעל לכל ספר את כל ההבטחות שאתה קיבלת. הבטחות שגרמו לך להרגיש בטוח. ואז ספר איך התכחשו להם, ולך. ספר איך הקריבו אותך למען בצע שלטון.ספר הכל. ואז אולי תציל אותנו. אז אולי נבין כמה ההבטחות שלהם חסרות תוכן. ספר איך אנו ניפגע כמוך. אל תנסה להיות הנפיל האחרון שנישאר לאחר שכולם ייעלמו. אל תנסה לקנות מעמד מכובד בתמורה להופעה זולה בטלוויזיה. אם אתה באמת אחד מאיתנו, אז תראה שאתה שותף לגורלנו, וספר לנו את האמת את כל האמת ושום דבר מלבד האמת.