לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ארכיון דון קישוט:


אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

אין גזענות - יש התעלמות


שוב מממשיך עולם הבלוגים לספק לי "נושאים חמים" שנויים במחלוקת. הפעם הנושא הוא הגזענות כנגד האתיופים. הסיבה שאני רואה בנושא הזה נושא שנוי במחלוקת, ואף מסוכן, היא שאינני סבור יש במדינה הזו גזענות, לא כנגד אתיופים ולא כנגד אף קבוצת אוכלוסייה אחרת.


הגישה הזו תישמע מוזרה לרבים מכם, אני מודע לכך. למרות זאת אני דבק בה. הסיבה לכך היא, שתמיד הייתי מאמין גדול בהנחה : "שמי שלא שואל את התשובות הנכונות, גם לא יקבל את התשובות הנכונות". גזענות על פי הגדרתה היא מן מונופול ודורשת גזע אחד שהוא הרוב, המתנגד לחדירה של גזע אחר שהוא המיעוט . כאן המצב שונה. אין במדינת ישראל אף גזע המהווה רוב, ותמיד אפשרי ליצור ברית חדשה בין כמה קבוצות אוכלוסייה, שתהווה את הרוב ותיקח שליטה לידיים.


ההימנעות משימוש בשם "גזענות" אינה אומרת שהמצב מושלם. נהפוך הוא, יש אפליה רבה ויש צרות עין, ישנן דעות קדומות, אך כל הדברים הללו יחד, אינם נכנסים לטעמי להגדרת הגזענות. אין זה כלל אומר שצריך להתעלם מהם, אך זה בהחלט אומר שלא צריך לטפל בהם באותם הכלים בהם מטפלים בגזענות.


מדינת ישראל היא מדינה שהגזענות, האפליה וההפרדה הם דברים כה מובנים בה, שזה כמעט בלתי אפשרי להפריד קבוצת אוכלוסייה אחת שזוכה למנה גדולה יותר מהתבשיל המר הזה. קחו את המשפט הכי ישראלי שיש :”אוטו יד שניה מרופא". כל אחד מאיתנו, שרצה לזכות בניידות מסוימת בצמתיה הפקוקים של מדינת ישראל, חטא בסריקה במחירון "לוי יצחק" ותקל במשפט הזה. ולא פעם חשב, שהמשפט הזה מפלה את העיתונאים, המהנדסים, הפועלים המורים וכל השאר, ונותן לקבוצת אוכלוסייה די מצומצמת, הטבה על פני כל האחרות, בגלל סיבה שולית. מה גם שזו קבוצה שחלק ניכר ממנה הם עולים מבריה"מ. מדוע לתת לאדם להצהיר על עיסוקו בתחום כלל לא קשור, וכל זה תמורת עוד 1000 ש"ח?


תופעה נוספת מאוד ידועה היא כאשר רוצים לרכוש דירה, ומייד מסתכלים על השכנים. המתווך יגיד לכם בשמחה אם יש רופאים, פרופסורים, ואנגלו-סקסים שרכשו דירה או מתגוררים שם, אבל הם יימנעו מלומר לכם אם גרים שם עולים מאתיופיה, מזרחיים או אחרים. מדוע?


התשובה ידועה – כלכלה. במדינה חסרת ודאות כמו שלנו, אנו מחפשים ודאות. פעם שמעתי שגדולי הרבנים הספרדים בארץ טענו, שבשביל שישיבה תיחשב איכותית היא זקוקה ל-50% תלמידים אשכנזים, ואלה היו רבנים ספרדיים, שבאותה תקופה שלטו במפה הפוליטית בארץ, כולל הקצאת המשאבים לישיבות. אז אִמרו לי, האם זו גזענות רגילה, גזענות הפוכה, או גזענות נדרשת?


הנקודה היא שגזענות היא דבר אחד, שאין להמעיט בחומרתו, ואילו המצב הקיים בארץ הוא ציות לנורמות כלכליות. נכון שאפשר לעמוד על בריקדות ולזעוק חמס אל מול הפרדת העולים האתיופים משאר התלמידים, אבל בשקט בשקט כולנו יודעים שאם ההורים היו רואים ילדים אתיופיים בכיתה הם היו מעבירים את הילדים שלהם למקום אחר, ללא לחץ עיתונאי,לאו דווקא בגלל הגזע, אלא משום שהם היו מפחדים שבית הספר יסומן כבית ספר ברמה נמוכה, גם אם לא כך הדבר.


כולנו יודעים, שלמרות שהעולים מאתיופיה מהווים אחוז קטן מהאוכלוסייה בארץ, ובבחירות האחרונות לא היוו אפילו מנדט, הם מצטברים בכיתות מסויימות, והופכים להיות שם הרוב, בעוד שבכיתות אחרות הם כלל לא נמצאים. האם זו גזענות? לא! זוהי פוליטיקה. פוליטיקה ברמה העירונית, פוליטיקה של עסקנים בעירייה שמתייחסים לעולים האלה כמו ג'וקים, ומנסים לסלק אותם מבתי הספר שבהם לומדים הילדים שלהם, ע"י קביעת גבולות בתי הספר באופן כזה שהם יאלצו ללכת לבתי ספר שונים מאשר ילדיהם, ולמלא אותם. בכך הם זוכים לשני השולחנות: מצד אחד הם מסלקים אותם מסביבתם, ומצד שני הם נמנעים מלהיתפס כגזענים ואפילו זוכים בזכות להאשים את המנהלים העובדים תחתם בכך.


זו הסיבה שאני מסרב בכל תוקף לקרוא לתופעה הזו גזענות. כי הגזענות מטבעה היא דבר אקטיבי, שמטרתו היא לשנות את המצב הקיים. והפתרון נגד הגזענות הוא חינוך. החינוך בין השאר מחנך אנשים להירגע, להתעלם, לחשוב על נושאים אחרים ומעל לכל לשתוק. מה שמתרחש כאן הוא כבר שתיקה, התעלמות, מעשים בהחבא. להביא פוליטיקאי שמתגורר בשכונה כה יקרה, שאין סיכוי שלשכונתו, או לבית הספר של ילדיו, יגיע ילד עולה מאתיופיה (בכמויות מסיביות), בעשורים הקרובים, ולהקשיב לנאומים שלו על גזענות, דומה ללהקשיב לנאום של עמיר פרץ על התבוננות נכונה דרך משקפות. הזירה להתמודד עם הגזענות הזו היא הזירה הכלכלית. והמחשת העובדה שההימצאות של אוכלוסיות כאלה בסביבה לא תוריד ערך נכס, לא תוריד רמה של בית ספר, אלא רק תעלה אותו. דרך אחת לעשות זאת היא ע"י פתיחת מגמות יוקרתיות בבתי ספר עם ריכוז גדול של עולים, שתמשוך לשם תלמידים טובים, ותחשוף את הסטיגמה הזו כשקר.


פעם אמרו שלשקר אין רגליים. זה כלל לא נכון. אם חוזרים על שקר בתכיפות גבוהה מספיק, הוא מצמיח רגליים במהרה. אם כל ההורים יוציאו את הילדים שלהם מבית הספר כי הם פוחדים שהרמה תרד – אז הרמה תרד. אם אנשים יסרבו לקנות דירה בבניין שיש בו אוכלוסיות במצוקה, מתוך הפחד שערך הדירה ירד – אז ערך הדירה ירד. אם אנשים ישלמו עוד כסף על אוטו יד שנייה מרופא, כי הם מאמינים שכך האוטו יהיה שווה יותר – אז האוטו באמת יהיה שווה יותר.


בקיצור, זו כלל לא שאלה של גזענות, אלא שאלה של כלכלה בלתי הגיונית שמנציחה את השקרים של עצמה. והשקר הראשון במעלה הוא שהעולים מאתיופיה הם נטל, ודרך הפעולה הראשונית שנוקטת כל כלכלה מודרנית, כמו שהבהירו לנו ביבי, סילבן שלום ורוני בר-און היא שצריך להיפטר מנטלים, שזה בדיוק מה שנעשה כעת.

נכתב על ידי , 9/12/2007 14:10   בקטגוריות אני יודע שזה מעצבן אבל אלה הן האמונות שלי, ביקורת פוליטית, ישראבלוף זוקף ראש בפעם ה...., מדינת רווחה, האמנם?, קשקשת וברברת, אקטואליה, פסימי, שחרור קיטור  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חסר מעש ב-13/12/2007 14:32




78,361
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחסר מעש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חסר מעש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)