ארכיון דון קישוט:

כולם יודעים שאני לא אוהב את אהוד אולמרט. אני חושב שאולמרט הוא ראש ממשלה גרוע, גאוותן ודורסני. שגרם בעיות רבות למדינת ישראל. הסקרים האחרונים מעידים, שרוב רובו של העם חושב כמוני, והתמיכה באולמרט, מעולם לא הייתה נמוכה יותר. כעת נוספה לנזיד, כף העץ הארוכה של החוק, והחלה לבחוש בתבשיל. אין לדעת מה תעלה. אולמרט שבעבר נחשב כסתם ראש ממשלה גרוע, הפך לראש ממשלה פושע בפוטנציה. אין ספק שאחוזי התמיכה בו ימשיכו לצנוח, והקולות הקוראים לו להתפטר רק ילכו ויגברו. אבל למקהלה הזו את קולי לא אצרף, משום שאני מאמין שזה שאולמרט הוא ראש ממשלה גרוע ומפוקפק, ההיא בדיוק הסיבה מדוע אולמרט צריך להישאר בתפקידו.

מדינת ישראל גדולה וחזקה, ויכולה לסבול אולמרט אחד. אך אף מדינה לא יכולה לסבול אינסוף "אהוד אולמרטים" קטנים שיכרסמו ביסודותיה. אף מדינה לא תוכל לסבול שיירה של ראשי ממשלה שלא נותנים דין וחשבון לכנסת, ומסתפקים בנאום של 30 שניות. אף מדינה לא תעלה בדעתה שיכול להיות יצור כזה: “ראש ממשלה , אבל לא פופולרי", אף מדינה – אפילו לא מדינת ישראל. ובכל זאת, נדמה שאולמרט הוא לא תופעה, אלא חוליה בשרשרת ארוכה הנמתחת כבר 20 שנה, של ראשי ממשלה שבילו ביאחב"ל. לא הפרשה הפלילית היא שמדרבנת את הציבור הישראלי להדיח את אולמרט, קודמו שרון שגם נחשד בפלילים, היה לעומתו ראש ממשלה נערץ. הפרשה הפלילית הנוכחית הפכה להיות רק דרך עקיפה להדיח את אולמרט , כתגמול על כך שהוא ראש ממשלה גרוע, וזהו, רבותיי הדבר הגרוע ביותר האפשרי.

אם כל העולם הוא במה, וכולנו שחקנים, אז כל מה שקורה בעולם, הוא הצגה בעצם. הצגה עם גיבורים ורשעים, ועם נרטיב. תשפטו אתם אם זו קומדיה או טרגדיה, אבל על דבר אחד תסכימו כולכם, והוא שהצגה צריכה להיות אמינה. הרשע צריך להיות מסולק על ידי הגיבור, ולא למות משלשול בפתאומיות. והינה, דווקא בהצגה שקוראים לה מדינת ישראל, במקום לחפש גיבור שידיח את אולמרט, הפכנו לעכברים שנדרסים תחת רגליו, ומתפללים לשלשול שיבוא ויסלק את הרשע מן הבמה, כמו בגלות. לא זאת בלבד, אלא שייעדנו כבר לאולמרט מחליף, והוא הרי רשע אחר, שקיצץ בקצבאות ילדים, נכים וזקנים. וגם עליו אין לנו כל דרך להשתלט, מלבד שוב להתפלל שירד מהבמה ברגע המכריע, דרך שלשול (חקירה משטרתית) או דרך יתושו של טיטוס., אפשר לסבול הצגה גרועה אחת, אבל אם תהיינה יותר מדי הצגות שכאלה, התיאטרון (המדינה) פשוט יפשוט רגל.

את הנזקים שלו, עשה כבר אולמרט, ואת העונש שלו עוד יקבל. אבל גם לנו, עמך ישראל, הייתה יד במינויו, וגם אנו צריכים ללמוד את הלקח שלנו. והלקח שלנו הוא, שהבעיה היא לא רק בראש הממשלה, אלא בשיטת המימשל. השיטה המעניקה לראש ממשלה יותר מדי כוח לשנות את המדינה, אך לא מספיק כוח בכדי להישאר בשלטון. השיטה שמאפשרת לראש הממשלה לטעון שבאחת הממשלות הגדולות בעולם (שרים ביחס למספר התושבים), אין לו אפילו מחליף ראוי אחד, ולכן, לטובת המדינה, עליו להמשיך בתפקידו. ובקיצור העדיפות שלנו כעם לא צריכה להיות לסלק את אולמרט, אלא לוודא שלא יוכל להיכנס לעולם אולמרט נוסף.

זו הסיבה שאסור לאולמרט להתפטר. משום שעכשיו, כשסופו הפוליטי אורב מאחורי הקלעים, קיימת הזדמנות פז לשנות את המצב. כעת, כשהאינטרס הפוליטי לא מנחה אותו, יוכל אולמרט להעביר חוקים שלא הופכים את ראש הממשלה לדיקטטור. הוא לא יהיה יותר ראש ממשלה, וכל השאר יישמחו לצבור נקודות פופולריות, ולעבוד לתיקון השיטה.

בכל הנוגע למלחמה בשחיתות, אוהבים לציין את אנגליה כמופת, ולצטט את הביטוי הבריטי: It’s simply not done, בכל פעם שישנו מעשה חוקי, אך מפוקפק. אנשים שוכחים שאת המהפיכה הגדולה באנגליה, גם יזם וביצע, ראש מדינה מפוקפק, שהחליף ראש ממשלה פופולרי שנעלם. המלך ג‘ון, שהחליף את אחיו המלך ריצ‘ארד, שנסע למסעות הצלב, היה גם הוא ראש מדינה "לא פופולרי". הוא היה ראש מדינה כל כך לא פופולארי, שעד היום זוכרים שהוא היה האדם שנגדו נלחם רובין הוד. כדי לשמר את כוחו, הוא ביצע מהלך שאז נחשב מהפכני. הוא אמר שהמלך לא כפוף לאלוהים, אלא לחוק. הוא קבע שכולם זכאים למשפט, וכו וכו... המסמך הזה, שקרוי המגנה כרטה, לא ניתן בזכות אהבתו של ג‘ון לשלטון הצדק, אלא מהפחד של מה יקרה לכשיאבד את כסאו.

גם לנו יש ג ‘ון משלנו, שהחליף "ריצ ‘ארד" פופולארי, ויהיו לנו עוד רבים אחרים כמותו – זהו טבעו של עולם. אבל עכשיו ישנה הזדמנות לעשות שינוי, להוציא עז ממתוק. ואת ההזדמנות הזו אסור להחמיץ. כן, כולם מושחתים, לכולם יש אינטרסים, והינה צץ לפנינו אדם בעל אינטרס אחד בלבד, לשרוד. ייתכן שהוא ישרוד, וייתכן שלא, אבל כעת הוא מנסה לשמר את שמו ואת מעמדו. הדרך בה הוא הולך לקראת זאת, היא ע"י פלירטוטי שלום עם סוריה. כמו רבין לפניו, וכמו אהוד ברק הסיכויים שיצא מכך משהו הם אפסיים, והסיבה שהוא עושה אותם, היא כדי לשמור על מורשתו. אם נראה לו, כעם, כי מה שבו אנו רוצים יותר מכל הוא ממשל תקין יותר, ייעצו לו יועצי התקשורת, אותם האורים והתומים שאחריהם הולך אולמרט באש ובמים, להפנות אמ מאמציו לכיוון זה. ואז אולי נסתום את הפרצה המאפשרת לפוליטיקאים חלקלקים מסוג זה להיכנס, או לפחות לפעול ללא מפריע. ובכך נצא כולנו, נשכרים, גם אולמרט .