ארכיון דון קישוט:

שלום לך צבי.

הדבר הראשון שעולה בדעתך, בשעה שאתה קורא שורות אלו, הוא מי אני. לא התהייה לגבי הזהות שלי היא זו שתעסיק אותך, אלא השאלה, מי הוא האדם שמעז לפנות ליו"ר הועד האולימפי הישראלי בשמו הפרטי. לכן, החלטתי להציג את עצמי בפניך. אני הוא אחד האנשים שאתה טוען שאתה מייצג. ישראלי הרעב להישגים. למרות זאת, אני לא זוכר שבחרתי בך לייצג אותי. למעשה, אינני זוכר כלל שהכרתי אותך עד אתמול.

אתמול ראיתי אותך בטלוויזיה, יושב בבייג'ין, כשלצידך שחר צוברי ומישהי נוספת, שלכאורה אמורים היו לייצג את ההצלחות הישראליות באולימפיאדה. במסיבת העיתונאים הזו, ישבת והישרת מבט למצלמה, כמו עסקן פוליטי מדרג ג', והדפת את הטענות על האשמה שלך, בהישגים העלובים של הישראלים באולימפיאדה.

טענת, שלא היו דברים מעולם. שעשית את כל מה שצריך. הוספת לטעון, שכל ספורטאי ישראלי, הגיע מוכן לאולימפיאדה. אמרת שלאולימפיאדה הזו הגיעה מספר חסר תקדים של ספורטאים ישראלים: 43, וכל אחד ואחד מהם קיבל את כל מה שהוא היה צריך. את ההסבר להישגים העלובים נתת ב: “כנראה שהספורטאים הגיעו לאולימפיאדה יותר מדי רגועים.” , “שהם לא היו רעבים מספיק להישגים", ושלהבא, אתה תדאג לשמור אותם במצב הזה: רעבים, ושרק הענפים שיוכיחו את עצמם, יקבלו תמיכה משמעותית בעתיד. לכן, החלטתי לשאול אותך כמה שאלות. מי יודע, אולי בימים אלה, ימים של כפרה וסליחה, אולי אפילו אקבל תשובה.

שאלה1: אם אתה טוען שהכנת את הספורטאים היטב לאולימפיאדה, אז מה בדיוק עשית בביג'ין? עבודתך הרי הסתיימה, לא? הכרס שלך מרמזת לי שאתה לא ספורטאי, ושלא באת להחליף אף ספורטאי פצוע. אני גם בטוח שכששהית בבייג'ין, בשיא תקופת התיירות והמחירים, לא הסתפקת במלון מעופש בשולי העיר. ושלא מימנת את הנסיעה מכיסך. בזמן ובכסף ששהית שם, אפשר היה לממן מחנה קיץ לעוד ספורטאי, ואולי לקבל עוד מדליה. ברוח המורשת שהנהגת , רוח של הצדקת הוצאות בתוצאות, הייתי רוצה לדעת מהן התוצאות שהשגת שם שהצדיקו זאת.

שאלה 2: עם כל הכבוד לשחר צוברי (ויש כבוד), לקבל מדליית ארד בענף שקודם לכן זכינו בו במדליית זהב, זו לא בדיוק "התקדמות". זה נכון שמדליה זו מדליה, וכבודו של שחר צוברי במקומו מונח, אבל כולנו יודעים ששחר צוברי נקרא למסיבת העיתונאים לא כדי להגן על ההישגים שלו, אלא כדי להגן על המשרה שלך. כראש הועד, הייתי מצפה ממך לא להשתמש בזה כדי להגן על משרתך ולהציג הצלחות.

שאלה 3: אם להשיג מדליות זו המטרה שלך, אז אתה כנראה האדמיניסטרטור הגרוע ביותר שראיתי בימי חיי. בשיט הרי מותר לכל מדינה לשלוח רק נציג אחד. זוכה הזהב הקודם גל פרידמן, לא יכל להגיע לבייג'ין, לאו דווקא כי הישגיו לא הספיקו, אלא כי היה מקום רק לאדם אחד.

האם אדמיניסטרטור טוב שם את כל הביצים שלו בסל אחד? מה היה קורה אם שחר צוברי היה נפצע שם, או פשוט מגיע במקום רביעי כמו השייטים האחרים? מי היה מחליף אותו? האם אתה בטוח ששיט זו ההשקעה הראויה למדינה רעבת מדליות? נניח שהיית משקיע בענף אחר. היאבקות לדוגמה, היית יכול לשלוח 2 נציגים או יותר, והיו לנו אולי 2 מדליות אולי אפילו באותו התחום.

אני רוצה להבהיר שאינני מבקש להשקיע פחות בשיט. אני גאה על כל הישג ישראלי. אבל כמנהיג הייתי מצפה ממך לא לומר שתשקיע פחות בענפים האחרים, אלא שתשקיע יותר. שתשכפל את המודל המוצלח של השיט, ולא שתהרוס ותרעיב כל ענף ספורט אחר שלא יגיע להישגים שלו.

שאלה 4: בדקתי וראיתי, שישראל היא במקום ה-78 ברשימת המדליות. אבל לא ראיתי מי נמצא במקום ה-77, או ה-76. אני מסופק אם מישהו אחר, שאינו ישראלי סרק גם את הרשימה כה רחוק. גם אם היינו זוכים במדליית זהב בשיט, אני מסופק אם זה היה מעניין מישהו או שהיינו מגיעים למקום שזוכה היה לתשומת לב בטבלת המדליות. גם אותנו הישראלים מעניין השיט רק בזמן האולימפיאדה, והפרשנים מעבירים הרצאת מבוא לשיט, בכל פעם שהיא מתחילה. חשבת אולי לרגע שבמקום לרוץ אחרי מדליות, מוטב היה להופיע באופן מכובד בענפים שכן זוכים לתשומת לב עולמית?

שאלה 5: שמתי לב שהענפים המצליחים באולימפיאדה, הם ענפים שוליים שמפתיעים. מרוב השוליות שלהם, אתם כמעט ולא מתערבים בהם. אולי זה רק אני, אבל נדמה לי שככל שאתם מתערבים פחות, הענף מצליח יותר. לדוגמה ג'ודו או שיט. וככל שאתם מתערבים יותר ישנן רק אכזבות: לדוגמה כדורגל או שחיה. אז מדוע לא להמשיך את המגמה הזו, ולפטר אותך ואת כל הועד, וכך לא תתערבו בכלל, ואז הספורט הישראלי יהיה הצלחה מסחררת??

שאלה 6: בוא נשים לרגע את האולימפיאדה בצד. אתה הרי ישראלי, וחי בישראל, ומכיר את הבעיות שלנו. האם אתה סבור, שבמדינה עם פערים כה גדולים, וכל כך הרבה ילדים רעבים, זה בסדר מצד עובד ציבור שבע עם כרס, לומר שהרעבה זו שיטת חינוך לגיטימית להישגים? האם לא יכולת למצוא דרך אחרת או מילים אחרות בכדי להעביר את המסר?

שאלה 7: כאן בוקע קול הציניקן מגרוני, סלח לי. אבל יכול להיות שהסיבה לנאום ההרעבה שלך, נובעת מן העובדה שהאולימפיאדה הבאה היא בלונדון. מדינה אירופאית יקרה, ולא מדינה אסייתית זולה. ובמקום לומר שאין לך כסף לממן את כולם, ולמעשה להודות בכישלון מנהיגותי שלך, אתה מנסה לבצע ספין תקשורתי, ולהפוך את הכישלון הניהולי שלך, לצעד מנהיגותי מזהיר לכאורה, שיזניק אותך למשרות משתלמות הרבה יותר בעתיד???

כאן אני רוצה לציין, שהסתכלתי באולימפיאדה הזו לא רק עליך, אלא גם על מדינות אחרות, וראיתי את הדרך בה המנהיגים שם לוקחים אחריות ומתפטרים כשיש כישלונות. לכן חשבתי שאולי ישנו ענף ספורט נוסף, בו אנו הישראלים משתתפים ונכשלים תמיד. אולי ראוי היה להשקיע בענף הספורט הזה לפני הכל.שם הענף הזה הוא מנהיגות ראויה, ואולי לאור העובדה שאתה נציגנו כשלת בהשגת קריטריון אולימפי, תיתן לנו לשלוח נציג חדש לענף הספורט הזה?

אשמח לקבל תשובה לא מתחמקת ואישית.

בתודה מראש.