לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ארכיון דון קישוט:


אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

דברים בעד הסרבנות


יש משהו מחליא במקהלות. בקבוצה של אנשים שחושבים כאחד, מדברים כאחד, פוערים את הפה ומוציאים את אותו הצליל במה שאנשים קוראים לו... הרמוניה. זה גרוע דיו כשהמקהלה שרה נגדך. כשכל  אחד מהפיות הפעורים צועק מולך, הבודד, אך הסבל הזה מתגמד אל מול החוויה הקשה כאשר כולם שרים בעדך.


לפני זמן מה, החליט ראש ישיבת הסדר, להרצות בפני תלמידיו ולומר להם שמותר לסרב לפקודה כאשר הפקודה היא פינוי ישובים. זאת משום שלדעתו הפקודה סותרת את הדת. דבריו הרתיחו רבים, ואותם הרבים הצטרפו יחד למקהלה שדרשה לפגוע ברב זה על דבריו. לאחר חיפוש עמוק בדרכים ובאפשרויות בהן אפשר לפגוע באותו האדם נמצאה לבסוף הדרך. אם הרב לא יתנצל על דבריו, יבוטל מעמד ה"הסדר" של הישיבה, והלומדים בה יאלצו לחזור לצבא במקום ללמוד תורה ולהיקרא רק בעתות חירום.


רבים תמכו בכך. הם שרו את שבחיו של שר הביטחון אהוד ברק על המנהיגות החזקה שהפגין. זה לא שינה להם שמנהיג חזק באמת לא נכנע בקלות כה רבה לדעת הקהל. הם פשוט שמחו לצרף עוד קול למקהלה שלהם. כשראש הממשלה והרמטכ"ל גבי אשכנזי הצטרפו למקהלה, יחד עם נתח משמעותי מהכנסת, המקהלה לא ידעה נפשה מרוב שמחה ושרה בקול גדול. היום הצטרף למקהלה הזו גם האלוף (במיל) אלעזר שטרן.. דתי מוצהר.


הבעיה עם מקהלות מהסוג הזה, היא שכשהן גדלות יתר על המידה, מגלים שלא נשאר להן כלל קהל. שכולם, מגדול ועד קטן צווחים במקהלה בלי שאין אף אחד יקשיב וישרוק להם בוז כאשר המקהלה צורמת. אף אחד לא ימחא כף כאשר היא מזמרת. כל מה שמתקבל הוא מקהלה ששרה עד שהאולם הופך מקום בלתי נסבל להיות בו. לכן החלטתי, למרות שאני תומך בפינוי יישובים, להיות לקהל של איש אחד שיאמר דברים שצריכים להיאמר על הנושא.


 אני לא יודע אם שמתם לב, אבל מי שמתגייס הוא מעל לגיל 18. המעמד הזה מקנה לו אחריות על מעשיו. האחריות הזו היא אחריות מלאה בפני החוק, בפני הבנק ובאופן כללי בפני החברה. בני 18 ומעלה זכאים לכל הזכויות והחובות של אנשים בוגרים: הם רשאים להצביע, הם רשאים לעבוד, לקבל שכר עבודה מלא, לקיים יחסי מין עם כל מי שירצו ולקרוא את כל החומרים המצונזרים... את כולם. וזה כלל לא משנה אם צנזורה היא צנזורה בשל בוטות, גסות או פשוט חומר נפץ אידיאולוגי.


בשום מדינה ובשום דמוקרטיה אסור להעניש אדם על כך שהביע את דעותיו. בלתי מקובלות ככל שתהיינה. המקרה היחידי בו אפשר לשקול הגבלה היא במקרה בו נשקפת סכנת חיים מיידית משום שקדושת החיים גוברת על חופש הדיבור.


ראש הישיבה, הרב מלמד, הרצה בפני אנשים בגירים האחראים למעשיהם ואמר את דעתו : פינוי ישובים הוא הפרה חמורה של עיקרון דתי בסיסי. רבנים אחרים אמרו דברים אחרים. חלקם חולקים על מידת החומרה, אחרים חולקים על מידת האיסור, ויש אחרים החושבים שיש עקרונות החשובים יותר. האחריות למעשיהם של תלמידיו של הרב מלמד לא מוטלת על כתפי הרב מלמד אלא על תלמידיו. עליהם להחליט אם הם רוצים לאמץ את דבריו ולסרב פקודה, או שהם מעדיפים את שלמותה של המדינה ושל הדמוקרטיה.


על מדינת ישראל להעניש את הסרבנים על מעשיהם בפועל ולא את מעשיהם למפרע. אי אפשר שיסתמו לאזרחים את העיניים והאוזניים ויגידו להם למי להקשיב. גם החוק לא מעניק לאף אחד סמכות כזו.


מעמד ישיבת ההסדר הוא לא פרס. הוא צורך קיומי של קבוצה דתית שסוף כל סוף מצאה את שביל הביניים בין שירות המדינה לבין לימוד תורה. חבלה במעמד הזה משמעותה הפרת הסטטוס קוו, ופגיעה בכל הסדר עתידי בין דתיים לחילוניים. אף גוף דתי לא יסכים להניח את זכותו ללימוד בידי ויסות של גוף חיצוני וזר – בעיקר כזה המצנזר דעות לא פופולאריות.


אם היה קורה מעשה כזה בחברה החילונית שר הביטחון לא היה מעז לפצות פה. קחו את אוניברסיטת בן-גוריון. אחד המרצים הבכירים בה, ד"ר ניב גורדון, קרה לחרם בינלאומי על מדינת ישראל בשל ההתנחלויות. אני לא זוכר שמדינת ישראל החליטה להוציא משם את העתודאים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון או את אנשי הקבע הלומדים באוניברסיטה המכניסים כספים עצומים לתקציב שלה. המדינה אפילו לא אסרה על אותם האנשים ללכת לקורסים שמלמד ניב גורדון. (הערה: בתדפיס הציונים של אב"ג נכתב מי המרצה שלימד כל קורס).


 במה האנשים שהפקיד הצבא באב"ג שונים מהאנשים שהפקיד הצבא בישיבת ההסדר?  האם ניב גורדון, דוקטור בעל שם עולמי, צנחן עם 40% נכות שנפצע בלבנון, המטיף לחרם על המדינה משכנע פחות מרב? לדעתי הוא משכנע הרבה יותר. אני אומר זאת בין השאר משום שקראתי את דבריו ויכולת השכנוע שלו גדולה הרבה יותר מדברי הרב שהתנדפו ברוח.


זה נכון שאפשר להמציא הבדלים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמדינה החליטה לשבור את הכלים משום שהיא איבדה את היכולת שלה לשחק בהם. האם אפשר לחיות במדינה חסרת כלים? האם אפשר לחיות במצב בו כאשר אזרח מביע דעות לא פופולאריות המדינה תנצל את כל כוחה כדי למחוץ אותו? האם מדינה כזו תתקדם או תתנוון, תחליטו אתם.


אני רק מבקש מכולם לזכור, שבשלב מסוים אנשים מצטרפים למקהלה לא כי הם אוהבים את השיר, אלא כי הם מפחדים להישאר בחוץ. האנשים הללו יהיו הראשונים לברוח לכשיוכלו. זה יהפוך את הביטחון שמעניקה המקהלה הזו, לאשליה בלבד. חשבו האם על הביטחון הזה אתם מסתמכים!

נכתב על ידי , 20/12/2009 10:36  
151 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חסר מעש ב-31/12/2009 09:01
 



על עורכי דין ועגבניות


כל מי שפתח את העיתונים הבוקר, גילה שאסון חדש נחת על המדינה. לא. לא כבשו אותנו הסורים, פיגוע גם לא התרחש, והבורסה בסדר, תודה ששאלתם. המשבר שעליו מתריעים עיתוני הבוקר, ו"ישראל היום" בראשם, הוא ש 1,059 עורכי דין עומדים להצטרף ללשכה.


על פניו, זה לא נראה אסון, אך עבור לשכת עורכי הדין, זהו אסון ממדרגה ראשונה. הם מסבירים שבקרוב יהיו בישראל 45,000 עורכי דין מורשים על 7 מליון ישראלים. רק לשם השוואה, סין, מדינה בת מיליארד וחצי תושבים, נהנית משרותם הנאמן של 150,000 משפטנים בלבד. בצרפת, מדינה בת 60 מיליון תושבים, יש בדיוק את מספר עורכי הדין שבישראל, ובגרמניה, מדינה בת 95 מיליון  אזרחים יש פי שניים.נטען כי  45,000 עורכי דין בישראל זהו  אסון כה גדול, עד כי לשכת עורכי הדין שוקלת לשנות את הליך הסמכת עורכי הדין. בין התוכניות שנדונו היו הקשיית המבחנים, הארכת תקופת ההתמחות והקמת גוף פיקוחי שיבטיח כי ההתמחות אכן תהייה התמחות ולא סתם עבודה פקידותית.


יותר משהטרידו אותי עוד 1,000 עורכי דין המצטרפים ללשכה הישראלית, הטרידו אותי מגוון הכשלים הלוגיים, עיוותי האמת וקיצורי הדרך בכתבה, כולם של קבוצת אנשים האמורה לעסוק בלוגיקה.


הדבר הראשון שלא הבנתי, הוא מדוע ריבוי עורכי הדין הוא בעיה כה גדולה. הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא שהריבוי מביא להורדה ברמה. הטענה הזו נשמעת הגיונית בדיוק כמו הטענה שאם בשנה מסוימת יש הרבה עגבניות, אז כל עגבנייה פחות טובה מעגבנייה הצומחת בשנת בצורת בה יש מעט. ההיגיון של שתי הטענות הוא בדיוק אותו ההיגיון. בשני המקרים מה שקובע את "איכות העגבנייה", אינו כמות העגבניות אלא תנאי הגידול. בדיוק כפי שהעגבנייה נהנית מאור שמש אינסופי, כך הסטודנט נהנה  מידע המתחלק ללא הגבלה (חומר באינטרנט או בספרייה). הדרך בה האיכות של שניהם תיפגע לא  תהיה אם יהיו יותר, אלא אם החומרים המשמשים לצמיחה: אור השמש/איכות המרצים, יהיו פגומים. החומרים האלה לא יושפעו מכמות הסטודנטים כמו שהם לא יושפעו מכמות העגבניות.


הטענה האמיתית היא ,ששנת הברכה ביבול המשפטנים תוזיל את המחיר. ברמה הפרטנית זו באמת בעיה לכל עורך דין שאינו יכול לאלץ את מרשהו לשלם מחירים גבוהים, אך ברמה הארצית זו אינה בהכרח בעיה. מחיר נמוך לעורך דין מגדיל את הנגישות של אזרחים מעוטי יכולת, ומחזק את יכולתם לקבל הגנה משפטית. מחיר נמוך לעורך דין מאפשר גם קבלת חוות דעת שנייה ושלישית ומניעה בעוד מועד של כשלים. באותם השנים בהם היו "יותר מדי עורכי דין", ראו כמה תביעות ייצוגיות הוגשו, כמה זכויות הוחזרו, וכמה צעדים פולשניים הוגבלו או נמנעו.


טענה נוספת שנשמעת לי תמוהה היא ההשוואה בין ישראל לגרמניה, וההצגה של המצב בישראל כהשתוללות חסרת אחריות. הרי ידוע שבגרמניה כדי לעסוק במשפטים צריך להיות דוקטור למשפטים, וכאן מספיק רק תואר ראשון. האם זה אומר בהכרח שהמערכת המשפטית בגרמניה טובה יותר? לאו דווקא! הרי בדיוק אותם דוקטורים למשפטים הקלו עם  אדולף היטלר לאחר ניסיון ההפיכה הכושל הראשון שלו, אותם דוקטורים למשפטים מצאו דרך חוקית להעניק לו אזרחות גרמנית, למרות שהיה בכלל אוסטרי, ואותם דוקטורים למשפטים, שמחו לעמוד בפינה ולתת לו לזרוק לפח את החוקה שהם עצמם כתבו. אם נשווה את מספר הדוקטורים למשפטים בישראל ובגרמניה, או מספר הדוקטורים למשפטים בין ישראל וצרפת, נגלה ש"חוסר האחריות" נמצא דווקא בצד השני ולא אצלנו.


באשר לסין, ההשוואה גם היא חסרת טעם. זאת משום שסין סובלת ממחסור במשפטנים. המחסור הזה מתקיים בה במשך שנים ארוכות – בעיקר על רקע הפריחה בתעשייה. המחסור שם כה חמור עד שלא רק עורכי דין, אלא שופטים מן המניין  ללא תואר אקדמי מאושרים במחוזות מרוחקים. האם למצב הזה אנו מייחלים בישראל?


מיהו הגורם שקבע שעודף בעורכי דין הוא מצב חירום? לדעתי מכל המקצועות עורך דין גרוע זהו המצב המסוכן פחות מכולם. בישראל ישנו עודף של רופאי שיניים... עקירה בלתי מוצדקת ואי אפשר להחזיר את השן חזרה. בישראל ישנה כמות עצומה של סטודנטים לפסיכולוגיה... האם יש לכם מושג כמה שנים לוקח לתקן נזק נפשי של טיפול לא ראוי? בישראל המספר הגדול בעולם של מהנדסים ביחס לאוכלוסיה. חשבתם פעם מהם הנזקים שיכול לגרום מהנדס בניין כושל? רמז: וורסאי, גשר המכבייה. מהנדס מכונות כושל? תחשבו על מעלית שהכבל שלה נקרע בקומות העליונות, או על עשרות אם לא מאות תאונות העבודה שמתרחשות בארץ. אני יכול לדבר גם על מהנדסי כימיה הגורמים לפיצוצים בגלל אכסון לא נכון של חומרים, או נזקים לנשימה. מהנדסי חשמל שגורמים לכשל ציוד חיוני במקרי חירום וכו' וכו'. כל הדברים הללו מתרחשים ללא יכולת ערעור או תיקון. אגב, למהנדסים אין לרוב סטאז'. דווקא במערכת המשפטית כל החלטה נבדקת והפיכה! מדוע אם כן, האינפלציה בעורכי דין מסוכנת יותר מהאינפלציה במהנדסים, רופאי שיניים, פסיכולוגים וכל השאר?

משום מה, אף אחד מהצדדים אינו מציע לצמצם את כמות המכללות, אלא רק "להאריך את המסלול". כנראה הסיבה לכך היא שהסטודנט למשפטים הוא מקור בל אכזב של כסף, שעליו הממשלה לא מוכנה לוותר, גם לא במחיר האיכות! קביעת תנאי סף גבוהים מעולם לא הייתה הוכחה לאיכות המתקבלים, אלא רק למצבם הכלכלי. מי שיכל, מימן לעצמו קורס פסיכומטרי ,שלקח לרוב יותר מפעם אחת, מורים פרטיים ושיפורים בבגרויות, ומי שלא יכל הסתפק במה שהיה לו והתפשר על מסלול הלימודים. כל עוד אפשר לבצע כל בחינה יותר מאשר פעם אחת, וכל פעם עולה כסף, סטטיסטית לכל היותר, אסור להשוות בין האוכלוסיות.


זה נכון שהרבה מעורכי הדין אינם עובדים במקצוע, אך זהו מצבם של רבים: פסיכולוגים, מורים, מהנדסים, רופאים... וכן, גם עורכי דין! זהו המחיר של פתיחת מדינת ישראל לסחר חיצוני. ההשכלה המשפטית תמיד הייתה האפשרות הטובה והיעילה ביותר להיחלצות מן העוני. אנשים משכבות מצוקה שהפכו לעורכי דין הפכו לנציגים בכנסת, ראשי ערים, לשגרירים ולשרים.  ההשכלה המשפטית היא גם הגנה מעולה כנגד שרירות לב של החזקים כנגד החלשים.  להקשות על בוגרי המשפטים משמעותו לסגור עוד שסתום בכור ההיתוך הישראלי שלנו... ומי יקבע האם השסתום הזה, לא יהיה הגורם לפיצוץ.

נכתב על ידי , 14/12/2009 11:17  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חסר מעש ב-14/1/2010 18:14
 



לדף הבא
דפים:  

78,361
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחסר מעש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חסר מעש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)