ארכיון דון קישוט:

כמה ימים טרם הבחירות, כתבתי פוסט על בנימין נתניהו. חלק מהקוראים גינו אותי על מתקפתי כנגד "המשיח החדש", אחרים בירכו אותי , אך אף אחד לא שם לב לנקודה שהעליתי והיא שהפוליטיקה שלנו הפכה להיות כזו שבלתי אפשרי להבחין בה בין האמת לשקר.

באחת התגובות ביקש ממני מגיב לעשות את אותו הדבר לאביגדור ליברמן.התלבטתי רבות. באותה התקופה ליברמן לא היה פופולארי כמו עתה, והציפיות היו שהעבודה תהיה המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. מה שהכריע לבסוף את הכף הייתה העובדה שהרגשתי שזה קל מדי לתקוף אותו, ושאם אעשה זאת, אתפס כבריון המתעלל בילד מפגר. לא רציתי שהסימפטיה תכריע את הכף לטובת ליברמן והעדפתי לשתוק.

כיום אני מיצר על כך. עם זכייתו של ליברמן בבחירות האמנתי שיצהיר שססמת הבחירות שלו: "בלי נאמנות אין אזרחות" הייתה גימיק ותו לא. אך כעת כשקראתי שהוא פועל במרץ ליישום עקרונותיו ושאפילו ח"כים בליכוד קיבלו את הרעיון שלו, ויכניסו את דרישת הנאמנות לחוק האזרחות הבנתי שהגיע הזמן לפוסט נוסף..

הבחירות הפכו את ליברמן למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. התואר המחייב הזה, שהיה בעבר נחלתם של מפלגות שלטון בלבד, הפך את ליברמן ל"עובדיה יוסף" החדש –כאשר על פי חלילו מרקדות כל מפלגות השלטון. כמו חברי ש"ס, שלא התביישו בעבר להצהיר שהתרת מצעד הגאווה גרמה לרעידות אדמה בישראל, רעיונותיו של אביגדור ליברמן קיצוניים לא פחות, אך היות והם נגזרים באריזה "חילונית", הם מתקבלים באהדה על ידי שאר האוכלוסייה.

לפעמים הרצון מתגבר על השכל הישר. כל כך הרבה אנשים שהקשיבו לליברמן לא חשבו על נאמנות או אזרחות, אלא על התסכולים שלהם עצמם. על המצוקה הכספית שלהם. כל סוכן מכירות ממוצע נוקט באסטרטגיה דומה: להעלות באוב תסכול קבור , לתת לו לבעבע בזמן השיחה, ואז להציע כבמטה קסם את הפתרון הרצוי . אפשר למצוא את זה בפרסומות לדיאטה, חומר מסיר אבנית ואפילו לנייר טואלט.

התעמולה של ליברמן לא הייתה שונה. היא החלה בהצגת בעיה: ציטוט של ח"כ ערבי שהוצא מהקשרו, תיאור שכר מנופח של ה”חוצפן”, הענקת זמן לצופה לבעבע, וברגע האחרון לפני שה"קונה" (בוחר) מתחיל לחזור לעשתונותיו, הנחתת חותמת ברעש אדיר ש “בלי נאמנות אין אזרחות!”. עם הזמן ותדירות השידורים, הצופה הפסיק לחשוב ולחפש בעצמו את הפתרון. זה היה קל יותר לחכות לחותמת המזככת. כשהיא בוששה לבוא היה קל יותר לדמיין אותה,. לחשוב עליה, ללחוש אותה, לומר אותה, ולצעוק אותה. הסיסמא: “בלי נאמנות אין אזרחות" הפכה מלחישה רפה על שפתותיהם של הישראליים לפתק בבחירות – ולאגרוף פוליטי.

מה שרוב האנשים היו רוצים בו, הוא שכל האזרחים יהיו נאמנים, וכל הנאמנים יהיו אזרחים. הדבר הזה משותף לכולנו: חילוניים, דתיים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים. הבעיה היא שכל אחד מאיתנו רואה את הנאמנות באופן שונה, ואם יציגו את האזרחות לא כזכות, אלא כפרס , גם שלילת הפרס תיתפס כמעשה לגיטימי. זה יהפוך לדרך מקובלת לעגל פינות, ובמדינה משוננת כמו שלנו, עם כל כך הרבה פינות הכל יתחיל להתפורר.

זכות חייבים להעניק, בפרס חייבים לזכות. הזכייה טומנת בחובה שלושה אלמנטים: מכשולים שופטים וקהל. כולם מונעים משיקולים לא ענייניים. בשיטה החדשה ההחלטה לגבי המכשולים והשופטים, תינתן לצד פוליטי בעל אינטרס לרצות את הקהל.

ליברמן הציג את הבעיה כבלתי פתירה, שזולת הפתרון שלו אי אפשר לשלול אזרחות מגורמים שליליים, אך זה לא נכון. כבר עתה אזרח ישראלי אינו חסין מפני שלילת אזרחותו. חוק לשלילת אזרחות קיים בארץ, והופעל כנגד אחד המחבלים שהוחלפו תמורת הגופות של רגב וגולדוואסר., כנגד האדם שעזר לחטוף את אלחנן טננבאום, וכנגד אוליגרך רוסי, על סמך דוחות מודיעין חסויים בלי שנערך משפט. אין ומעולם לא הייתה בעיה לשלול אזרחות מתושבים שסרחו. הבעיה הייתה שהתהליך היה קשה ומורכב.

"הקושי" וה"מורכבות" הזו, היא בעצם ההגנה שנותן החוק כנגד רדיפה פוליטית. ישראל ביתנו מעוניינת לסלק את ההגנות הללו, ולנקוט באסטרטגיה חדשה: מניעה מוקדמת. כל מי שרוצה לקבל אזרחות יצטרך להצהיר נאמנות למדינה, ולאחר שיעבור את הבדיקה או התחרות יקבל את האזרחות, אם יסרב להשתתף במשחק תישלל ממנו האזרחות והוא ינוטרל.

ליברמן מציע לדמיין את הישראלי המושלם, שנקרא לו ,לצורך הדיון, "הישראלי העליון", ועל פי התפיסה הזו לנסח הצהרת נאמנות שתבדוק פסיכולוגית אם המועמד תואם לתבנית. על הנשבע יהיה להצהיר שהוא מגנה את כל מי שהוא לא "הישראלי העליון", או לציית לאלה החושבים כך, ורק בתנאים האלה יקבל אזרחות, ויורשה להביע את דעתו.

במדינה כמו שלנו, כולם מאמינים שהם הישראלי העליון. האשכנזים,החילונים, המזרחיים והדתיים מאמינים כולם שהם הישראלי העליון – זה שמחזיק את האומה על הכתפיים. אף אחד מאלה, לא מוכן להרים מעלה את ראשו, ולשאול את עצמו את השאלה המתבקשת: אם הוא הישראלי העליון , אז מיהו הישראלי הנחות,התחתון. זוהי השאלת המפתח לכל הבעיה. כי כל אחד מאמין שהאחר הוא הישראלי התחתון, ולכן כל אדם שיאחז במושכות השלטון, ויהפוך לשר האחראי על הצהרת הנאמנות, יבנה אותה כך שתסנן את האחרים..

הכוח הזה, יהפוך את המשרד האחראי על הצהרת הנאמנות, למשרד המבוקש ביותר בכנסת. ראו על זה דרך עיניים של פוליטיקאי: אילו יכולתם דרך שינוי כמה מילים בהצהרת נאמנות, לשלול זכות הצבעה מכל מי שחושב אחרת, בלי לבזבז שקל אחד לא הייתם עושים זאת? במדינה כמו שלנו, שהדבר הראשון שעושה מנכ"ל חדש הוא עריפת ראשים , האם שינוי כמה מילים בהצהרה עמומה זו עליית מדרגה גבוהה מדי?

הדתיים,אם יקבלו את התפקיד ינסחו הצהרת נאמנות מלאה דת, אמונה בבורא עולם, ומחויבות למצוות. מי שיעקם את האף, ויסרב להישבע, יאבד אזרחות. מי שישבע אבל לא יקיים מצוות בעתיד יפר את שבועתו, ויהיה חשוף לביטול אזרחותו. החילוניים, אם יזכו בבחירות, יבקשו דבר הפוך, להפריד לחלוטין דת ומדינה, וידרשו מכל דתי להצהיר על כך שהוא רואה ביהדות ובמדינת ישראל ישויות נפרדות לחלוטין, וכל מי שלא יסכים , לא יקבל אזרחות, (גם לא תקציבים). אין איום חזק כמו שלילת אזרחות והפקרת אדם ,כדי לכופף גם את החזקים ביותר. זה כמו לנהל משא ומתן עם דינמיט בחדר.

הדרך היחידה לטפל בבעיה, תהיה לבטל את הצהרת האזרחות, דבר שאף מפלגה ששילמה מחיר גבוה עבור התפקיד לא תסכים לו, או לחלופין להפוך אותה לריקה מתוכן. עם הפיכתה לכזו היא תהייה למשקולת אדירה על מדינת ישראל, כשמטר של אנשים לא נאמנים, שנשבעו שבועה שאין בה ממש, יציפו אותנו בדרישות. כך יהפוך ליברמן את הצהרת הנאמנות שלו, לסערה היקרה ביותר שאי פעם בעבעה בכוס התה הפרובינציאלית שלנו.

הדרך להוכיח את נאמנות היא לא בהצהרות, שבועות או טקסים חצי פגניים. הדרך הטובה ביותר להוכיח נאמנות היא בקיום חוקים, תשלום מיסים, ובהתנגדות לגורמים עברייניים. זו דרך קלה יותר לבחון נאמנות. זו דרך קשה בהרבה לאזרח ומועילה בהרבה יותר למדינה.

ברצונו לתמצת את הדבר לפזמון קצרצר, מפגינים ליברמן צרות אופקים וחוסר נאמנות למדינה ,צרכיה ועתידה.לפיכך נראה לי שאת הססמה: “בלי נאמנות אין אזרחות" צריך בראש ובראשונה ליישם עליו!

דווקא היום, בגלל הבחירות, בחרתי לכתוב על משהו שונה. משהו שמנקר בי תקופה קצרה אך משמעותית. זה לא העניין עצמו, אלא מחול השדים שהתעורר סביבו: בניית מעון לראש הממשלה.

ממשלת ישראל החליטה, בימיה האחרונים, לבצע החלטה שערורייתית, ולהקצות סכום של 650 מליון לבניית מעון חדש לראש הממשלה. המעון אמור להיות בקריית הממשלה, ועתיד להיות מרשים ונוצץ, כמו ארמון. בנייתו אמורה להימשך עשר שנים לפחות, וכשתסתיים הבנייה אנו אמורים להצטרף למועדון המדינות בהם לראש הממשלה יש מעון רשמי: ארה"ב והבית הלבן, צרפת והשאנז-אליזה, ובריטניה ומס. 10 בדאונינג.

מה שיותר מעניין הוא התגובות שההחלטה הזו עוררה בציבור, בעיקר בזמן בחירות. רוב העם, 99% מהטוקבקים, יצאו במרץ כנגד ההחלטה. הם הגדירו אותה כשערוריה שאין כדוגמתה, שחיתות, ראוותנות, נהנתנות ועיוורות, בעיקר בתקופת משבר כלכלי כמו שלנו. כצפוי בזמנים כאלה, ההחלטה הזו התגלגלה למערכת הבחירות, והגיעה לשיאה כשהמועמד המוביל לראשות הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע קבל עם ועדה, שההחלטה הראשונה שהוא יעשה כראש ממשלה "תהיה לבטל את ההחלטה האווילית הזו". בנקודה זו לא יכולתי לסבול את מצעד הצביעות הזה והחלטתי להגיב.

לא באתי לערער את מנהגנו, או את אמונתנו. באתי לחשוף צביעות. הצביעות נאמרה בכמה מישורים. להלן ההסברים ששמעתי, ודעתי עליהם.

אסור לבזבז כסף בזמן של משבר:

זה התירוץ הנפוץ ביותר ששמעתי. זה גם התירוץ הטיפשי ביותר ששמעתי. המשבר הכלכלי שנוצר בעולם הוא לא משבר שנגרם מאסון טבע, מלחמה גרעינית או מגיפה עולמית. זהו אסון כלכלי שנוצר בבורסה אם תחשבו על זה באופן אחר, אין שום משבר עולמי. יש בנקים שמסרבים להלוות לעסקים קטנים משום שההשקעה בהם מסוכנת מדי. לשם כך גובשה חבילת סיוע כלכלית שדומה יותר לפרק בER. מזרימים לבנקים כסף באינפוזיה, עד שהם ירגישו בריאים וחזקים, ויוכלו להאמין בעסקים.זו דרך אחת לחשוב, בעיקר הדרך הכלכלית בה תומך ביבי.

דרך אחרת לפתור את הבעיה, היא לחזק את ביטחון הבנקים בדרך שונה, דרך שתעודד אותם להשקיע: פרוייקט ממשלתי ענק שלא יתבטל בפתאומיות. פרוייקט שיימשך שנים, שייצור משהו משמעותי, במקום "חבילת סיוע כלכלית לבנקים" שממנה נקבל מעט מאוד. הכסף ילך אלינו, לעובדים, לפועלים, למהנדסים, לנהגי משאיות התובלה, למזכירות, למפעלי המים, החשמל ובקיצור לכולנו. זוהי דרך לא פחות לגיטימית לטפל במשבר וישירה הרבה יותר – אם המשבר הוא אבטלה, הנה לפניכם מאגר שלם של משרות.

מלבד זאת, דווקא בזמן של משבר צריך לבזבז כסף. כי רק בזמן של משבר אפשר להשיג דברים בזול. בין אם זה עסק שפשט את הרגל, ומוכר את המלאי שלו בזול. עובדים מפוטרים שיהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, והנפט הוא 40 דולר לחבית ולא 120. הרי ברור שדיל טוב אפשר להשיג עכשיו, ולא כשהמשק ישגשג, והכלכלה תפרח, מחיר חומרי הגלם יעלה, לעובדים תהיינה אפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות והם יעמידו מחירים גבוהים. את הבגדים הזולים קונים בסוף עונה, והמשבר הוא "הסוף עונה" של הפרויקטים. קשה לי להבין איך אדם כמו ביבי שטוען שהוא "חזק בכלכלה" לא מבין את זה.

לא צריך את זה:

תירוץ מעט פחות נפוץ שאני שומע, הוא "למה צריך לבנות מעון חדש לראש הממשלה". התשובה שלי היא פשוטה:

בעוד שרוב מדינות העולם אוהבות לחיות בוודאות, למדינת ישראל ובעיקר לישראלים החיים בה, ישנו מנהג מעצבן של חשיבת דבר והיפוכו. אנו הצבא החזק בעולם, אבל אנחנו עדיין חיים כמו מדינה מסכנה מוקפת אויבים. אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל משלימים עם שחיתות של רפובליקת בננות. אנו אימפריה כלכלית, אבל עדיין רוצים שמנגנון השלטון שלנו יהיה כמו במדינת עולם שלישי. חשבתם לרגע איפה התכנסו בכירנו מאז ומעולם? במטבחון! אפילו לא מטבח, מטבחון!. וזה לא סתם אמירה. זה הגיע מהתקופה של גולדה מאיר, שבה שר הביטחון, ראש הממשלה, ושר החוץ, ישבו במטבחון של גולדה, ודנו בענייני היום כשגולדה בשלה להם.

הגיע הזמן שהישראלים יפתחו את האוזניים ויקשיבו: “הקמצן משלם פעמיים". אתם מכירים את הבדיחה על הקמצן שקבר את אבא שלו בחליפה שכורה, כי זה היה זול יותר. ואז כל החיים שלו שילם הרבה יותר? זה בדיוק הסיפור כאן. במשך שנים לא היה מנהיג שקבע את בבירור את מוסדות השלטון. בית ראש הממשלה בעבר, הוקם על אדמה חכורה מהכנסייה הנוצרית, ויאסר ערפאת ידע זאת, וכתגובה על הלחצים על סגירת האוריינט האוס, ניסה להפעיל לחץ על הקהילה הנוצרית בארץ, שלא להאריך את הסכם החכירה. תראו לכם את המבוכה אילו היה מצליח. תארו לכם מה היה קורה כשהיינו צריכים למצוא דיור חלופי במהירות, ללא תכנון,ומה היה המחיר. זה מה שקורה כשמסתפקים במה שיש ולא מביטים קדימה.

ראש הממשלה הוא לא אחד האדם. ראש הממשלה הוא אדם שמעירים אותו בלילה במקרי חירום. שהבית שלו הוא מקום טקסי, בו הוא מארח אנשים. ראש הממשלה צריך לגור קרוב ככל האפשר לממשלה, לא רק לטובתו, אלא לטובתנו. שלא יחסמו לנו רחובות במקרי חירום. שיהיה מקום מסודר להפגין מולו, בלי להפריע לאחרים, בלי שיסגור את התריסים (אפשר לסדר את זה עם ארכיטקט טוב שמבין באקוסטיקה). במעון רשמי ניתן לאבטח את ראש הממשלה טוב יותר, בלי להפריע לדיירים מסביב. אפשר שהצוות והעוזרים יהיו סביבו 24 שעות ביממה. בקיצור אין אדם הגיוני שיכול לחשוב שלא צריך מעון ראוי לראש הממשלה. מי שאומר את זה מודאג בגלל הכסף, ואותו אני מפנה לסעיף הקודם.

את הכסף מהפרוייקט אפשר להפנות לאפיקים אחרים:

נו באמת, יש כאלה שמאמינים לזה? הפרוייקט עולה 650 מליון . למדינת ישראל עד לא מזמן היה עודף תקציב של 10 מליארד, יותר מפי 10. מה אתם חושבים שהיא עשתה עם הכסף? עזרה לעניים? לא גבירותיי ורבותיי, עם הכסף היא הורידה את המע"מ, ונתנה הקלות מס לעשירים. אני בטוח שכולכם שמחתם שמעכשיו קיבלתם עוד חצי אחוז זיכוי במס ערך מוסף: מי שהרוויח שכר מינימום קיבל 35 שקלים שלמים למשכורת וחגג במסיבה פרועה לכבוד "ההון”. מי שהרוויח שכר ממוצע במשק קיבל לא אחד, לא שניים, אפילו לא שלושה, אלא שמונים שקלים!! והתפרע על פלאפל כל חודש. כמובן שהעשירים קיבלו יותר, הרבה יותר, אבל היי! מגיע למסכנים האלה. ואם זה המקום שאליו הלכו 10 מליארד שקלים כשלא היינו במשבר והיו עניים לרוב. לאיפה אתם חושבים שילכו 650 מליון כשאנו כן במשבר? לתוכנית הבראה כמובן. מהי תוכנית ההבראה: סיוע לעשירים, ואולי בעתיד זה יחלחל גם אלינו, כמו שחלחל עד עכשיו.

האנשים בממשלה דואגים רק לעצמם:

זה נכון אבל מה הקשר בין מחט לתחת? הרי ברור מאליו שציפי לבני לא תהיה ראש ממשלה. כמו שגם ברור שהמעון יושלם רק בעוד 10 שנים, אם ייבנה. מישהו יודע מי יהיה אז ראש ממשלה? הרבה יותר כסף מתבזבז על דירת שרד ומזכירה לכל ראש ממשלה ונשיא, לכל ימי חייו. כן אפילו לקצב, למרות שהודה.

בניגוד לאלה, את המעון החדש ראש הממשלה לא ייקח אתו. הוא יפנה אותו מיד לראש הממשלה החדש. הוא יהיה בשימוש 100% מהזמן ע"י ראשי ממשלה פעילים.

זה מחטף שנוגד את הדמוקרטיה:

כן, זה מחטף. אבל זה לא נוגד את הדמוקרטיה, להפך. אחד הדברים הבעייתיים בדמוקרטיה הוא שצריך לשמור על אחוזי פופולריות מסוימים, ולפיכך נעשות החלטות פופוליסטיות, רק כדי לרצות את הבוחרים, והרבה החלטות לא פופולריות נדחות מהסיבה הזו. הדבר הזה פוגם בתפקוד התקין של המדינה, משום שברור מאליו שצריכות להתבצע החלטות לא פופולריות מסוימות.

אז מבחינה דמוקרטית ישנו ראש ממשלה, שנבחר אבל לא מתמודד, שאין לו בעיות פופולריות, והוא החליט להקצות משאבים למטרה הכרחית לדעתו. מצד שני ישנו ראש אופוזיציה,שעדיין לא נבחר, שיש לו בעיות פופולריות, והחליט לבטל פרויקט חשוב, רק למען אהבת הציבור, ועדיין לא הסביר לאן ילך הכסף שיחסך. מה אתם חושבים יותר דמוקרטי?

אלה הם התירוצים ששמעתי עד עכשיו. מי שרוצה להתווכח איתי... אז לתגובות! אם תהיינה תגובות טובות אני אוסיף אותם לפוסט הזה בהמשך.