כולם עוזבים אותי.. אחד אחרי השני... עוזבים
קודם אמא... שכל לילה מאז שהייתי קטנה הבטיחה שתשמור עליי... ואמרה שהיא רואה את הדלת של החדר שלי מהמיטה שלה ואף אחד לא יכנס... כבר לא מסתכלת על הדלת כשאני הולכת לישון...
אחר כך הוא... שהכי סמכתי עליו בעולם! הוא ידע עליי הכל והוא קרא אותי כמו ספר... הוא פשוט הכיר אותי הכי טוב בעולם...
הוא שאהבתי הכי בעולם!
אחר כך פירקו לי את הצוות.. הצוות הכי טוב שהיה בעולם! זה שבהתחלה בכלל לא הסתדרו אחד עם השני ורצו לעזוב.. ובסוף בכו כשאמרו להם שהם מתפרקים....
ועכשיו גם החברות שלי עוזבות אותי... אני אפילו לא יודעת למה.. אבל אני מרגישה כל כך לבד! הם פשוט לא מדברות איתי מאיזו סיבה...
אלה שהיינו אותו הדבר אותו הסוג... עשינו הכל יחד...
ועכשיו נשארתי לבד