אני מרגישה שהשתניתי.
אנלא כמו פעם.
פעם היתי שמחה ואופטימית, צוחקת מהכל מרוצה מהכל.
לא בוכה, לא דיכאונית, בקושי עצובה.
מי שמכיר אותי כבר יותר משנה.
יודע שבאמת פעם הייתי ככה
לא שמה על אפחד, לא נפגעת מאפחד,
לא מקשיבה לאפחד לא מתיחסת לאפחד.
חייה את החיים שלי בשקט.
והיום?הכל כל כך שונה.
אני מוצאת את עצמי לא מרוצה מכלום
מקנאה בכולם.
רוצה מלא דברים
לא מעריכה את מה שיש לי
לא מבינה מה הולך פה בכלל
לא מודעת לכלום
לא מבינה כלום
מה נסגר איתי?