only You and Me

סוף שבוע סוער.

האמת שהבלוג איבד מהמשמעות שלו.

אבל את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לבן אדם שבאמת בזכותו אני עדין בחיים.

ששומר עלי מכל דבר רע.

ועושה הכל בשביל חיוך מסכן ממני.

שמשקיע את הזמן שלו בי, ותומך בי וסופג את כל הצרות שלי.

שלא דורש כלום בחזרה..

שבאמת איכפת לו ממני.

ונדירים הם האנשים כמוהו, ואני מרגישה באמת מיוחדת כשאני יודעת שהוא חלק ממעגל החברים הקרובים שלי.

ואני יודעת שמגיע לו יותר.

ואני לא מעריכה אותו מספיק.

ושתודה כמו בכל הפעמים שאני אומרת, זה לא מספיק..

והלוואי וידעתי איך להחזיר לו על כל הזמן שהוא מקדיש לי, ועל כל הדאגה שלו ועל היחס המדהים שלו.

מצחיק אותי הדבר שהכרנו בגלל רוק"צ לפני 5 שנים, בגלל כרטיס מסכן..

ועד היום אנחנו בקשר שכזה.

וגם כשאני לפעמים מאבדת את הרצון לדבר, אתה לעולם לא נעלם.

כי באמת שאתה מדהים ונדירים הם האנשים כמוך.

תודה על הכל.