לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

only You and Me


בלי יותר מדי סיפורים..פשוט אני.דורה.

כינוי:  דורה.

בת: 32

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2012

ומה עכשיו?


אני נמצאת במין חוסר ודאות.

חוסר כוח.

 

כרגע התוודאתי לזה שאחת המדריכות שלי עוזבת את הדרכת הגרעין.

היא נמצאת בנקודה בחיים שלה שמלאה בשאלות והגרעין זה רק מועקה.

 

לא - אין בזה דבר רע. כי אני רוצה שיהיה לה טוב ואם המעגל הגרעיני הוא מועקה כרגע אז עדיף שלא.

אבל.. מה עושים כשדמות כ"כ משמעותית בחיים שלך, בתקופה הקשה הזאת עוזבת ככה?

 

בא לי לצעוק עליה ולהתעצבן עליה ..

ומצד שני? 

מצד שני אני לא מסוגלת לעשות את זה, כי אני יודעת כמה ההחלטה הזאת קשה לה.

קיוויתי כשכההודעה שאחת מהן עוזבת אז לא תבוא ממנה אלא מהשניה.

כי אליה אני פחות מחוברת, איתה אין לי כזה הרבה שיחות וגם השיחות שקיימות הן לא נעימות.

היא לא בנאדם פחות טוב או מדריכה גרועה.

היא תותחית, היא שפיצית אבל אני לא מצליחה להפתח אליה כ"כ.

 

קבלתי סטירה שהיא הודיעה שהיא עוזבת ואני כ"כ מבינה את הלמה שלה.

היא עשתה את זה בדרך היפה ביותר, שיחה אישית כי היא יודעת את הקשר שלי איתה.

 

היא אמרה שהיא לא תעלם ופשוט הליווי עכשיו לא יהיה במגעל הגרעיני אלה יהיה אינטימי, ביני לבינה בלי עוד אנשים.

ועם כל אחד אינטימיות שכזאת.

כל מי שירצה ויבקש רק.

 

אבל עוד לא הספקתי למצות את היותה מדריכה שלי.

 

כשאמרו לי שמדריך משמעותי הוא לא ה"חבר הטוב" אלא זה שמדריך אותך, זה שמלווה אותך בדברים ולא בא להיות חבר שלך.

כן במקום מסויים "מעלייך" אז צחקתי.

כל המדריכים שהכרתי שהיו משמעותיים לי ועד היום כאלה הם החברים הטובים שלי.

 

ועכשיו, עכשיו זה אחרת.

אף פעם לא היינו חברות טובות, היא הדריכה אותה. 

היא ליוותה אותי בדברים הכי קשים שעברתי ועדין עושה את זה.

והיא הבטיחה שלא תעלם, כי אי אפשר לנתק את עצמך מחיים שכאלה כשאתה ממשיך לחיות אותם.

 

יש לי כ"כ הרבה עוד מה לומר לה ואני יודעת שהיא עם אפס כוחות כרגע ואני מחכה לשניה שיהיו לה מעט כוחות רק כדי לחזק אותה.

כדי להגיד לה שהצעד שהיא עשתה הוא בסדר ואין בו כל דבר רע.

שהגיע הזמן שאחרי שהיא דאגה ל15 אנשים על בסיס יומיומי הגיע הזמן שהיא תדאג לעצמה.

וזה רק הגרעין.

יש לה עוד את כל שאר החניכים בתנועה, הגרעין שלה..

 

הלוואי והיא לא היתה מוותרת על ההדרכה והיה לזה פיתרון אחר.

אבל אולי זאת הדלת שלי לקשר טוב עם המדריכה השניה.

לראות גם אותה כדמות משמעותית ולא כמישהי שבאה להעביר פעולה וללכת.

 

אולי זה לטובה, אחרי הכל.. היא עדין כאן.

עדין חלק מהחיים שלי.

חלק גדול מהחיים שלי.

 

 

כדי שאלך לישון.

עוד יום ארוך צפוי מחר..

 

שיהיה לכולם לילה טוב..

נכתב על ידי דורה. , 26/3/2012 00:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



13,486
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , תחביבים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדורה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דורה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)