יש רגעים שאתם לא יודעים בעצם מה נסגר איתכם
אבל אתם מחייכים, כדי לתת לאחרים לחוש שהכל טוב איתכם ומנסים להאמין שבאמת הכל טוב איתכם
או שאולי זה בעצם מה שיגרום לדברים להסתדר.
אבל אז כשהמזל מגיע לתמונה הוא לא באמת מאיר פנים אלינו, או לפחות לחלקנו, תלוי באיזה עולם אתה חי.
אם אתם חיים בעולם שלי כנראה שלא הכי הולך לכם ומרפי, הוא החבר הכי טוב שלכם.
אין לכם מזל, אתם תמיד באים בגישה אופטימית וחוזרים עם חצי חיוך מבואס הבייתה של ציפיתי שהפעם זה יהיה שונה.
כנראה שהציפיות שלי גבוהות מדי למה שאני מתכננת לעצמי בחיים או שהחיים שלי גרועים כ"כ בכדי שיהיו לי בכלל ציפיות.
העניינים משתפרים מרגע לרגע נותנים לי תחושה של כאילו סוף סוף אני נכנסת ל.."חיים האמיתיים" ששם יש רגעים עצובים
אבל מעטים ורגעי אושר גדולים מבדרכ.
אני כבר שנים חושבת על שינוי, אבל אף פעם לא באמת דואגת לעשות אותו.
עוד 4 חודשים הוא סוף סוף יעשה לבד. אני כל כך שמחה אבל הפחד גדול יותר.
משנה מקום משנה מזל? הייתכן?
אולי סוף סוף אני יכיר חבר טוב חדש ומרפי ישאר בפינה, ואני יקום עם סיבה להתעורר בבוקר וילך לישון עם חיוך בלילה?
ואני יחייך בלי הפסקה כי אני ידע שטוב לי ולא כדי לתת לאחרים להרגיש שהכל בסדר איתי?
אולי אני ימצא את הסביבה המתאימה בשבילי סוף סוף ולא יצטרך להתאים את עצמי כל הזמן לסביבה בה אני נמצאת?
טוב לי מיום ליום.. אני מקווה שזה ימשיך להשתפר.. אני מקווה שימשיך להיות בסדר :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
