אז הדברים הסתדרו, כמו שחשבתי שיהיה. לפעמים אני עוצרת רגע וחושבת על המצב הכללי שלי לאותו רגע ומשו נראלי לא במקום, למרות שההרגשה טובה...כן, התקרבנו שוב, אבל לא יודעת אם זה כמו פעם. המרחק בינינו לא מסתדר לי, כאילו שתוכנן מראש שנישאר לנצח.
החיבור הפתאומי להרבה אנשים שכ"כ לא קשורים אחד לשני מפתיע אותי לטובה, כי פעם לא הייתי ככה...קיטלגתי אנשים לא יודעת אפילו על פי מה, זה כאילו שאם תפתח קצת, הם יפתחו אליך חזרה ויפה כמה שהכל בחיים בא בסיבובים...
תקופה מצויינת סה"כ, בלי יותר מידי פירוט (:
אמונות טפלות מתגשמות כי אנחנו בוחרים להאמין בהם...עכשיו תהפכו את זה ותאמינו בדברים שאתם רוצים ובעצמכם יותר מאשר בחרא הזה...ותתפלא...זה יקרה!
מכירים את זה שאתם רוצים, מתים לעשות משו אבל עוצרים את עצמכם?! מי כמוני יודעת...אבל הבנתי שלפעמים צריך להשאיר ת'אגו סגור בבית וללכת על מה שרוצים בלי לחשוב "הם יחשבו בלה בלה בלה ויעשו כך כך" . כי בחייאת אנשים תחשבו שאותה דקה, שנייה, יום, רגע לא יחזרו. חיים רק פעם אחת! כי המקסימום שתקבלו זה "לא" וזהו. והעולם לא יקרוס...ושיחשבו מה שבא להם.
זאת המלחמה הנצחית בין הלב להגיון והשכל.
התמכרתי לסדרה גוסיפ גירל...התחברתי לדמות הראשית, אהבתי איך שהיא חזרה להתמודד עם התדמית שלה של פעם ופשוט לא שמה על הדיבורים והרכילות...יצאה עם מי שבאמת רצתה למרות שאנשים לא ציפו לדבר כזה ממנה...ראתה ת'טוב באנשים והייתה אמיתית יותר מכולם ביחד שם. לאדעת אני אישית ממש התחברתי. אפשר ללמוד ממנה...עזבו גם שנייט נראה ממש ממש טוב והסצנה שלו ושל בלייר בטירה נחרטה לי בראש יחד עם השיר של ניו רפאבליק ##!@
סה"כ תקופה מצויינת (:
מצד אחד כן מצד שני לא, לא נעים? אין לא נעים. רוצה אבל מצד שני אולי בכל זאת לא? ומה יקרה אם כן...איך להתנהג...
אני מנסה ללכת עם ההרגשה "תשמעי זאת דעתי, אבל תעשי מה שאת מרגישה לנכון..."
עזבו אותי באמשלכם...לא משנה לי כבר...
[כל עוד אני לא מרגישה הרבה...] עדיין...
הכל לטובה (:
לילה פגזי לכם 3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
