השבוע הזה גרם לי להתעצבן על המון דברים,

כעסתי כ"כ..לא יודעת מהי הסיבה העיקרית.

כל דבר שזז הכעיס אותי,

מזלכם שלא הייתם בסביבה? תהיו בטוחים בזה.

עניין הלימודים תופס מקום ענק בלוח הזמנים שלי,

אולי זה מה שמכעיס אותי כ"כ.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מפונקת בכיתה ט' שמרחמת על עצמה בגלל עומס.

טוב כן, אבל לא בעניין רציני.

כיתה ט' זה כבר לא צחוק, צריך להשקיע, אבל הלחץ מטריף אותי לפעמים.

בכל מקרה, כן, אמא הביאה לי דף שמראה מה הדרישות לתיכון,

נשארתי בפה פעור, אני לא יודעת אם אני אצליח לעבור את זה..

אני יודעת מה הרמה שלי, ואני לא סתם ילדה טיפשה שלא אכפת לה מההצלחה,

אבל אני דואגת ויש מקום לזה, אני לא יודעת אם אני אוכל להצליח

כל עוד רוויטל מלמדת אותי ואני גם לא יודעת אם זה הולך להשתנות.

אני פשוט מקווה מאוד [גם בשביל רוויטל אחרת אני עושה לה מלחמה] שבמחצית הזו אני אעבור את ה85.

התחלתי ללמוד רצוף עם אמא, קשה :|

אז מה נשאר לעשות? לאחל לי בהצלחה עד ל-01/11/06.

Good-Bye My Love.

נראה אותך עוד כמה חודשים טובים של קור [?]