בוץ עמוק

הוא נולד אי שם בצפון איטליה, לא רחוק מונציה, בעיירה קטנה בשם קונליאנו.

כבר מגיל צעיר החל להתעניין בכדורגל, ושיחק בחצר האחורית עם חבריו, נלסו ופיירפאולו.

בגיל העשרה שיחק בקבוצת הנערים המקומית - סאן ונדמיאנו. מאוחר יותר, כשהיה בן 13, עזב את הבית ועבר לפאדובה, שם הצטרף לקבוצת הנוער המקומית.

בפאדובה הוא שיחק במשך 2 עונות בליגה השניה, וכבש שער אחד ב-14 משחקים.

בגיל 18, קיבל הצעות מיובנטוס וממילאן - ובחר בזברות מטורינו, שאותן אהד מילדותו.

הוא שיחק מעט בקבוצת הנוער של יובנטוס, וערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הראשונה ב-12/9/1993, 1-1 מול פוג'יה. במשחק הבא שלו, מול רג'ינה, כבש את שער הבכורה שלו בליגה.

בעונת 1994/95, ביסס את מעמדו בהרכב, וכבש 8 שערים ב-29 משחקים, והגברת הזקנה זכתה באליפות ראשונה מזה 8 שנים.

כשהיה בן 22, התגייס לצבא האיטלקי, שם שיחק כדורגל, מה שלא היווה בעיה גדולה מבחינתו.

בעונת 1996/97, כבש את שער הניצחון של יובנטוס מול ריבר פלייט בגביע טויוטה.

בעונה שלאחר מכן, זכה בתואר השחקן האיטלקי הטוב ביותר ע"י ארגון השחקנים.

למרות שמעולם לא תופקד כחלוץ מטרה, אלא רק כקשר התקפי או באגף, הצליח לכבוש 108 שערי ליגה ב-268 משחקים, זאת עד סוף עונת 2003/04. לסטטיסטיקה זו הוסיף גם 11 שערים בגביע האיטלקי, ו-38 שערים במסגרת אירופית, מה שהקנה לו זמנית את תואר מלך השערים של ליגת האלופות בכל הזמנים.

בצד התארים הקבוצתיים בהם זכה, ניתן למצוא 5 אליפויות איטליה ב-11 עונות בליגה הבכירה, גביע איטלקי, גביע אלופות (+3 הפסדים בגמר), גביע אופ"א, סופר-קאפ אירופי, 4 סופר-קאפ איטלקים וגביע ביניבשתי אחד.

והיום, היום הוא כבר לא ילד. אלסנדרו דל-פיירו, יקיר הבלוג, חוגג 30. מזל טוב!