הרגו אותי, שני אלה:
לכבוד אברהם פורז
מכובדי,
כמות הסרטים והתוכניות שמצטברות אצלי לצפיה גדלה מדי יום. בשביל שאספיק למצוא את הכל, לצפות בהכל, וגם לעשות את הדברים שיש בחיים מסביב [אנשים יקראו לזה "עבודה", "שינה", "אכילה", "חברים", או אצלי - לכתוב על הדברים שאני צופה בהם פה בבלוג], אבקשך להאריך את היממה בעוד שעתיים.
אהוד קינן,
אזרח ללא זמן.
1.אהוד יקר,
אני נמצא כעת במגעים עם הרשות הפלשתינית, במסגרתם מתגבשת עסקת חבילה לפיה ישוחרר מרואן ברגותי, ובתמורה תתרום לנו הרשות שלוש שעות מ-24 השעות שלה (יש גורמים בשמאל שיגרסו שלרשות מגיעות שעות נוספות, כיוון שחלק מהשעות נכבשו בידי ישראל במלחמת ששת הימים, ואני מתייעץ באדיקות עם המחלקה המשפטית במשרדי בכדי למנוע פיצוץ השיחות בגין קטנות שכאלה).
בברכה,
פורז אברהם, change (יש סניפים שלנו בכל מקום. מחליפים גם רובלים).
2. אהוד היקר,
אם אתה מוסיף עוד שעתיים אני יורה בך.
בברכה,
ג’ק באואר.