בוץ עמוק

אי לכך, ניתן לסכם את העונה כבר עכשיו (בעיקר אחרי שראיתי את דלפיירו מבקיע שער בגודל אמיתי), ולחכות לעונה הבאה, שבתקווה - תניב יותר משחקים ותהיה איכותית יותר.

1) מכבי ת"א 0 - 1 באיירן מינכן

המשחק שפתח את העונה שלי, כשבאיירן מינכן, אחת מקבוצות הפאר האירופאיות הגדולות ביותר, הגיעה לביקור אצלנו ברמת גן. היה מאכזב, עם שער אחד בלבד (וגם זה בפנדל), מה גם - שאחר כך התברר כי השער הזה (ביחד עם דלפיירו) השאיר את מכבי ת"א בבית ושלח את אייאקס לסיבוב ניחומים בגביע אופ"א.

2) מכבי חיפה 1 - 0 דניפרו דניפרופטרובסק

המשחק השני של העונה, שהיה אפילו גרוע מקודמו. למעשה, לא רק שנאלצתי לסבול שני משחקי 1-0 בתוך יומיים, אלא שגם הייתי צריך לנסוע עד לבלומפילד בשביל זה. בכל מקרה, הטרחתי את עצמי למשחק הזה רק מכיוון שהיריבה הייתה אוקראינית ותו לא. באמת שראיתי בחיים שלי משחקים טובים מזה. האירוניה שבדבר, היא שאת היריבה האוקראינית כבר ראיתי בעבר, בעוד את חיפה ראיתי בפעם הראשונה.

(הכרטיס מאוקראינה. למצולם יש, ועוד איך, קשר לכתבה. וגם ניתן ללחוץ בשביל הגדלה).

3) בני סכנין 1 - 5 ניוקאסל

לא האמנתי שאגיע למצב הזה, אבל המשחק שעל הנייר נראה הכי גרוע, הניב הכי הרבה תוצאות. סכנין הגיעה למשחק אחרי הפסד 2-0 בחוץ, ואחרי ביצועים מרשימים למדי בסיבוב הקודם, התקווה הייתה שהם יעשו משהו פנומנלי בבית. הדבר הפנומנלי היחיד במגרש היה אלן שירר, שכבש שלושער. לבטח מדובר באחד החלוצים הטובים שראיתי בחיים שלי, מיד אחרי דלפיירו .

4) ישראל 2 - 2 שוויץ

עוד משחק שהפתיע אותי לטובה העונה. ציפיתי לתיקו 0, או לכל היותר 1-0 קטן, אבל בניון, וונלאנטן, ועוד בחור שוויצרי שאני לא זוכר את זהותו, הביאו 4 שערים, והקבוצות נפרדו עם נקודה אחת כל אחת. זה כנראה היה המשחק המהנה ביותר העונה, גם כי האיצטדיון היה כמעט מלא (95%, או משהו קרוב לזה) והאווירה הייתה נפלאה. רק חבל שמאיה בוסקילה הרסה הכל. באמת, לא מצאתם מישהו יותר טוב להופעה לפני המשחק?

5) מכבי ת"א 2 - 1 אייאקס אמסטרדם

המשחק הטוב ביותר של מכבי ת"א העונה בליגת האלופות (אולי חוץ ממשחק החוץ מול סלוניקי, אם כי התוצאה הטכנית זהה), ולמרבה האירוניה, דווקא מול אייאקס. בתסריט פרו-יהודי, מכבי ואייאקס היו עולות הלאה, שולחות את יובה לאופ"א, ואת הגרמנים חזרה הביתה. למעשה, יש לנו פה רעיון לסרט. יהודים, גרמנים, משת"פים איטלקים ואנה פרנק אחת. מה עוד צריך? אה, כן - כדורגל.

6) מכבי ת"א 1 - 1 יובנטוס

המשחק האחרון של העונה מבחינתי, ואיזה משחק. אי אפשר להגיד שהייתה רמת כדורגל סופר-מיוחדת, אבל בשביל קבוצת הבונקר הישראלי, מול קבוצה איטלקית (כלומר - בונקר איטלקי), שני שערים זה בכלל לא רע. וכשמדובר כאן על שער של דלפיירו, אז זה טוב פי כמה. רק חבל שקאפלו העדיף לא להעלות את זלטאן, זמברוטה ובופון בהרכב הפותח. אז היינו מפרקים את המכבים לחתיכות.

בסך הכל, 17 שערים ב-6 משחקים, שעלו לי ביחד 350 ש"ח (שלושת המשחקים של מכבי ת"א ב-220 ש"ח, מחיר רשמי), או בממוצע: 58 ש"ח למשחק, בשביל 3 שערים בקירוב. לא רע בכלל, לטעמי.

לסיום, קטע קטן מהחוברת שחולקה לפני המשחק מול באיירן מינכן, ב-15/09/04 (ניתן ללחוץ להגדלה):