כפי שניתן היה לשים לב, ספגתי לא מעט ביקורת לגבי הבחירה של סגירת רדיו 88 FM כנושא החם, והעדפתו על פני ציון יום הזיכרון ה-10 להירצחו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. פוסט הסבר, מוגש בזאת לכל המבקרים:
עבור חלקנו, הקטן אך המשמעותי, תחנת הרדיו הנ"ל היא פיסת חיים יומיומית, משהו שאפשר להשוות בקלות לערוץ 2 או 10 עבור אחרים. נכון, רוב הציבור אינו מודע לתחנה ואינו מאזין לה, אבל בסופו של דבר, יש להתחשב גם במי שנמנה על מאזיניה.
את יצחק רבין שום דבר כבר לא יחזיר. לא תפילות, לא בקשות ובטח לא הפוסטים שלנו בישראבלוג. מה גם שליום השנה העשירי אין משמעות חזקה יותר מיום השנה התשיעי או האחד-עשר. הוא אינו מעצים את הכאב, התחושות, הרגשות או המשמעות של הרצח, אלא בסך הכל מהווה הפיכה של יום זיכרון "עגול" ליום זיכרון "מיוחד במינו". מי שרוצה לעשות חשבון נפש עם עצמו ועם המדינה - יכול ומן הראוי שיעשה זאת בכל יום ויומו, ולא אחת לשנה. את חשבון הנפש נוכל לערוך גם בשנה הבאה, למי שבכל זאת מתעקש על יום זיכרון המוקדש לכך.
עניין תחנת הרדיו, לעומת זאת, דחוף קצת יותר. בעוד שימי זיכרון ילכו ויבואו, ההפגנה הזו תתקיים פעם אחת בלבד, וכדאי להעלות קצת את המודעות לעניין, לפני שנאבד תחנת רדיו שחלקנו אוהבים. לכן אני קורא לכל מי שמתעניין ולו מעט ברדיו, להתייצב בכיכר רבין (מי שירצה, יהפוך זאת לעצרת כפולה) ולהפגין למען השארת התחנה באוויר.
מעבר לזה, בהיות רצח רבין מאורע פוליטי ישראלי פנימי, ראוי יותר לציינו לפי התאריך העברי - כך הוא מסומן בלוחות השנה הישראלים וזה תאריכו הרשמי, וכך יצוין גם בנושא החם בישראבלוג - ב-י"ב חשון, או ה-14.11.05, למי שמעדיף כך.
לסיום, אציין שאני לא נמנה על מאזיני תחנת 88 FM, שלא תטענו שאני משוחד או לא אובייקטיבי. אם עדיין לא מקובל עליכם העניין הזה, אתם מוזמנים לפנות במייל אליי, אל יריב או לשגרירות בורקינה-פאסו בארה"ב, אם זה מה שיעשה לכם טוב. תשובה מובטחת במייל שלי, לכל הפחות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
