בימים האלו משודרת בטלוויזיה פרסומת של אחת מהחברות המתעסקות בהכנה לפסיכומטרי - בה מתראיין אחד מתלמידיה שקיבל 771 בפסיכומטרי, לאחר קורס אישי. הכל טוב ויפה, ואפשר אפילו לומר שאלפי השקלים שהקורס עלה להורים שלו שווים את הציון. השאלה היא, למה זה טוב? אותו הבחור שקיבל 771 - בלי קשר לציון המרשים - בכל זאת מחזיק במוח של ציפור במקרה הטוב ושל מק'רויאל במקרה הפחות טוב*. גם אם יתקבל לפקולטות היוקרתיות ביותר בישראל, הוא עדיין לא יוכל להשתלב בלימודים. פסיכומטרי גבוה זה הישג שאין לזלזל בו, אבל אם אין כלום בראש - מה הטעם בהשקעת אלפי השקלים עבור לימודים שלא יניבו פרי, שכן אותו האדם לא יוכל להתמודד איתם?
הפסיכומטרי בגדול הוא רעיון טוב, אבל השיטה בה המבחן נעשה לא מעשית, כמו כל שיטת החינוך בארץ. בסופו של דבר, יכול כל אדם לגשת לבגרות במתמטיקה, לדוגמה, לאחר שלמד במשך חודש בצורה אינטנסיבית עם מורה פרטי, ואפילו להוציא ציון יפה מאוד. יומיים אחרי הבגרות הוא כבר לא יזכור איך פותרים משוואה ריבועית, אבל העיקר שאת הבגרות שלו הוא עשה. בדיוק כך יכול להגיע אדם לפסיכומטרי לאחר שחרש כמה חודשים על החומר ולמד 3,000 מילים בעברית שגם עגנון וביאליק לא היו מעזים להעלות על הכתב. בדרכים כאלו מתקבלים לאוניברסיטאות אנשים שמפחיד לחשוב על כך שיום אחד הם יהיו אלו שיטפלו בילדים שלנו בבית החולים, חס וחלילה.
כך נוצר מצב שבו אנשים משכילים יותר נאלצים להוציא אלפי שקלים על הקורס גם הם, מכיוון שפתאום הפסיכומטרי, ממבחן של בדיקת ידע, אינטיליגנציה וחשיבה, הפך למבחן מבוסס-למידה, כמו הבגרויות בהיסטוריה או תנ"ך, למשל. ומי מרוויח? החברות המתפלשות בבוץ הפסיכומטרי (קידום, יואל גבע, לחמן ועוד) והמוסד שאחראי על הפסיכומטרי, כמובן - כי הדבר היחיד שיותר טוב מאדם שמשלם 400 ש"ח לבחינה הוא אדם שמשלם 400 ש"ח נוספים לבחינה חוזרת.
גילוי נאות: כותב הבלוג ניגש לפסיכומטרי ב-01.01.06, ולא - הוא לא מתכוון לשבת ולחרוש.
* יכול להיות שהבחור ההוא, ספציפית, דווקא לא טיפש. אבל הנקודה ברורה.
(הנושא החם עובר שדרוגים בימים אלו, ולכן הוא לא פעיל. לא צריך לבוא לצעוק)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
