אתונה – תחבורה
העיר אתונה מתהדרת במספר אפשרויות תחבורה ותנועה שלא היו מביישות שום עיר גדולה בעולם [ובטח שלא בישראל]. בין השאר אפשר למצוא אוטובוסים רגילים, חשמליות, רכבת תחתית, מוניות ועוד.
למען הסדר הטוב, לא אתחיל לערבב ביניהם, אלא אפרט בקצרה [עד כמה שאפשר] על כל אחת מהמערכות האלו:
מוניות – המוניות באתונה לא שונות בהרבה מישראל, פרט לעובדה שהן צבועות בצהוב א-לה ניו יורק.
מחיר הנסיעה סביר בהחלט, ונמוך במעט מזה שבישראל. נהגי המוניות עצמם אדיבים ונחמדים, ולא מטרידים אותך בזמן הנסיעה. הבעיה היחידה איתם – היא שהרבה פעמים נהגי המוניות לא דוברים אנגלית, וקשה מאוד לתקשר איתם [למרות שנתקלתי גם באחד שדיבר גרמנית, לתשומת לבכם]. רוב המוניות שתראו באתונה נראות כאילו רק יצאו מהמוסך, אולי בשביל האולימפיאדה – ואולי סתם כי דואגים לטיפול תקופתי. העיר כולה מוצפת במוניות, ואין שום בעיה למצוא מונית – גם בימי שבת או ראשון, שהם ימי החופש ביוון.
לקראת האולימפיאדה גם הוכרזו מספר רחובות באזור המתחם האולימפי – שבזמן האולימפיאדה יהיו פתוחים לנסיעת מוניות בלבד, כדי להביא את התיירים במהירות למקום.
אוטובוסים – מערכת האוטובוסים באתונה מורכבת מהאוטובוסים הרגילים, כמו שאנו מכירים בארץ, וגם מחשמליים [המוכרים כ"חשמלית"] – כאלו שנוסעים כמו אוטובוס רגיל, אבל מחוברים לחוטי חשמל למעלה. המחירים זהים לשתי הצורות הללו, ועומדים על 0.4 יורו, כשני שקלים, לנסיעה. אם תרצו להשתמש במערכת הזו, לא תמצאו בעיות מיוחדות, פרט ללחץ שיש לפעמים באוטובוסים. ובכל זאת – האוטובוסים מכסים את כל כולה של העיר [מה שלא עושה הרכבת התחתית, למשל], ונוסעים בתדירות גבוהה. צי האוטובוסים והחשמליות חודש גם הוא לקראת האולימפיאדה, ונדיר מאוד להיתקל באוטובוס מהדור הישן, אם בכלל.
אוטובוס אתונאי מהדור החדש. נדיר להיתקל בישנים יותר.
רכבת תחתית – הרכבת התחתית באתונה נקראת "מטרו" [מה שמצלצל מוכר למי שביקר בפריז, או לדוברי הרוסית], ומתפרשת על פני שלושה קווים – אדום, ירוק וכחול, כשלכל קו יש לפחות תחנה אחת משותפת עם כל אחד מהקווים האחרים.
1) הקו האדום: איוס אנטוניוס – איוס דימיטריוס (פנאגוליס). הקו האדום מתחיל באיוס אנטוניוס, מעט צפונה ממרכז העיר, ועובר דרך הכיכרות אומוניה [מעבר לקו הירוק] וסינטאגמה [מעבר לקו הכחול]. התחנה הסופית של הקו היא איוס דימיטריוס, דרומה ממרכז העיר. הקו האדום הוא בבירור הקו המרכזי מבין השלושה, ועובר בין השאר בתחנת האקרופוליס, וברחוב פנפיסטימיו המרכזי.
בנוסף, בתחנת לריסה, ניתן לעבור לתחנת הרכבת, שממנה אפשר להגיע לכל חלקי יוון.
תחנות: איוס אנטוניוס, ספוליה, אתיקי [מעבר לקו הירוק], לריסה [מעבר לרכבת], מטאקסורגיו, אומוניה [מעבר לקו הירוק], פנפיסטימיו, סינטאגמה [מעבר לקו הכחול], אקרופוליס, סיגרו-פיקס, נאוס קוסמוס, איוס יואניס, דאפני, איוס דימיטריוס.
2) הקו הירוק: קיפיסיה – פיראוס. הקו הירוק מתחיל בצפון העיר, בקיפיסיה, שנראית כאזור היי-טקי חדש יחסית, ועובר דרך המרכז עד לפיראוס, דרום-מערבית לאתונה. בין התחנות של הקו אפשר למצוא את כיכרות סינטאגמה [מעבר לקו האדום] ומונאסטיראקי [מעבר לקו הכחול]. הקו הירוק הוא גם "הקו האולימפי" – ועובר בתחנת איריני – האיצטדיון האולימפי, וגם בתחנת פאלירו, שהיא מרכז הספורט של פיראוס, שגם בו יתארחו כמה אירועים במסגרת האולימפיאדה. המיוחד בקו הירוק, הוא העובדה שמדובר קו רכבת עילית, ולא תחתית. הרכבות הן אותן הרכבות, וההבדל הוא שהרכבת העילית נוסעת לאט מהרכבת התחתית, ועל כך המחיר שונה.
תחנות: קיפיסיה, קאט, מארוסי, נראציוטיסה, איריני [האיצטדיון האולימפי], הירקליו, נאה יוניה, פפקקיה, פריסוס [התחנה המרכזית של אתונה], אנו פטיסיה, איוס אלפטריוס, קאטו פטיסיה, איוס ניקולאוס, אתיקי [מעבר לקו האדום], ויקטוריה, אומוניה [מעבר לקו האדום], מונאסטיראקי [מעבר לקו הכחול], תיסיו, פטראלונה, טיירוס, קליתאה, מושחאטו, פאלירו [מרכז הספורט של פיראוס], פיראוס [מעבר לרכבת].
3) הקו הכחול: שדה התעופה – מונאסטיראקי. הקו הכחול הוא אולי הקו הפחות משמעותי מבין שלושת הקווים. הוא מתחיל במרכז העיר, בכיכר מונאסטיראקי [מעבר לקו הירוק], עובר בכיכר סינטאגמה [מעבר לקו האדום], וממשיך לשדה התעופה. אחרי האולימפיאדה התחנה הסופית שלו תהיה אתניקי אמינה, במשך כמה חודשים, עד שייבנו כל התחנות המתוכננות בין אתניקי אמינה לשדה התעופה, ואז ייפתח מחדש באורכו המלא.
תחנות: מונאסטיראקי [מעבר לקו הירוק], סינטאגמה [מעבר לקו האדום], אוונגליסימוס, מגארו מויסיקיס, אמהלוקיפי, פנורמו, אתניקי אמינה, הולרגוס (עוד לא קיימת) , נומיסמאטוקופיו (עוד לא קיימת), איוס פראסקבי (עוד לא קיימת), הלאנדרי, פלקניטיאס, שדה התעופה.
הרכבות פועלות בין השעות 5:30 ל-00:00, בתדירות של 3 עד 10 דקות. התדירות משתנה בחגים ובימי שבת וראשון, ונמוכה יותר [עם זאת, הרכבות גם ריקות ונוחות יותר].
המחיר הוא 0.6 יורו לרכבת העילית, ו0.7 יורו לרכבת התחתית. אפשר גם לקנות כרטיס ל-24 שעות, שתקף גם למטרו וגם לאוטובוסים – במחיר של 2.9 יורו.
רכבת חשמלית – לאחרונה נחנכה באתונה רכבת עילית חשמלית חדשה, שבנויה בצורה של החשמלית הרגילה – פרט לעבודה שהיא עובדת במסלול קבוע [עם פסי רכבת], לעומת החשמליות האחרות, שפועלות בחופשיות – בהתאמה לקווי החשמל, וכקווי אוטובוס לכל דבר. מסלול החשמלית מתחיל בתחנת פאלירו [הקו הירוק], ומסתיים בתחנת סינטאגמה [הקווים האדום והכחול]. ישנו גם מסלול נוסף, שממשיך לכיוון דרום העיר.
החשמלית של אתונה. נראית טוב - לפחות מבחוץ.
רכבת פרברים – בנוסף לרכבת הרגילה, שעוברת בתחנת לריסה [הקו האדום] ובפיראוס [הקו הירוק], ישנה גם רכבת פרברים שפועלת מחוץ לאתונה.
הרכבת עוצרת בין השאר בתחנת נראציוטיסה [הקו הירוק] ותחנות פלקנטיאס ושדה התעופה [הקו הכחול].
הערות סיום:
* מומלץ להימנע מנסיעה במוניות שאינן צהובות, או שאינן נושאות את שלט ה"Taxi" למעלה, מכיוון שהן אינן חוקיות\רשומות, וזו לא בעיה גדולה למצוא תוך כמה שניות מונית אחרת.
* לדעתי האישית, כדאי להשתמש במטרו בלבד - והוא מספיק בהחלט לכל המטרות התיירותיות שיש באתונה. עדיף לשלם מעט יותר בשביל מהירות ונוחות.
* כאן נמצאת מפה שכוללת את המסלולים של המטרו, רכבת הפרברים, החשמלית וגם הרכבת הסדירה בתחומי אתונה. ניתן לראות גם תכנונים עתידיים לקווים חדשים, ולהמשך הקווים הקיימים בתחומי העיר.
* כאן האתר הרשמי של הרכבת התחתית של אתונה. שימו לב שהאתר לא כולל מידע על הקו הירוק - שהוא רכבת עילית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
