מאוד מעצבן ללכת לסופר בשביל לקנות הרבה דברים קטנים שאפשר לקנות בכל מכולת ממוצעת, כולל זו שנמצאת בבניין השכן.
עוד יותר מעצבן להגיע לסכום קנייה של 30.05 ש"ח בדיוק, שמחייב קבלת עודף ב-12 מטבעות לפחות, בלי שום אפשרות לקיצורים (בהנחה שמשלמים בשטר של 50 ואין סכום מדויק).
הכי מעצבנות הן נשים רוסיות מבוגרות (30+) באוטובוס. אולי זה נובע מכך שבברית המועצות הייתה מלחמה על כל כסא, ושכל אוטובוס\חשמלית היו מפוצצים גם בלי צורך בערבים, אבל בכל זאת זה לא מצדיק שרוסייה בת 40 תשב על חשבונה של מישהי אחרת בגיל פנסיה. אבל לא זה העניין.
העניין הוא שהיום נסעתי באוטובוס,וכהרגלי עמדתי במרווח בין הכסא הראשון לזה שאחריו (איפה שהגלגל הקדמי ויש מקום עמידה נחמד). בתחנה מסוימת עלתה אישה רוסייה עם אמא שלה, כשכל אחת מהן נושאת תינוק (שניהם של הצעירה יותר, אני מניח ומקווה).
כבר בכניסה לאוטובוס שומעים את הטון בו מדברת הסבתא - שלא היה מבייש גם את המפקד הכי גרוע בצה"ל. הן חולפות מולי, כשהסבתא אומרת לאמא ברוסית, בתרגום חופשי "תראי אותו. הוא בכוונה לא קם. שם כיפה על הראש וחושב שמותר לו הכל", אלא ששני דברים מאוד חשובים הסבתא לא לקחה בחשבון.
- אותו הבחור הדתי הוא חלק ממשפחה, שכללה 3 מבוגרים ו-4 ילדות (הגדולה בת 10, בקושי), שבסך הכל תפסו ביחד 4 מושבים. להאשים אותו שהוא לא קם, זו בושה וחרפה.
- אותו הבחור הדתי ישב עם הגב לדלת הקדמית של האוטובוס. אני לא יודע אם הסבתא היא במקרה מורה במקצועה, אבל היא צריכה לדעת שלא לכולם יש עיניים בגב.
והסאגה נמשכת, כמובן. הסבתא נעצרת ליד ילד בן 12 (שישב גם הוא עם הגב לדלת ולא ראה אותן באות) ונוגעת לו בכתף. הוא מסתובב להסתכל עליה ולא מבין מה היא רוצה. לא עוברת חצי שניה כדי שהוא יקלוט (בכל זאת, בן 12 פוחז) והיא מתחילה לצעוק "קום, למה אתה מחכה?" ברוסית, כמובן, כדי שגם לא יהיה לו מושג מה היא אמרה. הבת שלה נאלצה לתרגם לו, במבוכה רבה (כשכל יושבי האוטובוס צופים), והוא קם מהמקום. זה לא מנע מהסבתא להתיישב תוך כדי תלונות ומלמולים ברוסית.
כדי רק לחזק את הרושם הגרוע, לפני שירדו מהאוטובוס הן נזכרו לקום רק כ-10 שניות אחרי שהאוטובוס כבר עצר בתחנה ופתח דלתות, והחזיקו אותו במקום בצעקות "רגע רגע", שלוו בצעקות ציניות זהות מצד הנהג, ישתבח שמו, שלוו בעצמן בצחקוקים של כל מי שהיה מקדימה ושמע אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
