אני יודעת שעבר די הרבה זמן מאז, ושקצת הזנחתי את הבלוג.

אבל יש דברים שפשוט חייבים לכתוב עליהם.

היה ערב כל כך מדהים!

אני בחיים לא אשכח את הערב הזה.

תודה!

תודה לסמפ"סים המדהימים והמאגניבים שהכינו לנו את הערב המושלם הזה!!!

אני מנסה לכתוב את כל מה שיש לי להגיד לכם, ופשוט לא מצליחה.

בכל צעד שעשיתי, ראיתי את כל ההשקעה שלכם.

אני עדיין זוכרת כל מילה ממה שאמרתם לי. זוכרת הכל עד לפרט האחרון.

אתם הצלחתם להעביר לי דברים כ"כ חשובים,

דברים שעד אז אף אחד לא באמת הצליח להעביר לי.

אף פעם לא הקשבתי כל כך, כמו שהקשבתי לכם.

אף פעם לא באמת הפנמתי את הכל.

ניסיתי. באמת שניסיתי. אבל אף פעם לא באמת עשיתי.

אף פעם לא הרגשתי שינוי כ"כ גדול בעצמי.

אף פעם לא באמת נתתי את הכל.

כי תמיד יש מקום לעוד,

לעוד קצת.

אוהבת אתכם:)

תודה, תודה על הכל!

וגם על יום שבת:)

היה באמת כיףD:

מבטים.

חיוכים.

ניצחון.

כאב.

ניצחון.

פחד.

ניצחון.

שנאה.

חולצה.

פחד.

אהבה.

זיכרון.

היה לי יום טיפה מוזר.

לא יודעת.

היה לי נחמד. כיף.

אבל גם קצת הפחדתי את עצמי.

וכנראה שעצמי, זה לא האדם היחיד שהפחדתי.

היו רגעים שחשבתי לעצמי אם זאת באמת אני.

וכן.

זאת הייתי אני.

וכנראה שאצטרך להיתקע עם עצמי עד סוף החיים.

נו, יהיה טוב:)

בסוף הכל מסתדר בדרך כלשהי.

או פשוט עובר...

יומנעים!

אני פורשת לטובת ארוחת ערב משפחתית, או משהו בסיגנון.

אני כנראה גם אחזור מתישהו.

אלא אם כן אני אטחן למוות.

אבל גם אז אני אחזור.

בתור רוח רפאים.