החלטתי לעשות פוסט סיכום חופש עכשיו.
אז כן, נשארו לי עוד יומיים בערך של חופש, אבל הם כבר הספיקו להתמלא ככה שאני לא ממש אוכל לעשות זאת בפעם אחרת.
בעצם כן, בללה האחרון לפני הלימודים, אבל בא לי עכשיו, למה לא?
וזה לא שבזמן הזה אני אספיק לעשות עוד משהו שאני אוכל להכניס לרשימת הדברים שעשיתי.
אז מה תכננתי?
- עבודה [יש שתיים, לא כולל בייביסיטר].
- מחנה קיץ.
- אילת עם תומר.
- אילת עם חברים/ משפחה..
- לראות אנשים שאני אוהבת ולא ראיתי הרבה זמן.
- לעלות ל5 יחידות באנגלית?
- להיות רק עם אנשים שאני אוהבת [וגם אלה שאוהבים אותי בחזרה].
- סתם לנסוע לת"א, לים, לבריכה, לונה פארק וכאלה.
ומה שהספקתי..
- לעבוד.
- מאחת העבודות להתפטר ומהשנייה פוטרתי.
- הרווחתי כסף וגם בזבזתי את רובו.
- מחנה קיץ.
- עשיתי מבחן כדי לעלות ל5 יחידות באנגלית- השאלה אם עברתי? ואת זה אני אדע בתחילת השנה.
- להיות עם אנשים שאני אוהבת- אני מניחה שזה קרה.
- ת"א. ים. בריכה.
- ים המלח.
- סתם לילות ארומה וגם מרכז יכין פעם- פעמיים.
- וסמינר פתיחת שנה שאני יוצאת אליו מחר וחוזרת ביום ראשון.
במבט לאחור, זה היה חופש שונה.
נראה שהספקתי הרבה, אבל עבר כ"כ מהר,
כאילו לא עשיתי כלום.
למרות הרבה תכנונים שהתבטלו, כן נהנתי ממה שהספקתי.
פתאום חשבתי על זה,
תמיד כשכתבתי כאן כתבתי בשביל עצמי,
אבל בכללי ידעתי בדיוק מי האנשים שקוראים כאן,
וידעתי שאותם אנשים נכנסים לכאן דיי בקביעות לראות מה אני כותבת,
למרות שהם מכירים אותי והם איתי בבצפר,
והם יודעים עליי הכל..
ועכשיו? בעצם, מי קורא כאן,
אני כבר לא עם אותם אנשים בבצפר,
והם כבר לא יודעים עליי הכל.
זאת כאילו הרגשה של "למה בעצם אני כותבת כאן?"
אבל, אני כן כותבת, ואני כן אוהבת את זה,
וזה נותן תחושה טובה שלפעמים אני צריכה אותה.
זה כאילו אני חוזרת לפעם,
למוריה של כיתה ט'.
אבל בעצם, זאת אותה מוריה,
שרק כמה דברים בחיים שלה השתנו.
ואולי קצת קשה לה לעכל דברים,
או להבין דברים,
או פשוט להמשיך, לא משנה מה יקרה ומה יהיה.
ואני אפילו לא יודעת איך הגעתי לכתוב את כל החפירה הזאת.
אבל התגעגעתי לזה.
וכבר לא אכפת לי מי קורא כאן,
בטח אף אחד.
ואולי אנשים מסויימים שאני יודעת שעדיין לפעמים חושבים עליי,
נכנסים לכאן מידי פעם.
לראות מה כתבתי, ואם רע, או טוב לי.
מוריה.
[אז אין כאן תמונות, אבל אם יהיה לי כוח אני אעשה פוסט תמונות מהחופש.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
