...

אני נוטה לרצות אנשים...

אני תמיד מנסה לרצות מישו, אני עם חבר שלי רק כדי לרצות אותו שזה נורא עצוב כי זה לא אמור להיות ככה

אני אמורה להיות איתו כי אני רוצה להיות איתו ,אבל אני מפחדת מהתגובה שלו ברגע שאני אגיד

"מ. אני רוצה להיפרד" אני שונאת להיות הזונה במערכת יחסים אבל אני צריכה להיות כי זה שאנכנו ביחד

לא עושה לי טוב. אולי בגלל שאני מנסה לרצות תמיד אנשים אני מושכת את זה ומושכת וזה פשות לא פייר

אני ממש דפוקה.

וזה לא רק זה אני כול החיים שלי מנסה לרצות אנשים וזה לא טוב...אבל אני לא יכול להפסיק כי זה גם

משאיר אותי מי שאני ואם לא הייתי מנסה לרצות אנשים אולי כבר לא הייתי כותבת את הפוסט הזה

אני לומדת ביוטכנולוגיה כדי לרצות את אמא שלי ,אני אלמד בעתיד משו מהתחום הזה כדי שוב לרצות אותה

אבל יהיה לי עתיד שזה כבר משו. יהיה לי עתיד טוב שוב כדי לרצות אותה. אבל בכול הזמן הזה שאני לומדת את זה

אני גם נורא אוהבת את זה ,אחרי כול השנים שאני מנסה לרצות אותה כיוונתי את עצמי ללאהוב את המקצועות האולו

וזה טוב. טוב בישבילי.

אני לא יודעת גם למה זה ככה , וזה משגע אותי במיוחד שעכשיו אני מגדישה לזה פוסט ואני עדיין לא יודעת למה זה ככה.

אבל אני זוכרת ביסודי , לא הייתי ככה עשיתי מה שהיה בראש שלי, אולי פשות כי אז לא היתה מוטלת עלי אחריות

ואולי כי לא הייתי מעורבת בקשיים של אמא שלי וברצון שלה שאני אצליח בעתיד ובגלל כנירא שאני פשות לא אוהבת לאכזב

אני מרצה.

ואולי אם לא הייתי מרצה אותה כ"כ לא הייתי חייה כם לא היה לי את הרצון לרצות אותה הייתי מיזמן קופצת מגשר

ואולי במובן מסוים אני שמחה שאני מרצה אותה, כי אז הייתי מכאיבה לה יותר.