לא הייתי פה כמה חודשים,ואולי יש על מה לספר .
עזבו את זה שבניתי לעצמי את הבועה שלי שחשבתי שאוכל לחזור לזמנים של פעם,
אבל טעיתי . ועל טעויות משלמים .
תמיד היו 2 עולמות בסופו של דבר ,
עולם של אגואיסטים,ועולם של אכפתיות יתר מאחרים.
פעם-הייתי מוצאת את עצמי בעולם של אכפתיות יתר מאחרים,
היום..
זה טיפה שונה,כי אני עומדת באמצע,בין שני עולמות.
מחייכת חיוך מזוייף,ואומרת שהכל בסדר .
אבל לפעמים זה באמת לא ככה.
דברים השתנו,וגם אנשים.
אפשר להגיד שאני מתגעגעת לאותם הימים שהיינו יוצאים ביחד,רואים אחד את השני,היה כיף.
אבל עכשיו .. זה ממש לא ככה,ולא נראה לי שזה יהיה ככה בזמן הקרוב.
המשכת לדרך חדשה,ואני חיכיתי,וציפיתי שאולי הכל יחזור לקדמותו .
אבל לפעמים גם לחשוב מחשבות טובות זה טוב .
בסופו של דבר צריך להמשיך הלאה אחריי תקופה ממושכת כזאת,
ואני בטוחה שנצטרך להמשיך הלאה בסופו של דבר.
והנה,כנראה הזמן הזה הגיע-והמשכת הלאה,לדרך חדשה,למציאות חדשה,נפש אחרת.
אני לא מעודכנת כבר,כי פחות אכפת לי .
מאז שהרמת את האף,וכבר לא אכפת לך ממני,אני כבר לא יודעת מה קורה איתך,
אבל אולי באמת צריך שיהיה ככה.
אני שומרת עליך,מכל כיוון , ומקווה שיהיה לך טוב בהמשך דרכך.
מאחלת לך מכל הלב,בהצלחה,
תלמד אנשים אחרים להיות טובים,כמו שלימדת אותי .
כי רק אותי הצלחת לשנות ככה,ולגרום לי להיות כמו שאני היום . טובה , וטיפה אגואיסטית.כמוך.