קצת קשה לי להתחיל את השנה הזאת ,
זאת שנה שתתחיל איתי , וגם קצת בלעדייך .
אתה חסר לי . כלכך חסר .
אני מרגישה לפעמים שהכל מתמוטט עליי ,
אבל כרגיל זה רגש - שכמו שאומרים 'יעבור .. '
אבל אני לא חושבת .
כי כמעט חודשיים שזה מעיק , מציק , לא נותן מנוחה .
קשה לי לראות אותך מחייך , ואת עצמי עצובה ,
הכי פוגע - שהזדמנות בסופו של דבר לא קיבלתי ,
הרי הייתה תקופה כלכך טובה .
ואם הייתה לי אפשרות , הייתי פשוט מחזירה אותה ,
קשה לי . זה לא כלכך קל .
המחשבות המעיקות , הן לא נותנות לי מנוחה .
ואני מראה חיוך , אבל זה חיוך עצוב , זה לא חיוך שמח .
אני מרגישה כאילו הכל מתמוטט עליי , אני פשוט מרגישה את זה ,
אני מצטערת .
מצטערת שהאשמתי אותך במשהו שאני עשיתי , ופגעתי בעצמי על זה שפגעתי בך .
אני לא יודעת איך להתחיל , אני לא יודעת איך להמשיך .
אני לא יודעת איך לתאר את העצב הזה שמתגורר בתוכי , ולא עוזב ,
אני מתגעגעת אליך , אני מתגעגעת לחיוך שלך , לחיבוק שלך , אני מתגעגעת ..
אבל זה כבר לא ישנה כלום ,
כי בינתיים המצב הוא ככה , ואיןלי מושג איך אני יפסיק אם זה ,
כי עד שעברתי איכשהוא הלאה-חזרת .
וזה כלכך קשה שוב פעם לשכוח , הרי .. אותם השירים העצובים שמתנגנים ,
אותן התמונות , אותו המקום , אותה הסביבה ...
אני מאחלת לך רק טוב, אני תמיד פה בשבילך , כנראה שאני אוהבת אותך , עדיין .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
