הידד.

עוד יום מלא בקיטש, בכתבות 'איך יודה פינק את נינה', ובטפשות כללית, בעיקר.

אני יודעת שכתבתי כבר פוסט דומה לזה בעבר,

אבל עכשו זה קצת שונה, כי זה יום האהבה העברי. אני לא מבינה למה ה'עברי', אבל טוב, מי אני שאתווכח.

היום הזה מלווה בהרבה בכי מצד בנות שאין להן חבר, והן נואשות למצוא אחד

(נו, ברור, כדי לסמן את הקו סוף סוף ברשימה בבלוג שלהן),

ולכן זה כל כךך עצובבבב שאין להןןן חבררררר כי פאקינג יום האהבה היום :((

אז בואו נבכה כי יום האהבה עבר ועדין אין לנו חבר שהקרצנו מאלוהים יודע איפה,

נחכה לשנה הבאה כמובן, אין מספיק זמן בשנה לכך.

שמתי לב גם לניואנס אחד קטן וחביב.

אין דבר כזה אהבה אמתית בגילאים האלה, אין.

כמובן שיטענו שיש, וכל מה שאני רושמת כאן בולשיט אחד גדול. יכול להיות.

אבל תכלס, אין.

כל הקטע זה בלמצוא חבר, להיות אתו חודש, לחגוג את זה, ויום אחרי להפרד, ואז לבכות במשך חודשיים, כדי שבעוד חודש וחצי למצוא חבר חדש.

שלרוב, אגב, יהיה גם וירטואלי.

תמיד גם יהיה את הקטע הזה, של ההתלהבות.

"XXX אני חולעלייך!!!333333333333333> חולה על התחת שלך!!!!!333333333333333333333>"

ועזבו שהיא מחולון והוא מעפולה, העיקר שהם "חברים".

יש אנשים שהם זוגות כבר שנה, שנה וחצי, ואיכשהו אין את ההתלהבות הזאת.

הם לא בהכרח חייבם להיות בני 30, אבל בדרך כלל גם לא בני 14.

תבינו, כל הקטע הזה של יום האהבה מטופש, וגם הקטע של הקשקוש בטושים על דלתות שירותים בנוסח

"ילד ? אתה  ה  כ  ל  בישבילי!!!! אני 3> אותך"

זה מטופש, בקיצור.

הרבה אנשים יחשבו בטח שאני איזה מתוסכלת מפגרת או משהו,

ואף יחלקו על דעתי. לא אכפת לי.

זאת דעתי, דעתי הבלעדית, ואם בעיני מישהו זה לא מוצא חן,

תעשו טובה לעצמכם, ולי בעיקר, ותעופו מכאן.

אז שוב, תרדו עליי, תקללו אותי, תגידו שאני מפגרת, תגידו שאני לא צודקת,

אבל שוב, זאת דעתי.

יום אהבה שמח, לאלו שחוגגים את זה.

~

עריכה לא קשורה בטירוף  -

12,000