התגובות בפוסט הקודם פשוט הרגו אותי.
תודה רבה לכן, על דקות האושר והצחוק שגרמתן לי 
אתן חושבות שאם תציפו לי את הבלוג בשטויות שלכן אני אשנה את דעתי?
לא ולא 
להפך, עכשו פי 5 אני בטוחה במה שכתבתי.
תסתכלו על עצמכן, יושבות וחורשות לי על הבלוג, מחפשות במה להתפס.
עצוב, כל כך עצוב.
אבל כל כך צחקתי, אלוהים, כל כך צחקתי.
ושוב תודה על הבידור, תודה רבה 
~
אתמול אני ודשה היינו בת"א. היה מגניב, ודיי הזוי לקראת הסוף.
מעכשו אני מתרחקת ממוכרות מפוקפקות בשוק עם ציצי כמו של אורית פוקס ועוד נפול!
הו, הזוועה.
כמובן שנסחבתי עם מצלמתי, אך אבוי!
לא הורשתי לצלם שם.
טוב נו.
כשחזרנו חזרה לחור שממנו באנו (וזאת לא ירידה, זה אכן כך),
ישבנו לנו קצת בפארק ואממ.. הטרדנו מינית ספסלים תמימים?
על כל פנים, מעט תמונות.

אני ודשה לייק שיואו.
ממש אהבתי את הצבעים של התמונה הזאת, הם יצאו נורא יפים כאלה

האם אין זאת ההוכחה הניצחת שאנוכי דומה לפודל? 

קפיצה מגניבה אחושקשוקה
וזה מה שאני שמה וחושבת על התגובות שלכם

כפי שכתוב כאן, יום נעים שיהיה לכם 
עריכה:
אני קוראת את התגובות שלכם, ואני נדהמת כל פעם מחדש.
מתי תבינו, שאני יכולה לכתוב מה שאני רוצה?
חופש הדיבור אנשים, חופש הדיבור.
אתם חושבים שתפחידו אותי בזה שתקראו לי פתטית ו-וואנבי בגלל
שאני חושבת שטוקיו הוטל לא משהו?
אתם מגיבים, מקללים אותי, יורדים עליי,
ואתם אשכרה חושבים שאני אעלב ואולי אפילו אבכה ואערוך את הפוסט?
תמשיכו לחיות באשליות, זה לא יקרה. אתם לא קרובים בגרוש להעליב אותי.
אתם אומרים שאני טפשה, מכוערת, ושמנה ואהמ.. נחשו מה?
איכשהו יש לי אומץ להגיד את מה שאני רוצה, וזה אפילו לא בלוג אנונימי!
כן כן!
אתם מגיבים בלי שם, וזה רבותיי, מה שנקרא פתטיות טהורה.
אז כן, אני שמנה ומכוערת, אבל עם קצת כבוד עצמי ;)
בכל אופן, יותר ממכם.
By The Way -
על אף היותי לא יפה, אף אחד לא ביקש מכם להעביר ביקורת על המראה שלי,
תודה מראש.