האח הידד, המחשב חזר!

כולם לפצוח בריקודי עם יהודיים. הבה נגילה הבה נגילה הבה טהטהטה.

כעת נוכל לחזור לשגרה משעממת ובנאלית של גלישה אינסופית ברשת.

הידד.

אבל זה מרענן להכנס סוף סוף לאינטרנט, להתחבר למסנג'ר,

 ולדעת שאף אחד לא שם לב לעצם העובדה שנעלמת למשך יותר משבועיים מתודעתם.

אבל היי, מתרגלים.

ב30.9 היה מפגש, שבדרך פלא, רק אלוהים יודע כיצד ארע הדבר, נקלעתי אליו.

כמובן שהמפגשים האלה נועדו בעיקר כדי להשוויץ בצבע החדש בשיער,

בעגיל החדש בפטמה, ובלק האפל בציפורניים.

אין מה להגיד, תועבה שאין כמוהה.

אין ספק שהייעוד של המפגשים האלו הוא רק כדי להפגין את הוואנביזם והמושפיעזם ששורצים כאן בכל פינה.

אבל טוב, מי אני שאדבר, גם אני הייתי שמה.

לא שאני מכלילה, יש שם גם אנשים חביבים למדי.

בסך הכל, היה בסדר. לא מי יודע מה נהנתי, אבל היה בסדר.

אגב מושפעיזם, אני בטוחה שאני לא היחידה ששמעה על המקרה המזעזע שהיה עם טוקיו שמוטל.

פשש, כל הכבוד, באמת.

חבל רק שלא רמסתן גם את הלהקה על הדרך, אז זה היה יכול להיות מושלם.

15 נפגעים קשה, למען השם.

15 נפגעים קשות.

ובגלל מה? בגלל להקת הומואים שהסולן שלה סובל מבעיות מין קשות וגודל על ידי להקת דורבנים תועים?

והעיקר האנטי מפגרים.

פחח.

מילא, לסגוד ולהעריץ ולהביא ביד על תמונות של ביל בלי חולצה, אבל עד לשבירת חלונות ולדריסת אנשים?

שתהיו בריאות, באמאשלי.

איין צביין דריין קוחן שוויצנפלוץ אייכ בין.

בפעם המליון, עלוב, כל כך עלוב.

טוב, אז איפה הייתי לפני טוקיו שמוטל?

אה, כן, המפגש.

אז בקיצור, היה בסדר. ראיתי הרבה אנשים מוכרים, בעיקר מהבית ספר, ובכללי, פגשתי הרבה אנשים.

אני לא מצטערת שהלכתי, אבל היו לי ציפיות, שנרמסו מהר מאד בדיוק כמו אותן גרופיות מסכנות של טוקיו הוטל.

טוב, אז אני מניחה שזהו.

המשך ערב נעים לכם, ונטול מעריצות צורחות וגונחות לצלילי פלייבקים בגרמנית.