אמ.. זה לא הולך להיות ממש ברור הכח סתם דברים שרצים לי בראש כבר כזה זמן.
לפני כמעט חודש הייתה לי יומולדת אני באמת מודה לכם על הכל, כל ההשקעה הזאת בשבילי תודה לכולם3>. יום אחרי זה הוא טס זה נגמר, קצת מאכזב אפילו עצוב באמת שהרגשתי דברים לא קטנים אליו. חזרתי לחיים הרגילים, לבד בלי אפחד להגיד לו לילה טוב או בוקר טוב הרגשה ריקה כזאת אבל אלי צריך לדעת להתמודד עם זה. תקופה תקועה שכזאת הכל מרגיש לי שעומד במקום אין תעונה פשוט שגרה יבשה וכך גם העייפות מתגברת חוסר מעש מתמשך.
הכל בבית ספר בסדר לא יותר מזה לא ממש מרגישה קשורה לכאן. אני צריכה חופש,
אני לא פשוט לא אובססיבית יותר לא מצפה לכלום לא קרובה לאפחד.
ומה עכשיו מאיפה אתה חזרת לחיים שלי חשבתי שאמרת שאני חסרת כבוד עצמי והערכה. אתה מבלבל אותי אז ששחררתי ועכשיו הרגשטת ממלאות אותי שוב אני כלכך מבולבלת, כן רוצה ולא רוצה.
*מעבר חד*
אני כבר חודש מנסה שומרת ואין פשוט לא מצליחה להרגיש טוב עם עצמי, הולכת לחנות נראה כמו לא יודעת מה כל הזמן מסדרת תבגדים אני רוצה באמת להסתכל במראה ולהרגיש טוב להגיד שאני הכי יפה בעולם ולא לחשוב מה אומרים עליי ואיך מסתכלים עליי
אני יודעת שאני לא שמנה אבל אני באמת לא מרגישה טוב עם עצמי. אני רואה על כולם דברים מדהימים ומרגישה שעליי הם נראים כמו תבושת.
אבל עם כל העניין הזה אני מרגישה שגם השתנתי באיזשהו מידה ואני חושבת שרואים את זה.
פשוט מרגישה טוב ולא טוב
אני צריכה אותך לידי.
מצטערת על חוסר הסדר הייתי צריכה לפרוק חחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
